ילד האור, חוות דעת

גם אם עולם משחקי הווידאו חי על אופנות וטרנדים, שהם אלו שמניעים את המכירות ומאפשרים רווחים מדהימים יחד עם צמיחת השוק, מגוון ההפקות הללו הוא משהו שאסור לפקפק בו. גם בגלל שהקהל הפוטנציאלי כל כך מגוון שהוא אפילו צריך "להתנתק" מז'אנרים קלאסיים מדי פעם כדי לנסות כותרים שיוצאים מחוץ לקופסה, לא רק מבחינת משחקיות, אלא גם חזותית ואמנותית.

הגורל הזה מאחד לא פעם משחקים דו מימדיים, כבר לא אטרקטיביים לקהל הרחב כבעבר אלא לרוב חממה של הפקות ניסיוניות שמתגלות כתכשיטים של ממש. ב-2D, Ubisoft יצרה מנוע גרפי מכובד מאוד, UbiArt Framework, והחזירה את סדרת Rayman לאופנה עם שני פלטפורמות דו מימדיות, Origins and Legends, לדעתנו בין הטובות של השנים האחרונות. מנוע זה הוכיח את עצמו כמושלם לביטוי הטוב ביותרChild of Light, הפקה חדשה של יוביסופט מונטריאול שרוצה לספר אגדה בצורה של משחק תפקידים קליל אך לא בנאלי, דרך סט נרטיבי כאילו היה שיר ומדובב לחלוטין באיטלקית.

אגדה ומשחק תפקידים, הכל בשני מימדים, זהו Child of Light מאת Ubisoft

אורורה הקטנה

אנו מוצאים את עצמנו בסוף המאה ה-19 ואורורה, בתו של דוכס אוסטריה, שקעה בשינה עמוקה אשר השליכה אותה לעולם למוריה, מאוימת על ידי אומברה, מלכת הלילה. הגיבורה הצעירה יכולה רק לראות את אביה חולה ואת הממלכה נופלת בבושת פנים, אבל התקווה להציל את הכל מונחת בשיקום השמש, הירחים והכוכבים בארצות למוריה.

זמן קצר לאחר ההתעוררות שלה, אורורה פוגשת את איגניקולוס, גחלילית קטנה ששומרת לה חברה ומאפשרת לה להאיר מקומות אפלים ואפילו לעוור את אויביה, אחרי הכל, האור הוא האנטיתזה המושלמת לחושך והנתיב שצריך ללכת בו כדי להשתלט על שחיתות של אומברה. כך מתחילה ההרפתקה של הגיבורה שתמצא את עצמה מול יצורים מוזרים במסגרות השונות הזמינות, אך גם פוגשת חברים חדשים שיצטרפו אליה לקרב ואולי יהיו לה משימות לסיים. אורורה מסוגלת לרחף באוויר ולהאיץ על ידי לחיצה על נורית השחרור שימושית לפתרון כמה חידות, הקרנת צל של אובייקטים, או כאמור לעוור יריבים ולהפתיע אותם.על ידי חקירת המפה אתה יכול לפתוח שידות, לאסוף כדורי כוח ולקיים אינטראקציה עם דמויות שאינן שחקניות, לצורך השלמת משימות או פשוט ללמוד עוד על עולם למוריה. אויבים נראים על המסך וניתן לערב אותם במגע או להימנע לחלוטין ברוב המקרים: בחירה לא מומלצת מכיוון שלכל דמות משחק יש רמת צמיחה וערך האויבים קבוע בהתאם להגדרה שבתוכה אנחנו נמצאים.

