לא הספקנו לנשום אחרי הבריחה הנועזת מעיר דביבון עםResident Evil 3שתעשיית המשחקים העלתה אותנו על הרכבת הראשונה, תרתי משמע, לטיול בכיוון אחד למיגר.Final Fantasy VII Remakeזו המציאות וזה מספיק כדי לגרום לנו להבין את ציר הזמן המוזר שבו אנו חיים, שבו משחקי וידאו שהיו ידועים בוודאות נדחים עקב מצב החירום המותנה בעוד אלו שלגביהם המשכנו להיות לנו ספקות הגיעו לשוק עם השלווה של כוכב שעולה לבמה אחרי שהמתין הרבה זמן (נכון,Half-Life: Alyx?). עם זאת, שום דבר לא מונע מאיתנו להניח לרגע את חרב באסטר ולקחת צעד אחורה, לחזור בין הווירולוגיה לאפוקליפסת הזומבים כדי לסכם את המצב ב-Capcom אבל מעל הכל כדי להבהיר נקודת מפתח: אנחנו לא צריכים גרסה מחודשת שלResident Evil 4. עמדה ברורה אך יש סיבה אחת במיוחד מדוע אנו מאמינים שזו לא דרך ללכת: הלידה מחדש שלResident Evil 2ו-Resident Evil 3, התהילה שהושגה הודות לפרשנות מודרנית של שתי קלאסיקות מז'אנר אימה הישרדות, מגיעות בדיוק ל-Resident Evil 4.
ההגדרה של עידן
עם הופעת הבכורה שלו בשנת 2005, Resident Evil 4 הרעיד את הז'אנראימה הישרדותיתהעברת הפוקוס יותר על אקשן מאשר על אימה ממשית, תוך שמירה ללא שינוי על תחושת המתח והאימה שהסדרה תמיד התפארה בה. הוא לחץ בנחישות על דוושת הגז, נפטר מהמצלמה הקבועה כדי להעביר את הנוף מעבר לכתף, וכמעט מדהים לחשוב איך רק חמש שנים מפרידות בינו לבין קוד: ורוניקה שהייתה הראשונה שעשתה צעד ביישן לקראת הניהול האוטונומי. של ירי נשק במהלך הקרב עם נוספרטו, כאשר ניתנה לנו ההזדמנות להשתמש ברובה הצלפים. Resident Evil 4 הגדיר עידן שלא דומה לו בז'אנר שלו קודם לכן, והשפיע על משחקים נוספים בנוסף לסדרת האם, עד כדי כך שגם עכשיו הוא מהנה לחלוטין - חוץ מאיזה עץ שאולי כבר לא התרגלנו אליו, למשל. העובדה שליאון מגביל את עצמו להסתובב על צירו תוך כדי כיוון מבלי שהוא מסוגל לזוז.
בקיצור, הוא הותיר מורשת שסרטי ההמשך לא הצליחו לקלוט במלואה, מונעת מהאמונה שהצלחתו העצומה נבעה מסחף האקשן ולכן מסתגל בהתאם, אבל היום זה עדיין נקודה קבועה כשמסתכלים על משחקים שעשו היסטוריה. במקום שבו Resident Evil 2 ו-3 נהנו מגרסה מחודשת בראש ובראשונה מנקודת מבט ויזואלית (שהפרק הרביעי ממנה ברור עם הצעה מחודשת לאחרונה ב-High Definition), הפיתוח היה קשור יותר לאפשר להם את קפיצת הדורות על ידי עוברים לעידןלאחר RE4, מצייד אותם בפקדים נוחים יותר ובמצלמה גמישה. Resident Evil 4 לא צריך אותם כי, בפשטות, זה היה הראשון שיש להם אותם.
זמן ומקום לכל דבר
בוודאי יגיע הזמן שבו אימת ההישרדות תקבל תפנית נוספת, תמצא אבן דרך חדשה לקראת הפיתוח שלה ולכן גם Resident Evil 4 יוכל ליהנות מתמורה מפוארת על קונסולות העתיד, אולם זה בהחלט לא היום: הפרק השני והשלישי שייכים לעידן אחר, שהדיו נתפסים מדי פעם, אבל עשרים שנה לאחר מכן, הרימייקים המחודשים בהתאמה מרחיקים את עצמם בבירור עד כדי היותם.משחקיםשווה ובו זמנית שונה בתכלית. האם באמת נוכל לומר את אותו הדבר על RE4? כרגע, כל רימייק לא יהיה אלאהחלפה שטחיתשל ניסיון מאוחד. הם יכולים להפוך את זה ליותר זורם, לרכך את התנועות של ליאון במהלך QTEs ומעט מאוד אחר, הכל מכוון לעדכון טכני יותר מאשר שובב.
באופן פרדוקסלי, למעשה, הם יכלו לקחת צעד אחורה על ידי מניעת ההיבט המדמם הזה מהמשחק, ששוב עוזר לגרום לו לזרוח: אם יש למעשה פרט שהחמיץ מאוד ברימייקים, כאשר PEGI שווה , דווקא את חוסר ה"ספקטקולריות", במובן מסוים, הביאו עמם כל מותו של ליאון. לא יכולנו שלא להבחין איך אפילו ב-Resident Evil 3 האחרון יש נטייה להסתיר, עם יריות לא חכמות מדי, את המצבים שבהם ג'יל נהרגת על ידי הנמסיס; או, אפילו גרוע מכך, כאשר ב-Resident Evil Resistance לשחקן נמחץ את ראשו על ידי מר. היופי של Resident Evil 4 היה גם זה, בהסתמך על אסתטיקה של קולנוע אימה ובוטהb-movieלשרוף את ההשלכות של כל טעות במוחנו. לרעיון לאבד את עשתונותינו על שלא שמנו לב לחבורה חמושה במסור חשמלי בזמן, או לחרדה שאחזה בנו כשהיינו צריכים לכוון לנקודות התורפה של עלמת הברזל לפני שיגיעו אליה, לא יהיה אותו ערך היום, בלי אותו מרכיב "גור" שייחד אותם בזמנם. הידיעה שאתה גוסס תמיד מייצרת מתח אבל הידיעה שללמות רעזה כרוך בהרבה יותר.
אין אזכור כלל לחוסר האפשרות לשכלל שלמות, כי Resident Evil 4 אינו משחק חופשי מפגמים, אלא העובדה שבמצבו הנוכחי גרסה מחודשת כנראה תדגיש בדיוק את הפגמים האלה. שבין היתר הם גם בסיס הקסם שלו.
