אני חייב להודותפרדוקס אינטראקטיבי: הוא הגשים את כל משאלותיי, והבטיח לי מסיבות מדהימות. מ-Crusader Kings ועד Stellaris, עוברים דרך Europa Universalis ו-Hearts of Iron, אין משחק אסטרטגיה מעולה שלא העניק לי רגשות ייחודיים, בין הרגשות הכי חיים שהרגשתי אי פעם בזמן משחקי וידאו.
בימים האחרונים, גם הודות ל-Xbox Game Pass שמילא את החסר בספריית Steam שלי, החגיגה לא הייתה רק של ממתקים בנושא, אלא מורכבת ברובה ממשחקי פרדוקס. אימצתי לגמרי את החזון של אלהאִסטרָטֵגִי, כנראה כל כך דומה לרבים אחרים ולמען האמת שונה לחלוטין. במשך ימים קפצתי בצורה חלקה בין מלחמות עולם, מושבות אפריקאיות, אפוסים מימי הביניים ומוקשים מחוץ לעולם. סוף סוף מרגיש מרוצה לחלוטין: הגעתי לנירוונה של הגיימר, שממנה במציאות אני עדיין נאבק להימלט.
הדברים אמורים להחמיר בשבועות הקרובים: גם Crusader Kings 3 עומד להגיע לקונסולות וב-8 בפברואר למחשב תהיה הופעת הבכורה של ההרחבה הגדולה הראשונה שלו, אז אוכל לקנות אחת מההרחבות של Stellaris ואולי לנסות ויקטוריה, אחד המשחקים שלהם שמעולם לא היה לי האומץ להתחיל.
פרדוקסים היסטוריים
מאז קבלת עצמאותה בשנת 2004,פרדוקס צדק כמעט בכולם. שני השיהוקים היחידים התרחשו כשהיא ניסתה לצמוח מהר יותר ממה שצריך, ונכנסה מיד למעגל המסוכן של משחקי כפול ומשולש A: זה קרה ב-2012 עם לוחמת השריון האסונית של גטיסבורג ועם התפשטותם של פרויקטים עתירי תקציב. מה שהוביל לטלטלה גדולה של ההנהלה, כמו גם לעצירה בלתי מותנית של למעלה מעשרה משחקים בפיתוח. סביב Paradox Interactive נראה שיש קללה/ברכה שמונעת ממנו להתרחק ממקורותיו, מכניסה חישור לגלגלים בכל פעם שהוא מנסה לקחת כיוונים שלא לגמרי מתאימים לו.
פרדוקס אינטראקטיב לא מיועד לציבור ההמוני, או ליתר דיוק הוא לא נוצר כדי לרדוף אחר הטעם והצרכים שלו. כוחה של החברה השוודית הוא, להיפך, מורכב מנישות רבות ושונות של חובבים שמתגמלים את האומץ וחוסר הנכונות שלהם להתפשר, מה שפרדוקס מודה בכך שהוא מציע להם מוצרים, שיהיה ברור שאין להם אח ורע. ובל נשכח שההיסטוריה של בית התוכנה הזה רק מתחילה. היכולת של פרדוקס ליצור משחקים שקרהִתבַּגרוּתכעת, כתוצאה מכך, הפלאים שאנו יכולים לשחק היום הם בתחילתה של דרך עם פוטנציאל הרסני.
פשוט השווה את ה-Crusader Kings 3 העדכני ביותר עם כל אחד מהכותרים הישנים שלהם, מלבד Stellaris, כדי להבחין בקפיצת מדרגה אדירה באיכות ובניקיון חווית המשחק; Nextgen אמיתי לז'אנר שממשיך לתפקד בעיקר באמצעות תפריטים ומסכים קבועים. Crusader Kings 3 מורכב לא פחות מהפרק הקודם, עם כמה DLC זה כנראה יהפוך אפילו יותר, אבל זה הרבה פחות מסובך להבנה, להשתמש בו וכתוצאה מכך להעריך. ובפרט הזה, בענקהבדל בין מורכב למסובך, כל הפילוסופיה מאחורי משחקי הפרדוקס קצת מוסתרת, וזו גם דרך למצוא פתרון לשחקנים פוטנציאליים שנמשכים מהכותרים האלה באותה מידה שהם גם נבהלים מהם. פרדוקס אולי לא ייעשה כדי לרדוף אחרי הקהל ההמוני, אבל אם איכות המוצרים שלו תמשיך לצמוח בצורה כזו, אי אפשר יהיה שלא לשים לב למוצרים שלו.
