ברור שעדיין מוקדם מאוד לדבר על נתוני מכירות מדויקים, אבלהרמזים הראשונים להתקדמות של The Last Guardian, שכרגע נוגעים רק לשוק הבריטי, לא בדיוק מרגשים. המשחק עלה לראשונה במקום שביעי בעשרת משחקי הווידאו הנמכרים ביותר בבריטניה, בשבוע שבו הוא ייצג את אחד משני הערכים החדשים היחידים בקליבר הגדול ואשר ראה את חזרתו של Call of Duty: Infinite Warfare למקום הראשון (פרק שגם הוא מתקשה להמריא לשוק, מקליט סרט אמיתי קריסת מכירות בהשוואה לקודמתה) והרוטציה הרגילה והמשעממת עם FIFA 17 במקום השני.
דברים הלכו טוב יותר עבור הבכורה השנייה של השבוע, כלומר Dead Rising 4, שתפס את המקום החמישי, למרות שגם הוא לא כל כך הבריק. זה בסדר שאלו עדיין נתונים חלקיים מאוד, המתייחסים לשוק בודד (אם כי משפיע כמו הבריטי) ושמשחק מהסוג הזה בכל מקרה לא יכול להתחרות עם כותרים כמו Call of Duty, מכיוון שהוא לא בדיוק מתוכנן עם מטרה זו, עם זאת, אנו יכולים לנסות לעשות כמה הרהורים על כותרת אשר, בכל מקרה, ייצגה את אחד האירועים החשובים ביותר של השנה, אם לא של כל דור הפלטפורמות שחוו עד כה.
ל-Last Guardian לקח כמעט עשר שנים לחכות וייצג את אחת הרצונות הגדולים ביותר של קהילת המשחקים הנלהבת ביותר, חצה מזמן את גבולות כלי האידוי, הוא הפך למעשה למעין מם עד לאותו כנס סוני הגורלי ב-E3 2015 שבו הוא הוחזר לאור. באותה תקופה זו הייתה אחת ההכרזות החשובות ביותר וייצגה למעשה את אחד משלושת עמודי התווך של "החלום E3" של סוני יחד עם Shenmue III ו-Final Fantasy VII Remake, כך שלמרות שזה משחק נישה הוא עדיין לא יכול להיחשב ככותרת של חשיבות קטנה.
המשחקים של Fumito Ueda מעולם לא היו שוברי קופות, בהיותם כותרים בעלי זהויות מאוד חזקות ומיוחדות, והשומר האחרון מתאים באופן מושלם לסגנון של מעצב המשחק.
הבעיה, אם אפשר להגדיר זאת ככזה, היא שסגנון אופייני וסופרי שכזה לא צפוי להיות קשור למכירות אדירות, וגם סוני יודעת זאת היטב, שכמובן מכירה את הביצועים של הכותרים הקודמים של צוות ICO ואולי מסיבה זו הוא תמיד נשאר זהיר למדי לגבי השיווק של The Last Guardian, מבלי להשקיע הרבה בקידום ופרסום, מודע לאופי המיוחד של המוצר המדובר. ההערה החיובית היא שהמשחק עדיין מכר יותר מ-ICO ו-Shadow of the Colossus בשבועות ההשקה שלהם, שוב לגבי שוק בריטניה, ובהתחשב בכך שלאחרון היה, למשל, מחזור חיים ארוך למדי, שהגיע ל-2.7 מיליון עותקים שנמכרו במהלך נוכחותו בשוק, אפשר לחשוב שאפילו The Last Guardian הוא נועד לעשות מספרים דומים וכנראה טובים יותר. העובדה שמשחק כזה יכול בקלות להפוך למוכר מיליון היא חיובית ביותר עבור התעשייה הזו, אולם כל זה בקושי יכול לייצג השקעה מוצלחת לאחר כמעט עשר שנים של פיתוח בעייתי, להשלים עם שחזור מוחלט ומעבר דורי באמצע, אשר גם הוביל לפשרות בלתי נמנעות מנקודת מבט של יישום טכני.
סיום העבודה נובע כנראה ממעין הבטחה של סוני למשתמשיה, וזו בחירה שראויה לכבוד רב בהתחשב במגמת השוק הנוכחית, שבה ההשקעות מחושבות בקפידה על ההכנסות הבטוחות ביותר האפשריות. זה אומר שפרויקט מסוג זה, על ידי צוות פנימי של Sony ועם כספים אדירים שהועמדו לרשותנו (גם אם בחזית זו איננו יודעים כמה עלתה ההפקה) הוא מקרה ייחודי יותר מאשר נדיר.Ueda בינתיים עזב את סוני והפך לעצמאי, אז זה כבר מטיל ספקות גדולים לגבי המשך עבודתו, אבל גם בלי קשר לזה, האם משחק חדש מסוג זה יתאפשר מבית סוני?
