הנתונים העדכניים ביותר של GfK מציירים תמונה מדויקת למדי של השוק הבריטי הנוכחי, איפה טוב45% ממכירות קונסולות טריפל-A מגיעות מהגזרה הדיגיטלית. צמיחה שאושרה בעקיפין גם על ידי סמנכ"ל הכספים של Electronic Arts, בלייק יורגנסן, שהדגיש לאחרונה את הביצועים המצוינים של אספקה דיגיטלית עבור סדרות הספורט FIFA ומאדן. אם ננתח את הנתונים מ-2016, נוכל לראות צמיחה אקספוננציאלית במגזר: בשנה שעברה העריכה GfK שכיחות של השוק הדיגיטלי בסדר גודל של 20-25%, תלוי במוצר הנחשב.
המספרים הללו פותחים מחדש את הדיון העתיק על האבולוציה העתידית של התקשורת: עד מתי העותק הפיזי יתנגד להתקדמות הדיגיטל? אבל מעל לכל, האם אנחנו באמת מוכנים להגירה סופית לעבר המגזר השני?בהתחשב בכך שהכותב עדיין מעדיף מאוד להחזיק בידיו את הגרסה הארוזת של משחק וידאו, יש טיעונים בעד קטגוריה כזו או אחרת. החל מהצד הקמעונאי, הנקודה החיובית הראשונה קשורה למידת שביעות הרצון שהעותק הפיזי של מוצר יכול להביא בהשוואה למקבילו הלא מהותי. אולי זו בעיקר שאלה של פרספקטיבה, אבל התענוג הישן של ללכת לחנות מדי פעם כדי להחליט מה לקנות, בעיקר מוחלף ברכישה במחשב ולאחר מכן המתנה למשלוח הבית של החפץ עצמו, אינו יכול בכל דרך בהשוואה פשוט ללחוץ על כפתור ולהתחיל הורדה.
הגורם השני שעדיין - לפחות לעת עתה - משחק לטובת השוק הפיזי, מוכתב מהאפשרות למכור מיד ובקלות מחדש את העותק שלו למשתמשים אחרים.בלי צורך בהכרח להתפשר עם ההצעות חסרות התקדים על מוצרי יד שנייה של כמה קמעונאים ידועים מאוד (אנחנו מבינים את זה, יאללה), אתרים כמו סוביטו וקיג'יג'י, או אותם שווקי יד שנייה שיש בשפע בפייסבוק, הם דרך מצוינת להיות מסוגל להחזיר חלק נכבד מההשקעה שלך, אפילו יותר כאשר כותר היה זמין לאחרונה ואינו דורש שעות רבות להשלמתו. מי שמעדיף סוג זה של אסטרטגיה יכול להפחית את ההוצאה נטו על משחקי וידאו לכמה יורו; הזדמנות שעדיין מנותקת לחלוטין מהשוק הדיגיטלי.
ואז יש איסוף. מתוך הנחה שאנחנו מדברים על נישה בהשוואה לשוק הכללי, אלה שמעריכים לשמר את הגרסאות הפיזיות של המשחקים האהובים עליהם מאתמול והיום מפרשים את הצמיחה הבלתי נמנעת של הדיגיטל כמשהו שצריך להחרים בכל הזדמנות. ביותר ממקרה אחד, מפרסמים ניסו לבדוק את המים, והציעו את Collector's Edition עם קוד ההורדה של המשחק במקום העותק הפיזי. מכה בלב למושבעים של האסכולה הישנה, בהתחשב בכך שהשאלה הבסיסית היא תמיד זהה: העותק הפיזי מסוגל לשדר סיפוק מסוג אחר לגמרי בהשוואה לדיגיטל. כל מי שטוען את ההיפך היום משקר לעצמו, ולכל מי שיגיע מחר כנראה לא יהיה הראייה הכוללת הנדרשת כדי לתפוס את ההבדל הפשוט הזה. הבדל שחורג מעבר לשאלות פשוטות של מנטליות (או זקנה, אם אתה מעדיף להגדיר זאת כך).למעשה, העותק הפיזי מבטיח אפקטיביות, העברה ואבטחה רבה יותר גם לצורכי שימור היצירה, מאשר בארכיונים דיגיטליים המקושרים לחשבון.