מערכת הלחימה לוקחת כמה אלמנטים מהמעריכים של הז'אנר כמו סרגל ה-ATB האגדי מ-Final Fantasy או המערכת של Grandia עצמה, ומעבדת אותם מחדש בצורה אישית כדי להציע גרסה מעניינת.כל דמות, בעלת ברית ואויב, ממוקמת על סרגל זמן המחולק לשני שלבים, הנקראים המתן והשקה. ברגע שתגיעו לתחילת הפעולה השנייה, תוכלו לבחור את סוג הפעולה בין התקפה/הגנה/שיקויים/קסם: לכל אחד יש מהירות הכנה שונה, ואם נפגעתם במהלך פרק הזמן הזה, הפעולה מבוטלת וה התו נדחף לאחור בסרגל הזמן. ברור שיש שיקויים ולחשים כדי להאט/להאיץ את הדמויות או כדי להימנע מהפרעה בשלב הליהוק, הכל בא לידי ביטוי בבהירות קיצונית ומבלי להיכנס לעומק. גם בזמן קרב אפשר להעביר את איגניקולוס ליריבים עיוורים ולכן להאט את תנועתם על המוט; מאגר האנרגיה שלו אינו אינסופי ולכן יש צורך לבחור במשורה את מי להאט, אולי את הבא שעומד לתקוף או את האויב המסוכן ביותר של הקבוצה.

אגדת קרב

דבר נוסף שחייבים לקחת בחשבון הוא שכל יריב עמיד או חלש לסוג מסוים של אלמנט, הקשים יותר מתקיפים גם כשהם מופרעים או נפגעים על ידי קסם והתקפות פיזיות, לכן יש לקחת בחשבון שילוב טוב בעת אימוץ האסטרטגיה הנכונה ביחס ליריב.

בתוך הקרב יכולות להיות לכל היותר שתי דמויות בעלות ברית, אבל בכל "תור" אפשר לשנות אותן ללא עונשי זמן: במיוחד במהלך קרבות עם הבוסים רצוי להחליף אותם תוך ניצול המאפיינים המיוחדים שלהם, כי כל אחד מהם אחד מתמחה בתחום ספציפי. הסיבה לכך היא שקיים לוח הכישורים הקלאסי, שבתוכו יש להוציא את הנקודות שהושגו בכל רמה לפי שלושה נתיבים נפרדים. כל שדרוג גלוי עם תיאור, אבל אתה צריך לבחור לאיזה כיוון ללכת כדי לקבל קבוצה מאוזנת ומגוונת של דמויות. בתוך התיבות הפזורות במפה אפשר לאסוף את מה שנקרא אוקולי, שברים קטנים שניתן להשתמש בהם לבד או לשלבם כדי להרכיב שברים חזקים עוד יותר. אוקולי אלו חייבים להיות מוכנסים לכלי הנשק, השריון או הקמיע ולאפשר לך להשיג הטבות כגון התקפות יסוד, התנגדות רבה יותר, מהירות או ניסיון רב יותר.המערכת מעניינת גם אם לא מפותחת: השילובים אינם רבים או עמוקים, אלא תרגול טוב לשפר כל דמות בהתקפה אלמנטרית אחרת, באופן שיהיו כל האפשרויות הזמינות מול אויבים.

בסופו של דבר, מערכת הלחימה של Child of Light היא די דינמית ולא טריוויאלית, היא לא נכנסת יותר מדי לפרטים במיוחד מבחינת רמות והתאמה אישית, אבל היא גם לא פשוטה כמו שזה אולי נראה בהתחלה. עוד יש לומר שבאופציות ניתן לשנות, ללא עונשים לגבי גביעים/מטרות, גם את מהירות הקרבות לפי חמישה שלבים וגם את דרגת הקושי בין רגיל לקשה; אנו ממליצים על הערך הגבוה ביותר למומחים מהז'אנר כדי שתהיה להם תמיד רמת אתגר סבירה.חקירה ומשימות עוקבות אחר קווי הלחימה והן דינמיות ופשוטות לביצוע; העולם של למוריה עמוס בסודות שלעולם לא קשה להגיע אליהם, המשימות ברורות ודורשות את זמנן אך עם מעט אפרוריות, וכך גם החידות הסביבתיות שאתה לוקח "הביתה" לאחר זמן קצר. ככל שמגלים סביבות חדשות אפשר לנוע בנסיעה מהירה ולכן אם מצד אחד הדינמיקה של המשחק מושלמת, אף פעם לא משעממת או חוזרת על עצמה, מצד שני יש חוסר עומק ואלמנטים אופייניים למבנה RPG כמו למשל. ניהול הציוד, כנראה בשל בחירה מדויקת של Ubisoft להתמקד בחוויה הכוללת הקשורה לנרטיב.