חופש מוחלט
נראה שהאסטרטגיה עובדת: מספר משחקי הפרדוקס גדל כל הזמן, וכך גם החשיפה התקשורתית שלהם. הודות לנוכחותם של Stellaris ו-Hearts of Iron IV ב-Xbox Game Pass, בתקופה האחרונה לא קשה להיתקל בסטרימרים חסרי חשד שמנסים להביא את המשחקים הללו להופעות החיות שלהם, אפילו עם היענות ציבורית טובה. זה לא מפתיע, בהתחשב בכך שהמרכיב הסודי של כל האסטרטגיות העיקריות שפותחו על ידיאולפני פיתוח פרדוקסזה באמת מספר סיפורים. כאן השחקן יכול להיות כל אחד, הקיסר הגדול או הווסלים האידיוטיים ביותר: אתה אף פעם לא נידון לתפקיד הגיבור, אתה לא בהכרח צריך להיות גנדי, ג'וליוס קיסר או ווינסטון צ'רצ'יל כדי ליהנות כי במשחקים האלה זה הוא בדיוק מושג הניצחון לאחר שנכתב מחדש.
Hearts of Iron הוא זה עם המטרה המוחשית ביותר, אתה צריך להיות חלק מההרכב הנותר כדי לנצח, אבל כמו בכל שאר האסטרטגיות שפותח על ידי פרדוקס רק לפעמים אתה משחק כדי להצטיין. המטרה האמיתית של כל משחק היא להשתתף במה שקורה, לטוב ולרע; ממלאים תפקיד גדול יותר או פחות בהיסטוריה האנושית הארוכה על ידי חיה מחדש, כתיבתה מחדש ומדמיינת עתידה הצדדי. אחרי הכל, זה לא כל כך שונה מפתיחת ספר קסום שמסוגל להכיל מספר אינסופי פחות או יותר של סיפורים: צריך רק לבחור את העידן ואת הגישה המתאימה לך.
אני עובד כמו"ל
כמו"ל, פרדוקס בעצם תופסת את כל החללים שההוצאות הגדולות השאירו ללא השגחה בטיפשות: היא אפשרה לאובסידיאן ליצור את עמודי הנצח שמחזירה סוג מסוים של משחק תפקידים, עם סדר קולוסאלי הוא הקים מחדש את ז'אנר בוני העיר וצפויים כמה חידושים חשובים למדי בעתיד. ואז יש את המצופה מאודVampire: The Masquerade - Bloodlines 2, עבור Paradox זהו הפרויקט הגדול והיקר ביותר אי פעם, משחק נקודות המפנה האפשריות וככזה אינו חסין מהקללה שדמיינו בתחילת הספיישל הזה. ה-RPG המוקדש ליקום של וולף הלבן, בית הוצאה לאור שפרדוקס קנה ב-2015, מוצא את עצמו על סף תהום לאחר פיתוח סיוט שבשנה שעברה אף ראה את צוות הפיתוח השתנה באופן קיצוני.
התמורה הגדולה
לא משנה מה יקרה ל-Bloodlines 2, העתיד בהיר מאי פעם עבור Paradox Interactive ו- Paradox Development Studio. עניין ציבורי ב-iיותר משחקי מוחלמעשה גדל, בכל פלטפורמה, בדיוק כפי שההיצע גדל באותו קצב: יש כמובן פרדוקס עם האסטרטגיות הלא טיפוסיות שלו, Slitherine הקטנה אך לא פחות אגרסיבית, אפילו Microprose האגדי קם לתחייה לאחרונה, בעוד שבין השמות הגדולים בולטים את ההשקעות של Sega (Total War, Two Point...), Microsoft (Age of Empire, Flight Simulator...) ו-Take-Two, האחרונה עסוקה כיום בהפיכת הבלתי ייאמן לתופעה המונית קרבל תוכנית החלל.
אם ננסה לדמיין לאן יכול להגיע מלכים צלבנים עם תקציב יותר ויותר חשוב, למה פרויקט כמו קרבל יכול להפוך לעם צוות מאחוריו שבאמת יודע מה הוא עושה, אנחנו לא רואים דבר מלבד יצירות מופת אפשריות, רעיונות שכבר הוכיחו. להצליח ושעכשיו, סוף סוף, הם מוכנים לזהזינוק באיכותהכרחי לשבור את כל אותם חומות ואת כל אותם מכשולים שהרחיקו אותם מהציבור הרחב במשך כמעט שני עשורים, מבלי שהציבור הרחב ידע על קיומם.
