מה- Indie Fucine On Steam, הרעיונות השונים ביותר מופיעים באופן קבוע, אך למרות שהתרגלו לראות קצת מכל דבר,פרובא די שדים רעבניםעם זאת, הוא השאיר אותנו נדהמים למדי, בגלל המוזרות של הרעיון הבסיסי (אם כי בבירור נגזר מסוויני טוד) וגם על הניגוד בין הגוונים הרגועים של ניהול "היזמות" של חנויות התקופה הוויקטוריאנית לבין האלימות הנוראית שעולה על הבמה מאחורי הקלעים. הסיבה לכך היא שפרקיבל ומנוהל, זוג גיבורי המשחק, אינם אנשים נורמליים כראוי: הראשון הוא חייט בעל שם שאורז בגדים בעלי אלגנטיות ניכרת, השניה במקום זאת מנהלת מעין שולחן חם בחדרים הסמוכים, אבל זה מה שקורה מאחורי הדלתות הסגורות, או בחושך של המבחר הרחק מהעיניים היקרות, כדי לאפיין את חייהם של עוד יותר.
הם למעשה זוגמתנקשיםבדם קר, שמצאו דרך יצירתית וגאונית מאוד לגרום לעסק שלהם לעבוד במקרה הטוב: מיחזור גוויות המשתמשות בהן כחומרי גלם לבישול מנות טעימות כדי להגיש את התושבים הבלתי מעורערים של השכונה.
זה קצת כמו לבישול אמא פגשה את סוויני טוד, אבל עם גוונים בהחלט נוטיםאימה גרנד גווינולסקו, כולם מוסתרים מאחורי סימולציה אמיתית של פעילות מסחרית, כולם מתמקדים בניהול מיקרו של נהלים שונים המבטיחים את התפקוד הנכון של החנויות ואת שביעות הרצון המרבית של הלקוחות. זה משהו מרשים למדי בראשון, אבל אולי אפילו יותר מטריד הוא העובדה שתוך כמה דקות אתה נכנס מייד למנגנון ואתה מוצא את עצמך מכניס גוויות לקצוץ עם טבעיות ראויה לרוצח הסדרתי המנוסה ביותר, אך כל מה שבוצע להפליא לכבוד העסק והבריאות של החנות שלך.
הבוטגה של האימה
המטרה היא לנהל טוב יותר את התאמת Percivala ואת השולחן החם של הילד, שהונח מעל האחר ומחובר על ידי הפעילות המשנית המוזרה בה הזוג התמחה. בהיותם חדשים בשכונה, מכיוון שברח באופן מסתורי מאירועים קודמים שלא צוינו טוב יותר, עליהם לנסות להרחיב את לקוחותיה על ידי הגדלת העסק, הרחבת והעשרה של החנויות, אך ברור שמנסים להשאיר את מבט הסחרור. THEמשחקהכל מבוסס על ניהול הפעולות האישיות שיבוצעו במקביל על ידי שתי הדמויות: הפעולה מתרחשת בכמה קומות, ומבצעת חתך של הבניין בו נמצאים החנויות. בקומה הראשונה יש את התאמת הפרקיבל הדיסקרטית, כאשר האזור פתוח לקהל בו ראוי לשמור תמיד בגדים חדשים באופק על הבובות, ואילו בחדר מאחור ניתן להתמודד עם יצירת הבגדים ולהרוג לקוחות מבלי שנראו (לדאוג מייד לנקות את הרצפה כדי להימנע מעט מאוד מגלות בנייה של הציבור).
על הרצפה שמתחת יש את השולחן החם של הילדרד, ואילו באזור המרתף מוצא החלל הגדולמטבח/בית מטבחייםשם האישה יכולה להתמסר למתכונים המעודנים שלה על בסיס בשר אנושי. מעין פליטה נסתרת מאפשרת לפרקיבל להשיק את הגוויות ישירות במרתף למטה, שם הילד משחזר אותם להכניס אותם לטחון או בכלים אחרים שיוכנסו למשחק. עם כמה מחוות עכבר ניתן לעבור במהירות מקומה לקומה, על מנת לנהל את שני בעלי החנויות/הרוצחים במהירות ובמעשה בו זמנית, על מנת למלא את הזמן בפעולות היעילות ביותר וברצף הנכון, מכיוון שהוא חיוני לספק במהירות את בקשות הלקוחות ובאופן ברור למחוק את עקבות המודדים.
פעילויות הולכות וגוברות ברציפות
גרסת הניסיון של Ravenus Devils איפשרה לנסות רק שעה נמוכה ראשונה של המשחק, ובכך מונעת תכנים רבים אשר יתווספו בהמשך. כל קטע בודד במשחק נתון למעשהאבולוציה והתרחבות, כפי שנוח לעסק שחייב לצמוח: ניתן להרחיב כל תוכנית של הבניין ולהעשיר אותו בכלים וחפצים להרחבת סיכויי המסחר, או שניתן להשקיע בשיפור מכשירים כדי להאיץ את התהליכים האישיים או בתוספת מתכונים חדשים שיוצעו בשולחן החם. ישנן גם תוכניות שלמות להינעל מאוחר יותר ולמלא בפעילויות נוספות, כדי להפוך את הפעולה למורכבת יותר ורב -פנים, אשר בחלק הראשון הוכחה למעשה נוטה להיות מעט חוזרת על עצמה, ומתמקדת באופן משמעותי תמיד על אותן פעילויות.
