מגמה בשנים האחרונות ראתה את הקשרים השונים בהשראת עלילת הסרטים הקשורים באופן חלקי בלבד, עם סיטואציות ודמויות שונות כדי להוות איכשהו הפתעה גם למי שכבר הלך לקולנוע, וב- באותה דרך הימנעו מלהרוס את החזון לכל מי שעדיין לא היה שם. במקרה שלספיידרמן המדהיםעם זאת, מפתחי Beenox נקטו בדרך חלופית, נמנעו מלייצג את אירועי הסרט בבימויו של מארק ווב ובמקום זאת עבדו על המשך היפותטי שלהם. לכן אנו מוצאים פיטר פארקר כבר מאוחד בתפקידו כספיידרמן, גוון סטייסי המודעת לחלוטין לזהות הכפולה של החבר שלה ואוסקורפורית שמעולם לא מלאה בהכלאות מסוכנות.
כשהשניים מבקרים במעבדות כדי לבדוק שהכל תקין, הדברים הולכים דרומה ומתרחש זיהום שמעורב בו לא רק כמה מדענים אלא גם גוון. התקווה היחידה למצוא תרופה היא בידיו של דוקטור קורט קונורס, הידוע גם בשם לטאה: ספיידרמן מוצא את עצמו נאלץ לפרוץ אותו מהכלא המיוחד בו הוא כלוא על מנת להשיג את עזרתו. שלבים אלו מתרחשים במשחק כמעין הדרכה, במהלכו המטרה שלנו היא להכיר מערכת בקרה שונה בהשוואה לשאר הכותרים מתוצרת Beenox, אשר נוצרה בבירור בהשראת Batman: Arkham Asylum בכל הנוגע ללחימה . הדמות שלנו מתמודדת לעיתים קרובות עם קבוצות קטנות של יריבים, אבל "חוש העכביש" שלו מזהיר אותו מכל התקפה נכנסת, כך שהוא יכול להגיב באופן מיידי וליישם התקפת נגד. העיבוד של הדינמיקה הזו זהה כמעט לזה של סדרת Rocksteady, גם אם המכות של האביר האפל נהנות מתחושת השפעה גדולה יותר באופן משמעותי, מה שנותן יותר גוף ומעורבות לחילופים.
כוח הוא כלום בלי שליטה
מעניין לציין כיצד בסרט, ולכן בקשירה, רצו לשפר את "חוש העכביש" הנ"ל כדי לתת לדמות אינטואיציה שבמציאות, אם מדברים על קומיקס, לא שייכת לו: ספיידרמן שמגלה את הקודים הסודיים במקלדת פשוט על ידי התבוננות בה, שיושבת על רשת משלה ועוקבת אחר ה"רעידות" שלה שמצביעות באיזה נתיב ללכת וכו'.
מעבר לרגעים האלה, המהווים רק חלק שולי מהחוויה, הפקת Activision החדשה הזו מבססת את רוב המשיכה שלה על מה שמכונה "זריקת עכביש", מעין מיקוד מיידי שספיידרמן יכול לנצל כדי להחליט על תנועות מיידיות לעבר אויב או אזור בתרחיש. זה כיף להשתמש בכוח הזה כדי להוציא יריבים בשקט, לדלל עוד קבוצה של שומרים של Oscorp לפני שהורסים אותם לגמרי, אבל זה גם שימושי במצבים שונים שבהם אתה צריך לעבור מהר מאוד מחלק אחד של הרמה לאחר, אולי כי יש מעבר שנסגר אחרי כמה רגעים או שהרצפה מנוקדת במלכודות וצריך להגיע במהירות למקום חלופי.ספיידרמן המדהיםב-Wii היא מציגה את עצמה כגרסה "פשוטה" בהשוואה למה שנראה ב-Xbox 360 וב-PlayStation 3, במובן זה שכל החלק של ארגז החול והנדידה החופשית נחתכו לטובת גישה מסורתית, כשהמשימות נגישות בנפרד. תפריטים ממש מכוערים.
לא שהמשחק במשחק טוב יותר, למרבה הצער: לדגם המצולע של ספיידרמן יש סט הגון של אנימציות ורמת פירוט טובה, אבל כל השאר נע בין גרוע לבלתי מספיק, עם כל אותם אויבים, טקסטורות גרועות או נעדר לחלוטין והרבה בעיות עם הנוף, שלעתים קרובות נתקע בעמדות אבסורדיות. בהקשר זה יש לומר שמערכת הבקרה המוגדרת כברירת מחדל, עם השילוב הקלאסי של Wii-mote / Nunchuk, עובדת גרוע מאוד: ניעור הבקר לביצוע התקפת נגד הוא מהלך שמגיע אוטומטית, בהתחשב בעובדה שהמכשיר לוקח כל רטט, אבל זה מעל הכל ניהול המצלמה דרך ה-d-pad שמעלה את הספקות הגדולים ביותר, כי זה כמעט בלתי אפשרי להשתמש בו בצורה מכובדת במהלך קרבות בוסים, או כשהמצב מוביל אותנו לנוע ללא הרף סביב היריב. למרבה המזל, אתה יכול להשתמש בבקר הקלאסי או, יותר טוב, בבקר הקלאסי פרו: האחרון מייצג, לדעתנו, את הדרך הטובה ביותר לשחק איתוספיידרמן המדהים, שבסופו של דבר לא ממש מנצלת את היכולות המוזרות של קונסולת נינטנדו בכלל, להיפך. כמה מילים, לסיום, לגזרת האודיו: המשחק מדובב לחלוטין באיטלקית וזה תמיד ראוי להערכה, אבל הקולות לגמרי חסרי כיוון מקצועי וזה כמעט תמיד ניכר, כשהדמויות אומרות את השורות שלהן בשלווה מוחלטת בזמן שהכל לעזאזל קורה סביבנו.
מסקנות
ספיידרמן המדהיםעבור Wii הוא מציע את המבנה והמצבים הקיימים בגרסאות ה-PS3 וה-Xbox 360 של המשחק, אך סובל מסדרה של בעיות: קודם כל הוחלט לבטל לחלוטין את היבט הנדידה החופשית, ולאפשר לשחקן לגשת למגוון משימות רק בדרך מסורתית; שנית, הניהול הנורא של התצוגה ובכלל של הפקדים דרך Wii-mote ו-Nunchuk מאלצים אותך להשתמש בבקר הקלאסי (עדיף אם פרו) כדי להיות מסוגל לנהל את הדמות והמצלמה בכבוד, אבל ב-Nintendo לנחם עובדה כזו לעולם לא יכולה להיחשב כתוצאה טובה. לכך מתווספות המגבלות המקוריות של הכותרת Beenox, שמנסה לחקות את Batman: Arkham Asylum מבלי להיות מסוגלת להתפאר בסגנונו ובעומקו, מה שמעניק לנו קשר שאולי לא בזוי אבל גם לא הכרחי.