הנקודה האחרונה לטובת הקמעונאות מיוצגת על ידי המחיר.לעתים קרובות מדי עדיין יש הבדלים מינימליים בין הסכום המבוקש בחנות - במיוחד באתרי מסחר אלקטרוני - לבין הסכום הנדרש לרכישת עותק משלוח דיגיטלי. אם לשפוט על פי נתוני GfK שצוטטו בהתחלה, נראה כי שיקול זה אינו מונע את חוסר הרצון של המשתמשים לדיגיטל, אולם המעבר יהיה קוהרנטי יותר לאור הנוחות הגדולה יותר של ההצעה, במיוחד בחנויות הקונסולות. דווקא לאור העובדה שהשוק הדיגיטלי אטרקטיבי יותר עבור מפרסמים מבחינת עלויות ולוגיסטיקה, בנוסף לצמצום ההשפעה על מכירת מוצרים משומשים, יידרש מאמץ נוסף כדי להציע לציבור משכנע יותר. הצעות.
כאמור, למרות שהחתום מטה שייך ללא היסוס למפלגת העתק הקמעונאי,אין להכחיש שהצד הדיגיטלי מציע גם יתרונות אובייקטיביים. הראשון הוא ללא ספק הנוחות של תמיד הכל בהישג ידאפילו בלי צורך לטרוח לשאת דברים או אפילו להחליף דיסקים או מחסניות תוך כדי מעבר מכותר אחד לאחר. כן, אוקיי, אם אנחנו רוצים זה פונקציה לעצלנים בשלב האחרון, אבל אין ספק שהעובדה שלא צריך להזיז אצבע היא נקודת פתיחה טובה למי שאוהב להיכנס לסימביוזה עם הספה במהלך סופי השבוע.
יתרון נוסף הוא לשקף את הדיון באיסוף שהוסבר זה עתה, כלומרההזדמנות לקבל מקום בין קירות הבית.צורך שגדל יד ביד עם הגיל הממוצע של השחקן העכשווי, מוקרן פחות ופחות לדמיונו של חדר השינה המיתולוגי ויותר ויותר תואם את דמותו של המשתמש המבוגר, לעיתים של אב המשפחה, שחייב בהכרח ליישב את התשוקה של האדם עם סדרי עדיפויות אחרים. מנקודת מבט זו הדיגיטל מגיע פחות או יותר כמו המן משמיים, במיוחד למי שעדיין מתרגש מההצהרה של המשפט הגורלי: "החלו מכירות קיטור". כדאי לעשות דיון נפרד על שירותי מנויים כמו Xbox Game Pass ו-PlayStation TV, אבל מכיוון שאנחנו כבר ממשיכים, נעזוב את זה בצד.
הנקודה האחרונה היא לא בדיוק יתרון המקושר לשוק הדיגיטלי, אלא יותר מכל היא מודעות לאנלוגיות בין השימוש במשחקי וידאו למדיות אחרות. כפי שאנו יודעים היטב, במגזרי בידור אחרים המעבר לדיגיטל לבש כעת צורה ועקביות כמעט מוחלטת. האם מישהו עדיין קונה מוזיקה בגרסה הקמעונאית בעידן של אפליקציות אולטרה-נקיות כמו Spotify? ומי בכל זאת קונה סרטים וסדרות טלוויזיה בפורמט קמעונאי כשתמורת כמה יורו בחודש אתה יכול להשתמש בקטלוגים לפי דרישה של נטפליקס, אמזון TV וכדומה? כבר נתת לעצמך את התשובה. נוכל גם לדון במעבר מנייר למגזינים ועיתונים דיגיטליים, או על האיזון בין שוק הספרים והספרים האלקטרונים. אבל זה, כפי שהיה אומר פדריקו בופה ההיסטורי, סיפור אחר.
מה אתה חושב? האם כבר עברתם לצד האפל או שאתם ממשיכים לתמוך במכירת עותקים פיזיים? האם אתה מאמין שהמעבר המלא לאספקה דיגיטלית קרוב מהצפוי או שזה עדיין ייקח קצת זמן? ספר לנו בתגובות!