למעשה, מנגנון המשחק הבסיסי דורש להשתמש ב- Percival כדי למשוך לקוחות במעבדה בגב ההתאמה, להרוג אותם, לגנוב את בגדיהם ולהשיק את הגוויות בפליטה ואז לנקות את הרצפה כדי למחוק את הרצועות. מבגדים גנובים ניתן לצייר בדים ליצירת בגדים חדשים שיוכנסו לאטלייה הממוקם על החלון, בעוד שהגוויות מתאוששות על ידי Hild וממוחזרות כבשר כדי לחבר מתכונים שונים ולהציע אותם ללקוחות השולחן החם.
לולאת משחק זה מסובכת עוד יותר כאשר הקצב והכמות שללקוחות, שצריך להסתפק במהירות כדי להימנע מאובדןם, בעוד פתיחת התוכניות החדשות והרחבת הפעילויות פותחת את הדלת לפעולות נוספות שיושלמו, תמיד עם תיאום מסוים אצל בני הזוג, אך ניתן לראות את כל זה רק בגרסה השלמה. לפיכך, המגוון בפועל של מצבי המשחק הוא כל מה שיש להעריך, מכיוון שמה שהוכח רק מאפשר לך לקחת את היד עם המנגנונים הבסיסיים על ידי חזרה משמעותית על אותן פעולות.
אווירה מסוימת
כמו שאמרנו, אין ספק שמקור ההשראה העיקרי לקבוצה האיטלקית סגן משחקי משחקיסוויני טוד: התפאורה הלונדונית של המאה התשע -עשרה בסגנון איום נורא פרוטה והנושא נלקחים גם הם באופן מלא מההיסטוריה המוזרה של הספר השטני ברחוב פליט, כולל הרעיון להפוך את הרציחות הנוראיות לעסקים קולינריים. זהו בסיס מרתק והמפתחים הצליחו לתרגם אותו בצורה אופטימלית באמצעות משחק וידאו, גם בזכות הצילום המסוים שאומץ המאפשר לך לשמור על הכל פחות או יותר תחת שליטה ובעיקר לעבור במהירות מדמות אחת לאחרת ובין התוכניות השונות של הבניין בכמה נגיעות של עכבר. שָׁםגרָפִיקָהזה די פשוט, כמו נוח לז'אנר ולסוג הייצור, אך עדיין מצליח ליצור את האווירה הנכונה, ומודה כי ניתן לפתור את התקלות השונות שנמצאות כיום בזמן, אולי עם העשרה וריאציה גדולה יותר של הדגמים והאנימציות.
יש להזכיר גם עבורהִיסטוֹרִיָהשל שדים של רייבנוס: המשחק מציג בפנינו את זוג הגיבורים המתכוונים להתחיל את הפעילות לאחר שעברו לשכונה החדשה במהירות וזעם, מה שמבהיר שיש להם הרבה עבריינים סוערים, שכן לגיטימי לצפות משני רוצחים מסוג זה. הדקות הראשונות של המשחק מציעות נצנוץ על מה שיכול לקרות אחר כך כאשר השניים מקבלים מכתב אנונימי מסתורי ממישהו שיודע את עברו. לפיכך אנו יכולים לצפות להתפתחות מעניינת גם בחזית העלילתית, ומחכים לברר פרטים נוספים.
סימולציה/ניהול עם קצב הדוק המבוסס על "מיקרו-שינה", עם פעולות קצרות רציפות שיש לערוך ברצף, לרוב מצליח להפעיל את מנגנוני ההתמכרות הנכונים בקרב השחקנים ורבנוס שדים נופלים בקטגוריה זו. אף על פי שעדיין מוגבל מאוד מבחינת הבחירות והאפשרות לפעולה והתרחבות, הדגמת המשחק לוכדת מייד במנגנונים שלו בזכות האפיון וההגדרה הספציפיים למדי. המשחק של הדקות הראשונות הוא מונוטוני בלתי נמנע, עדיין מבוסס על גרעין קטן של מה שצריך להיות המשחק השלם, אבל כל כך מספיק כדי לגרום לנו לחכות לגרסה השלמה עם עניין מסוים, בתקווה שהוא יוכל להרחיב את המכניקה של המשחק בצורה חשובה.
וודאות
- הרעיון של חנות האימה בסטייל סוויני טוד מסקרן
- הקצב ההדוק והריגוש הנוסף שסיפק הפשע נכנסו מייד למנגנון המשחק
- יש בהירות טובה של הפעולה, גם בזכות המסגרת שנבחרה
- להיסטוריה יש הנחות טובות
ספקות
- כדי להעריך את ההתקדמות, ההתחלה היא מונוטונית בהכרח אך יש פוטנציאל טוב
- נראה כי המבנה לא מסוגל להציע אבולוציה עצומה במכניקת המשחק
- מבחינה גרפית יש לזה מה להתאים, בין תקלות לכמה חזרות על נכסים