קרב סוניק

אין צ'או? אין מסיבה!

אם שיחקתם באחד ממשחקי Sonic Advance, בוודאי תזכרו את ה-Chao Garden: שמיש למעשה רק למי שהיה בבעלותם גם Sonic Adventure ל-Gamecube וכבל לחיבור שתי קונסולות נינטנדו, הוא איפשר לכם לגדל גור צ'או על ידי מילויו באוכל או של ליטופים.
לצערי בקרב סוניקהתוספת הקטנה הזו הוסרה, אז כל מה שאתה צריך לעשות הוא למצוא את אחד מהכותרים הישנים של Sonic Team כדי לעזור לצ'או הקטן שלך לגדול.

נסעתי במהירות של מאה מייל לשעה כדי לראות את הילדה הקטנה שלי...

שים את עצמך בנעליו של סוניק כשהוא מוצא חפץ מוזר בחוף האזמרגד: ככל הנראה רובוט חלוד, אך לאחר מחקר מסתבר שהוא כלי נשק רב עוצמה שהתעורר על ידי ד"ר הרשע. אגמן (או איבו רובוטניק אם תרצו). למרבה המזל, הנבל המדובר לא הצליח לגלות כיצד להפעיל אותו, ועכשיו זה יותר רובוט קטן ולא מזיק שרק מציית לפקודות הקיפוד, אבל שרבים רוצים להחזיק אותו למטרות השונות ביותר. כמו כן, יש לומר שכמכונת מלחמה אינטליגנטית, אמרל הקטן (כפי שהוא מכונה בדימיון בסליחתו החריפה) מסוגל ללמוד את טכניקות הלחימה של היריבים העומדים בפניו, ואת העובדה שהוא מופעל ישירות על ידי ה-Chaos Emeralds. נותן לו נותן כוח מדהים.
בניגוד לכל משחקי הפלטפורמה הקודמים שבהם היה הקמע של Sega כגיבור, הפעם אנו אפוא עומדים בפני כותרת מסוימת למדי, שנמצאת באמצע הדרך בין RPG למשחק לחימה בזירות בין שני שחקנים או יותר. מצב הסיפור למעשה כולל מיקומים רבים לביקור, בהם כמעט תמיד נמצא קרב, אך גם מערכת גאונית של חיזוק אמרל להמשך ההרפתקה.
כל משחק שניצח, בדרך כלל לאחר מספר מסוים של KOs שנגרמו ליריבים, יגדיל את נקודות הניסיון של הרובוט, אותן ניתן "לבזבז" כדי להפעיל את המהלכים הנרכשים בהדרגה בצורה של כרטיסי זיכרון: ככל שהניקוד הנדרש גבוה יותר, השיפור יעיל יותר. לאחר מכן, מהלכים אלו, במהלך הקרב, יכולים להיות מוקצים להתקפות קרקעיות או אוויריות או כמנעול נגד הגנתי, תוך התאמת האסטרטגיות שלו כדי להתמודד עם כל יריב בצורה הטובה ביותר.

אם אתה לא מפחד מהכוח הזה, תילחם!

אפילו מנקודת מבט גרפיתקרב סוניקזה הכלאה מוזרה: החלק החקרני הוא דו-ממדי לחלוטין, כשהדיאלוגים בין הגיבורים מלאים ביצירות אמנות מצוירות היטב וקצת אנימציה קטנה. לא שהמיקומים מעוצבים במיומנות רבה, עם פרספקטיבה איזומטרית מוזרה וסטטית לחלוטין, די מכוערת למען האמת.
אבל התמהיל האמיתי של סגנונות מתרחש בזירות הלחימה, העשויות ממצולעים שבהם נעות הדמויות המצוירות בדו מימד. יש מעט שלבים, וגם מוגבל מאוד במספר המצולעים כמו גם באיכות המרקמים, מלבד אלו שנקבעו בהריסות הצ'או. בסך הכל אפשר להעריך את התוצאה, אבל אי אפשר שלא להתאכזב מעט מהמאמץ המועט שעשו המתכנתים.
ואם במקום זאת הדמויות זזות טוב ומלאות באנימציות ומהלכים מיוחדים, זה נשאר שילוב לא מאוד משכנע, דווקא בגלל שהן ממשיכות לנוע כאילו הן על מסך שטוח. העובדה שבכל תנועות העומק, סוניק וחבריו תמיד נשארים בפרופיל, תוך כדי שיגור התקפות לכל כיווני החלל, בהחלט בלתי ניתנת לצפייה.
הסאונד נשאר עוד נקודה כואבת של המשחק, מורכבת מכמה מנגינות לא מאוד מעוררות השראה ואפקטים קוליים מהנים, אבל רק במשחקים הראשונים; בקרוב עוצמת הקול של GBA תוגדר למינימום, אם אפילו לא מושבת.
אם שום דבר אחר, הקרבות בזירות מהנים, תזזיתיים וכאוטיים מספיק כדי ליהנות לאורך זמן, להתנסות בכל השדרוגים האפשריים של Emerl ככל שמתקדמים במשחק. אם יש לך כמה חברים לאתגר, זה כמעט יהיה כמו שיש לך גרסה ניידת של Super Smash Bros Melee, אם כי עם פוטנציאל הרבה יותר מוגבל.

הֶעָרָה

אם הרעיון של להוציא את הדורבן מחוץ למשחק הרגיל "קפוץ-רוץ-לאסוף את הטבעות" בהחלט צריך להיות מתוגמל, התוצאה לא לגמרי משכנעת.
מבחינה טכנית ניתן לומר שההיברידית 2D/3D מוצלחת רק חלקית, מסוגלת לתת הרבה יותר עומק לפעולה אך ייתכן שרבים לא יאהבו.
מצד שני, האפשרות לקדם את הדמות שלנו, ללמד אותו כישורים חדשים ושזירת סיפורים מתמשכת בין הדמויות המופיעות בהרפתקה הן חיוביות, גם אם למעשה היא כרוכה כמעט תמיד במעבר מזירה אחת לאחרת.
משחק שלא מציע הרבה בשחקן יחיד, עם מצב סיפור עם קצב תפל ומכניקה לא מעניינת, אבל באתגרים בין מספר שחקנים (בתנאי שיש לך עוד שלושה עותקים של המשחק) צובר נקודות רבות, בין זירות למיני. - משחקים שונים.

מִקצוֹעָן:
• אופי שמתפתח כל הזמן
• מצב סיפור שניתן לשחק עם מספר דמויות
• אתגרים ארבע כיוונים מהנים מאוד
• מגוון מעולה של תוספות...

נֶגֶד:
• ...אבל כמעט הכל עבור מרובה משתתפים
• גרפיקה דו-ממדית/תלת-ממדית לא לגמרי מוצלחת
• שחקן יחיד שחוזר על עצמו