עינית, בואו נתעסק עם חידות צילום מאולפני ינשוף עצוב

עיניתהוא הראה את עצמו בפעם הראשונה במהלך טקס פרסי המשחק האחרון, עם טריילר מרגש שהראה יישומים שונים של המכניקה העיקרית שלו ברצף מהיר. במרץ, במהלך ועידת מפתחי המשחקים, הייתה לנו הזדמנותנסה את ההדגמהשהיה זמין גם ב-Steam כבר כמה ימים ויצאנו משם עם השילוב הנעים הזה של הפתעה, ציפייה והומור טוב שסוג המשחק הזה מצליח להעלות עליך לעתים קרובות. ב"ז'אנר המשחק הזה", אנחנו מתכוונים למשחקי פאזל בגוף ראשון שסובבים סביב הצעות ויזואליות, התעסקות בפרספקטיבה ובגיאומטריה, ומעל לכל, ניצול דינמיקה מרכזית מאוד סוגסטיבית כדי להחדיר לשחקן תחושה מתמדת של הפתעה.

עולם שיש לפרק

פשוט הצב תמונה של גשר במקום הנכון כדי לקבל... גשר!

Viewfinder, או בכל מקרה החלק במשחק שנחשף בין הטריילר להדגמה, מתמקד בשימוש בתמונות ותצלומים לפתרון חידות על ידי שינוי מבנה סביבות המשחק. או משהו כזה. אנחנו מצלמים ביד, מתבוננים בו, "ממקמים" אותו בחלל שלפנינו ומבינים שתוכן התמונה הפך למשהו מוחשי, אמיתי, למקום שבתוכו נוכל לנוע ואיתו אפשר אינטראקציה. ולא רק זה: המקום הזה הוא עכשיו בדיוק המקום שבו מיקמנו אותו בחלל, מה שנותן לנו את האפשרותלשנות את ההגדרותמשחק פחות או יותר כפי שאנו אוהבים ולעצב אותם בהתאם לצרכים שלנו. וכבר על זה יש רגע ראשון של פליאה, גילוי, התרוממות רוח, אבל אז מתחילים לחפור כדי לגלות את רבדי העומק השונים שמסתירים המכניקה.

בתור התחלה, Viewfinder לוקח בחשבון אתמשחקי פרספקטיבהויחסי הגודל בין התמונה שאנו "מניחים" לבין הסביבה שמסביב. זאת אומרת שה"מקום" החדש שאנחנו הולכים ליצור ימוקם בדיוק כפי שהצבנו אותו ובמידות שיוכתבו על ידי אלו של התמונה עצמה.

השילוב של סגנונות אסתטיים יוצר רגעים סוריאליסטיים באמת ומשמש גם ליצירת מצבי משחק מורכבים יותר

זאת, בצירוף העובדה שבתוך זמן קצר אנו מוצאים את עצמנו אחד בידי השנימַצלֵמָהמיידי (סגנון פולארויד) שאפשר לצלם איתו כל מה שאנחנו רוצים, זה נותן רמת חופש הוגנת בהתעסקות עם הסביבות. אבל בואו ניקח דוגמה קונקרטית, הפשוטה ביותר: אנחנו מצלמים בניין מרחוק, או אפילו רק צד אחד של הבניין הזה, אנחנו ממקמים את התמונה בצורה אופקית או אלכסונית והקיר של אותו בניין הופך לבטון, תלת מימדי מבנה, שיכול לשמש כגשר להתגבר על תהום או רמפה לטיפוס על מבנה. אבל אם המטרה היא לעבור מעבר למבנה המדובר, נוכל לצלם פתח ולהדביק אותו על הקיר, או אולי להניח בניין "שוכב" על צידו ולהסתובב סביבו. בקיצור, הפתרונות האפשריים ושולי הפרשנות מתבזבזים אפילו סביב החידות הפשוטות ביותר, שלא לדבר על כאשר Viewfinder מאיץ בחזית הסוריאליסטית.

פתרונות מטורפים

באמצעות תצלומים ניתן ליצור עותקים של אובייקטים

בחלק הראשוני של ההדגמה אתם עוסקים בצילום שמתאר... צילום. על ידי מיקומו ניתן להיכנס פנימה ולאסוף את התצלום. משמעות הדבר היא שנוכל לחזור על הטריק באופן אינסופי, ועל ידי כך נוכל להשתמש ברצפה בתמונה כדי לבנות גשר ארוך כדי להגיע למקום מרוחק. מוסבר במילים, זה אולי לא מאוד ברור, אבל על ידי משחק צריך מעט מאוד כדי להבין את הדינמיקה ואתה מיד מוצא את עצמך עוסק בהִתנַסוּתותהנה עם פתרונות אפשריים. בשלב מסוים אתה מוצא שני הדפסים של מסכי משחק וידאו "רטרו" המוצבים על שולחן, בהשראת ברור של טטריס ומגה מן.

