המסלול שהחזיר את נינטנדו לפסגה מאז 2016, החל מהפרסום של Pokémon Go ו-Switch (בשנת 2017), עוקב במומחיות על ידיסאטורו איווטה. בשנות חייו האחרונות, לאחר דור (Wii U ו-3DS) שהגדרתם כקשה היא אנדרסטייטמנט, התווה הנשיא-מתכנת המנוח את המסלול להצלחה הבאה: הוא עשה זאת על ידי איחוד כל החטיבות הפנימיות, לא רק התוכנה אבל גם החומרה, היא עשתה זאת על ידי תכנון פלטפורמה היברידית וקודקוד DNA של החברה לפני שיהיה מאוחר מדי. למרות שהוא מת ב-2015, דור ה-Switch שייך יותר לאיווטה מאשר דורות ה-GameCube ו-Game Boy Advance, שראו בו נשיא, אך מנהל שתי פלטפורמות שנוצרו כשהיה עדיין בראש.הירושי ימאוצ'י.
את אותה טיעון אפשר להחיל על קימישימה, שהחזיקה במושכות התאגיד בסמכות ברגע מסובך, ובעיקר עלFurukawa: הוא מונה לנשיא אמצע דור ה-Switch, וניהל מצב משגשג בצורה חיובית. אבל זה לא נינטנדו "שלו", בדיוק כפי שה-GameCube לא היה נינטנדו של איוואטה: מה יש ל-Furukawa בראש, האם היא תוכיח את עצמה כשורה לקודמותיה, אנחנו נראה מכאן והלאה. שָׁםהדור הבאנינטנדו תהיה הראשונה שבה באמת רואים את החותם שלה, ובכנס בעלי המניות האחרון קיבלנו הצצה למה שעשוי לחכות לנו.
האם תרצה לברר ממקור ראשון, כי מה שתקרא מכאן והלאה הוא "רק" הניתוח שלנו,WHOלמצוא את הדו"ח שהוצג לאחרונהבעלי מניות, תוך כדיWHOסדרת השאלות והתשובות הקשורות.
היסטוריית נינטנדו
המרכיב הראשון שיש לקחת בחשבון הוא שלמרות שהפרש הגילאים בין איווטה לפורוקאווה אינו כה גדול (רק שלוש עשרה שנים), אותו פרק זמן קטן שמפריד ביניהם מניח חזון שונה של העולם. איווטה שייכת לבומרס, פורוקאווה ל-דוֹר: זה אומר שאחד חי בעולם שבו נינטנדו עדיין לא הייתה נינטנדו, ואז ראה אותו גדל מבפנים, בעוד השני היה קטן כשה-Famicom היה כל כך פופולרי, עד כדי כך שהוא נכלל בקטגוריה הזו, אך ורק ביפן, כמו דור Famicom. Furukawa הוא נשיא נינטנדו הראשון שגדל כשחקן נינטנדו.
זה אולי נראה כמו שיקול ברור, אבל זה לא. ללא קשר למה שקורה לחברה מכאן ואילך, עבור Furukawa נראה חיוני להדביק באבן את מה שנינטנדו עשתה עד עכשיו: אם איוואטה הייתה מנסה לקודד את ה-DNA של החברה לפני שהמולקולות הקסומות הללו הסתכנו באידוי, כך כדי לחסום את כולם בתוך הבניין ולהפוך אותם לנשימים עבור הדורות החדשים, נראה ש-Furukawa רוצה ללכת רחוק יותר. היא רוצה לבסס את מה שנינטנדו הייתה עד כה. מכאן הגעתם של חנויות חדשות, אבל מעל הכל שלמוזיאון נינטנדו, שתפתח את שעריו ב-2024 (בקיוטו, כמובן).
