Silent Hill: The Short Message, בעקבות PT, ללא הסגנון של Hideo Kojima

בתעשיית הרכבמכונית קונספטהם מכוניות שלא נועדו להימכר לקהל הרחב. לרוב מדובר בדגימות ייחודיות, אבות טיפוס מכל הבחינות, המוצגות בירידים או באירועים ספציפיים במטרה לצפות פתרונות טכניים ואסתטיים שמציע היצרן בדגמים עתידיים שישווקו בפועל. במילים אחרות, מכוניות קונספט הן כמו הדגמות של משחקי וידאו: הצצה חולפת למוצר עתידי, שונה בהכרח, אך עדיין מכיל בתוכו את ה-DNA, היסודות של מה שייווצר ויוצע בהמשך.

Silent Hill: The Messageזהו מעין משחק קונספט שנותן לנו הצצה למהלך החדש של סאגה, שבמבט מעמיק יותר, לא העניק לנו פרק קבוע שלם מאז גשם שוטף, שפורסם ב-2012. היה צורך בהפעלה מחדש, צעד ראשון שלא רק החזיר את הברק לשם, אבל מה שגם יעזור למפתחים לכייל (מחדש) תקשורת וכלים טכנולוגיים לאור השקה מחודשת שממש לא יכולה להיכשל.

הרעיון של חוויה חינמית, שתחיה מחדש את צעקתם של מעריצים ותיקים ובו זמנית תעורר סקרנות אצל חדשים, הוא ללא ספק מנצח מכל נקודת מבט. אלמלא העובדה שאסטרטגיה דומה הונהגה כבר ב-2014 על ידי קודמו מפורסם, מפורסם מאוד,PTמה שמייצג היום את אחת החרטות הגדולות בעולם משחקי הווידאו.

לא הוגנת ולא עקבית ככל שתהיה, ההשוואה בין שני המוצרים היא בלתי נמנעת ולאור מה שחווינו לאחר שעתיים של משחק שנדרשו להשלמתה,Silent Hill: The Short Message יוצא עם עצמות שבורות. למרבה המזל, זה לא אומר שהניסוי של Konami צריך להיחשב ככישלון מוחלט.

Silent Hill ללא מסתורין

Silent Hill: The Short Message היא הרפתקה בעלת גוון אימהגוף ראשון, זמין בחינם ב-PSN. במשחק תגלם את התפקיד של אניטה, מתבגרת צעירה שמחפשת את חברתה מאיה, בתוך מתחם נטוש בעיר גרמנית אחוזת אבטלה והתרוקנות. הבניין, עטוף כמובן בערפל סמיך, הוא הסצנה העצובה של סדרה ארוכה של התאבדויות והגיבורה, מצוידת רק בסמארטפון, מתעוררת בהתחלה בחדר חשוך, מבלי לדעת בדיוק איך היא הגיעה לשם.

הם הנחות היסוד של אמסע אינטרוספקטיבישבו התת מודע מעוות את המציאות, משנה את הזמן, נותן צורה ליצור מצמרר שכפי שנסביר עוד מעט, ירדוף אחרי הצעירה ברגעים ספציפיים של ההרפתקה. על הנייר, Silent Hill: The Short Message מציג נושאים משפיעים, מורכבים ורב-פנים.בריונות, התעללות במשפחה, פגיעה עצמית, התאבדותבדיוק, נושאים שנחקרים בזה אחר זה במשך שעתיים של המשחק, דרך חוט קוהרנטי ומגובש גלובלי.

בלי להיכנס יותר מדי לפרטים, לעלילה יש קסם משלה, היא מצליחה להעביר את המסר הבסיסי ומתפתחת בקצב הנכון. הבעיה, אם בכלל, נעוצה בטכניקות ובשיטות שבאמצעותן היא מתפתחת. בואו נביא את PT כדי להבהיר את הרעיון. ביצירתו של קוג'ימה זכתה באדיקות לכיבוד הצורה, אדם ראשון שננטש רק בסופו של דבר. יתר על כן, למעט כמה שורות טקסט קצרות שעדיין משולבות בתרחיש עצמו, ניתן היה לשחזר את הדרמה של ליסה באמצעות רמזים, קטעי שיחה, השערות שנבנו על ידי המשתמש עצמו.

Silent Hill: The Message לא היה חייב בהכרח להציע את אותם סטנדרטים אסתטיים, כמובן. אולם חוסר האפקטיביות הנרטיבית בהשוואה לקודמו הישיר, הרשו לנו את ההגדרה, ניכר במספר הזדמנויות. מלכתחילה, החלפה בין גוף ראשון לשלישי, וכן ביןסרטונים עם מנוע המשחק ואחרים בשידור חי, יוצר ריבוי חסר תועלת של שפות שאין לה שום התייחסות ברמה הסמלית, וגם לא שום ערך ממשי במישור הבימוי. חלקם עשויים להעריך את תמהיל המדיה, אבל באופן כללי שתי הנשמות שמתדלקות את הנרטיב אינן מתחברות באלגנטיות זו לזו.

