בואו נחזור לדבר על קופסאות פרסיםכי חשוב לשמוע גם את הפעמון השני, במקרה הספציפי הזה מי עושה את המשחקים. ובכן, תעשיית המשחקים יצרה ראיון מעניין בו מספר דמויות חשובות מתעשיית המשחקים מדברות על התופעה.
רמי איסמעיל, מייסד שותף של Vlambeer, הדגיש שאלמנט זה אינו שם נרדף לעיצוב משחק גרוע, אבל מודל שעלול להפוך לבלתי נמנע אם דברים לא ישתנו, גם בחזית הפיתוח וגם בחזית מי שרוכשים את המשחקים.
"מחלוקת מוצדקת, כמובן, בהתחשב בכך שהנושא של תיבות פרסים - בין אם בתארים בחינם ובין אם בתשלום - הוא עצמו שנוי במחלוקת", אמר. "מה שלצערי לא מובטח הוא נכונות הדיון, היעדר מחקר כללי וניתוח מעמיק לפני שדעות מסוימות מתיזות ברשת".
"אני יודע שזה לא נכון לצפות למצוא דעות מושכלות באינטרנט, אבל אני מעדיף לראות יוטיוברים פופולריים מאשר פופוליסטים, רוכבים על הגל בסרטונים ופשוט אומרים מה הם חושבים שהציבור יאהב. ברור שיש פער עצום כשמדובר על להבין איך התעשייה הזו עובדת, כמה עולה לייצר משחקי וידאו ואיך מיישמים את המיקרוטרנזקציות ומודל ה-free to play."
"זה נורא לראות אנשים מנוצלים וברור שצריך להסדיר את התעשייה. עם זאת, רוב החוויות עם משחק חופשי מצביעות על כך שהסיפור על הבחור המסכן שלא יכול לשלם על אוכל בגלל שבילה הכל על מיקרוטרנסאקציות אמין כמו מישהו שנעשה אלים בגלל משחקי וידאו."
"ארגזי תגמול אינם שם נרדף לעיצוב משחקים גרוע", המשיך המייסד השותף של Vlambeer. "הם משתלבים היטב עם כמה מערכות התקדמות, הם משתלמים ויעילים מאוד אם הם מיושמים היטב, והיו חלק ממשחקי וידאו כמעט לנצח, אם אתה מחשיב משחקי קלפים למשל. התפיסה שזהו אלמנט שנכפה על ידי בעלי אתרים היא מגוחכת, אם כי יש לו את המרכיבים של סיפור טוב עבור מומחי אינטרנט בעלי סגנון עצמי."
"בתחום המובייל, מודל ה-freemium עם מיקרוטרנסאקציות הפך לסטנדרט דה פקטו, ואני חושב שהמחשב האישי והקונסולה לא יוכלו להימנע מאותו גורל אם הכלכלה של המפתחים או הציפיות ונטיות הרכישה של המשתמשים יעשו זאת. המודל הזה קיים כי כנראה הוא מוכר, והוא נמכר למרות הביקורות שהופנו עליו".
"אז או שהאנשים ששונאים קופסאות תגמולים (כולל אני) הם כבר לא קהל היעד למשחקים, או שממש פישלנו את הרגלי ההוצאות שלנו בכל הקשור למשחקי וידאו. איך שתסתכלו על זה, כל המצב הזה הוא בלגן."