Trofei פלייסטיישן 4

השלמנו את ילד האור תוך כ-10 שעות, אספנו 19 גביעים מתוך 20 הזמינים והשלמנו את כל המשימות המשניות יחד עם 80% טובים מהסודות; לכן, משך הזמן הממוצע יכול להיות 8-9 שעות, בהחלט טוב בהתחשב בכך שהמשחק עולה 15 יורו. ברגע שהסיפור הראשי הושלם, אפשר להתמסר לכל פעילות משנית שעדיין ממתינה. המשחק החדש הקלאסי+ הופך זמין גם בתפריט הראשי, מה שמאפשר להתמודד עם אויבים קשים יותר ולשמור על הרמות והמיומנויות שכבר הושגו. באופן מוזר, אין גלריה של סקיצות ויצירות אמנות, שהיינו מעריכים מאוד בהתחשב באיכות המעולה מנקודת מבט זו.

נשגב מבחינה אמנותית

ילד האור בנוי כמו אגדה אמיתית, עם קול סיפורי המדגיש את הקטעים החשובים ביותר וסגנון אמנותי מוזר ביותר של הפקה גדולה: יוביסופט טענה כי קיבלה השראה מהפקות כמו אלו של סטודיו ג'יבלי, מאת ציורים של יושיטאקה אמאנו המוכשר מאוד (Final Fantasy VI, Final Fantasy

התוצאה היא לא פחות ממצוינת: כל תפאורה של למוריה מענגת להסתכל עליה, מעודן מבחינה אמנותית ומלא אישיות, מצליח להעביר בצורה מושלמת את הרעיון של להיות בתוך אגדה. גם המנוע הגרפי שכבר נעשה בו שימוש ב-Rayman Legends הוכיח את עצמו כמושלם למטרה זו, התמונה תמיד קולחת ונקייה, לרוב נדמה כמו מול ציור נע וכל אלמנט מעוצב בפרטים קיצוניים. מרתק, אפשר לומר, גם בגלל שהליווי המוזיקלי הוא ברמה עילאית, הודות לפסקול שהלחין האמנית הקנדית Coeur de Pirat (שמה האמיתי Béatrice Martin, רק בת 24) בשיתוף עם Cirque du Soleil Media. התוצאה היא היכולת להאזין לשירים יוצאי דופן החל מהנושא המרכזי שיצרה התזמורת הפילהרמונית של ברטיסלבה, שמצליחה להביע בו זמנית מלנכוליה, אנרגיה, אושר ועוד הרבה רגשות, עד כדי כך שהם ממש נכנסים לראש. הדיבוב כאמור הוא לגמרי באיטלקית ודי טוב, הוא עוקב אחר האקספוזיציה בצורת שיר עם צמדים מתחרזים אבל אולי הטקסטים קצת כבדים לקריאה במצבים מסוימים, אם כי תמיד מוזרים ומעוצבים בקפידה.גרפיקה, פסקול ואקספוזיציה נותנים המון כוח לנרטיב, לכן, שנארז לשלמות יחד עם עולם למוריה ודמויותיו המאופיינות תמיד היטב. אם אתה חופר לעומק, לעומת זאת, אתה שם לב איך הסיפור לא מאוד מקורי וגם אין בו רגעים מרגשים במיוחד, למעט אותם היבטים אודיו/ויזואליים שהוזכרו כמה פעמים; וזה לא עניין של מה בכך, כמובן.

מסקנות

Child of Light מספר אגדה יפה הנתמכת על ידי מבנה RPG פשוט אך לא בנאלי, הרואה בלחימה את אחת החוזקות והחקירה שלו כהיעדר מוחלט של רגעים של חזרתיות או תסכול. אין פסגות חשובות גם מבחינת משחקיות או טוויסטים, אבל הכותר של יוביסופט מצליח לערב ולהציע חוויה שונה מהמקובל, יפה להסתכל, יפה להאזנה ושראוי לנסות.