יתר על כן, כדי להחמיר את הכל, הנטייה המוגזמת להפריע לזרימת המשחק עם סצנות אינטראקטיביות, כמו גם ההשטחה המתקדמת והמוחלטת של הרמה המטאפורית באמצעות שיחות ומסמכים דידקטיים ביותר שנמצאו בתרחיש, שאינם משאירים כמעט מקום לפרשנות , למתח , למסתורין.

התרגום של Silent Hill ממקום פיזי למקום של הנשמה, של הלא מודע ושל הנפש, שבוצע ואיכשהו נעשה רשמי במשחק הזה, הוא תהליך ראוי לשיתוף והערכה. למרבה הצער, למרות שבסיום הקרדיטים אנו רואים את האומץ של המפתחים בהתמודדות עם נושאים עדינים מאוד כמו בריונות והתאבדות, גם אם אנו מעריכים קטעים מסוימים במסע אל הנפש המיוסרת של אניטה, הוותיקים יתחרטו על הטונים, הסגנון, מתאר אלגוריות ממיטב פרקי הסאגה.הכל ברור מדיוצפוי לעורר כל השתקפויות וללחוש לפנימיות, אפילו לחרדות ולפחדים של הגיימר.

אתה נהנה מהדרך, כמובן, אבל ברגע שהקונסולה כבויה הכל נגמר שם. זה לא ממשיך מעבר ואחרי, כפי שקרה עם PT דווקא.

ליניארי ולא מאוד מפחיד

השוואה ישירה עם הפרקים הטובים ביותר של Silent Hill, כמו גם עם PT עצמה, אינה הולמת גם עלתוכנית משחק.

אפילו מנקודת המבט הזו, שיהיה ברור, ההודעה הקצרה לא הייתה צריכה להוכיח שום דבר לאף אחד על הנייר. הוא לא בהכרח נקרא לקחת סגנונות ופתרונות מהעבר, במיוחד מאחר וזו מעין התחלה חדשה, הוא בעצם רוצה להתרחק מהעבר ולהתווה מסלול חדש. עם זאת, למרבה הצער, פחות או יותר במודע, פחות או יותר מרצון, המפתחים נקטו באותה דרך שסיימה PT, והפעילו ואימתו השוואה שבה יצור HexaDrive מסגיר את היעדרו של מעצב משחקים מבריק ומומחה כמו Hideo Kojima.

מעבר לגוף ראשון, מבנה הסיכום של החוויה מציע את אותו הדברלוּלָאָהמה שייחד ואפיין את ההדגמה של 2014 אפילו עם תרחיש הרבה יותר רחב, אם כי כבר לא מרכיב מרכזי במשחק, Silent Hill: The Short Message כולאת גם את הגיבורה.מָבוֹךשהכניסה והיציאה שלו תואמות.

המתחם הנטוש שבו תהיו בהתחלה אסירים הופך בהדרגה לבית הספר של הגיבורה, ואז לביתה, עם רצפי ביניים ומסמכים שהתגלו שנאלצו לפתח את העלילה. בעיקר המשתמש מתבקש אך ורק לחקור ולמצוא תמונות, מכתבים וספרים שפותחים את האזור הבא.

לאסמארטפוןאשר אניטה מחזיקה ביד אחת, למרבה הצער, יש לו תפקיד משני לחלוטין למטרות פנאי. מדי פעם תקבל הגיבורה ותשלח הודעות לחבריה האחרים, מסכי טקסט נוספים המאפשרים לעלילה להתקדם ולהתפתח. במקומות חשוכים הפנס המשולב ינצל זאת.

למרבה הצער הטלפון לא ישמש בשום דרך אחרת, וחבל מאוד בהתחשב בהתחמקות מגזר המשחקים של Silent Hill: The Short Message. החידות, בתור התחלה, ניתן לספור על קצות יד אחת ואתה רק צריך לעקוב בקפידה בתרחיש כדי לפתור אותם ללא כל בעיה.

יתר על כן, ברגעים ספציפיים של ההרפתקה, אתה תרדפו על ידי היצור המפחיד הנ"ל, שאם הוא יגיע אליך, לא ישאיר אותך מנוס. בקטעים אלה, המשחק מזכיר את הבריחות הנועזות שחוו בהןזכרונות מרוסקים. תצטרכו לנוע ללא הרף ולגלות איזה דלת ומסדרון מובילים לבטיחות, להתמצא במבוכים הקטנים, מבלי לתת לעולם הרודף להגיע אליכם.

הרעיון אולי מסקרן, אבל הוא שובר לחלוטין את המתח לאחר המבוך הראשון שהושלם בהצלחה. מצד אחד, למעשה, מתברר מיד שמעבר לסעיפים הצפויים והמוכרים הללו, המשתמש אינו מסתכן. מצד שני, זה עוד יותר טריוויאלי את החוויה, מפקיד את המפחידים במשימה להפריע.

גם במקרה זה, ההשוואה עם PT היא, בקיצור, חסרת רחמים. קוג'ימה שיחק עם רעשים, עם צללים, עם חוסר הוודאות של מתי, איך ואם ליסה תגיח מהפינה. Silent Hill: The Short Message מסתפק בקפיצה על הכיסא בהופעתו הראשונה של היצור, אבל אפשר להבין בקלות רבה מדי שמדובר באויב צפוי ואיטי יחסית.