על ידי מיקום התמונות הללו נוצרים האלמנטים הכלולים בהן, שהופכים לאינטראקטיביים. בשלב זה, אנו יכולים למשל להשתמש בכוח "מגה מן" המופיע בתמונה כדי לשפר את יכולת הקפיצה שלנו ולטפס מעל קיר. ונוכל גם להשתמש בתמונה מספר פעמים כדי לצבור כוח-אפים ולקפוץ לגבהים מסחררים! כל זה, אגב, אפילו לא חובה: במהלך בדיקת ההדגמה שלנו, בהתחלה אפילו לא שמנו לב להדפסים המדוברים והתחלנו למקם מבנים כרמפות לטפס מעל המכשול... זה היה פתרון תקף באותה מידה!

אני מתחיל מחדש

מה קורה אם אתה מקיים אינטראקציה עם התוכן של תמונת "8 סיביות" זו?

ברור, בהתעסקות עם הגדרות על ידי החלת תמונות שמשנות אותן, מסתכנים כל הזמן בביצועשגיאות בלתי ניתנות לתיקון, אולי הפיכת יציאה לבלתי ניתנת להשגה או ביטול מנגנון חיוני מהקיום. עם זאת, לעזרתנו באה אופציית ההחזרה לאחור, המאפשרת לך להריץ זמן אחורה ולכן "לבטל" את הפעולות שבוצעו, ואז לבצע ניסיונות חדשים לתמרן את החלל. זוהי אפשרות מבורכת, שכנראה תהפוך להיות שימושית יותר ויותר עם הסיבוך המתקדם של הדינמיקה של המשחק ושסביר לצפות למצוא בשלב מסוים שהיא מעורבת גם בצרכים שיש ליישם על פתרון חידה כלשהי. אבל זה בהחלט שימושי גם כי יש כל כך הרבה אפשרויות, ולא בהכרח אפשר להבין את כולן במבט ראשון. האם אתה צריך סוללה כדי להפעיל מכונה? אולי נוכל לשחזר את זה מתמונה שצולמה של הסוללה החבויה שם מאחור. בין היתר, פשוט מקמו את התמונה בצורה אופקית והסוללה נופלת בנוחות, בדיוק איפה שאנחנו צריכים אותה. ואם נציב את התמונה הזו כאן בסגנון גרפי אחר, מה יקרה? קורה שאנחנו יכולים להיכנס לתוכו ולמצוא את עצמנו בעולם אחר. מה הטעם בתמונות האלה שממוקמות בצורה כזו? רגע, רגע, בואו ננסה להסתובב לרגע כדי להתבונן בהם מנקודת המבט הנכונה ולראות מה קורה... הו, יש לנו אובייקט חדש להשתמש בו!

הכמות של רעיונות ואפשרויותהמתבטא בהדגמה פשוטה של ​​חצי שעה כבר מדהים ונותן לך רצון עצום לגלות את כל מה שהמשחק המלא יכול להציע. יתר על כן, אתה לא חי על רעיונות בלבד וגם ל-Viewfinder יש אווירה נחמדה ואסתטיקה מושלמת מאוד, עם יישום טכני שמשאיר אותך פעורי פה על הניקיון והיעילות של אפקט המעבר מתמונות למבנים אמיתיים המופיעים בסביבות משחקים. . בקיצור, כאן יש פוטנציאל ליצירת מופת קטנה, פוטנציאל שבימים האחרונים הוכר באחד האירועים המרכזיים באירופה בנוגע לזירת הפיתוח העצמאי. Viewfinder למעשה לקח הביתה את הפרס עבור המשחק והמשחק הטובים ביותר של השנה בתחרות המוקדשת לאינדי במהלך Reboot Develop Blue בדוברובניק. בקיצור, זה משחק שצריך לשים עליו עין, תוך הקפדה על שימוש בפרספקטיבה הנכונה.

Viewfinder הוא משחק פאזל מגוף ראשון המתמקד בקונספט מרגש, בעל השפעה חזותית רבה ואשר גם מתאים לפרשנות של השחקן, עם מרווחים טובים למציאת פתרונות שונים לאותה פאזל. הפוטנציאל גבוה מאוד.

ודאויות

  • הרעיונות מאחורי המשחק מרגשים
  • אופי החידות מייצר מצבים מרהיבים מבחינה ויזואלית
  • יש שוליים לפתרונות אפשריים שונים לחידות

ספקות

  • האם הוא יוכל לשמר את ההתלהבות שהוא מייצר בהשפעה הראשונה על פני המרחק?