לפי איוואטה זה היה קשהלהרחיב את הצוותפנימי מבלי לזהם את המהות שלו ברעלים הזרים לרוח הארגונית: Furukawa כיבד את המנטרה הזו, אבל לא לגמרי. היא משקיעה רבות כדי ליצור בניין חדש בקיוטו, גדול כמו הקיים, שיתווסף לקטן יותר בטוקיו. נינטנדו מגייסת צעירים רבים שיוצאו מהאוניברסיטה, היא מגדילה את צוות העובדים שלה כפי שלא עשתה מעולם: לא בפזיזות, אבל בהחלט במידה רבה יותר ממה שציפתה איווטה. נכון שהזמנים השתנו ונדרשים יותר ויותר כוח אדם כדי להשלים משחק, זה נכון באותה מידה שהאזהרת של הנשיא לשעבר נשארת בתוקף: המפתחים הישנים יצטרכו להיות מהירים ויעילים יותר מאי פעם להראות מה זה נינטנדו המוני צעירים שמעולם לא היו רבים כל כך, ועם Miyamoto עסוק יותר ויותר במקומות אחרים. כן, "במקום אחר": זה ההימור הגדול ביותר של Furukawa.
IP מחוץ למשחקי וידאו
במשך זמן רב "הקב" נינטנדו הייתהשוק כיס. גם אם, מבחינת השקעות, העיקרי שבהם תמיד היה מוצרי בית, העדיפות והרווח הגדול ביותר תמיד היו קשורים לקונסולות ניידות. כשהמצב היה קריטי, ואיוואטה נאלצה להתמקד באיזו משתי הפלטפורמות להחיות, הוא הוריד במהירות את המחירים של 3DS: מהלך יוצא דופן לחלוטין עבור נינטנדו. ובכן, השוק הזה עכשיו, מסיבות שונות שלא נחזור עליהן, כבר לא קיים. עכשיו יש פלטפורמה אחת שהצליחה נהדר בדור הזה. אבל לא בטוח שגם המערכת הבאה תלך, ונינטנדו יודעת היטב את הסיכונים הכרוכים במעבר, לאחר שעשתה שתי טעויות ברציפות, ובצורה גרוטסקית, רק לפני עשר שנים.
גם הודות לחשבון נינטנדו, אבל בעיקר מתוקף סוג הקהל, ליורש של ה-Switch תהיה משימה פשוטה יותר מה-Wii U: למרות זאת, ולמרות שהוזכר שוב כיעסקי ליבהנינטנדו תישאר מערכת החומרה והתוכנה המשולבת, יש צורך למצוא "חגורת הצלה" שיכולה ליצור בסיס איתן, שמתקיים במקביל להצלחה, או כישלון, של מערכת אחת. אם ה-Wii U הוכיח דבר אחד, זה שצריך סבלנות: משחקים טובים לא מזדקנים. רבים מהכותרים הטובים ביותר שלו זכו להצלחה בשנים הבאות. אם מערכת מתפקדת בצורה גרועה, או לא עובדת טוב, צריך להישאר רגוע ולעבוד על איכות: לשם כך יש צורך בהכנסה חיצונית לפלטפורמה הנוכחית.
למרות ההכחשות השטחיות (פורוקאווה אמר בבוטות שהן לא יהיו "עמוד שני") נראה שהפתרון שזוהה טמון בניצול IPמחוץ לעולם משחקי הווידאו. המטרה העיקרית היא לשכנע אנשים לקנות את המערכת החדשה, אך נראה כי נינטנדו מתכוונת להשקיע באופן מסיבי בכתובות IP לא רק כדרך למשחקי וידאו, אלא גם כאפשרות להרוויח עצמאית. ואחרון חביב, להכריע את הדמויות שלהם גם במקומות שבהם, מסיבה זו או אחרת, קשה לחדור דרך הקונסולות. בפגישתו האחרונה עם בעלי המניות, פורוקאווה הקדיש זמן שווה למצב ה-Nintendo Switch ולניצול ה-IP, אותם הגדיר "לא יסולא בפז".
השנה זה יצאסופר מריו האחים הסרט, והוכרז על סרט עלילתי הקשור לאגדת זלדה. פארקי השעשועים הולכים וגדלים, ובשנה הבאה השם (Super Nintendo World) יתחיל למצוא משמעות, כי ייפתח אזור המוקדש לדונקי קונג (עד עכשיו הכל היה מוגבל לסופר מריו). לאן יוביל הכיוון החדש הזה של החברה, והאם או כמה הוא ישפיע על התפתחות משחקי הווידאו, עדיין לא נראה לנו צפוי בצורה הגיונית. מה שהיינו רוצים לציין בפניכם היום, ואנו מקווים שהסברנו לכם זאת, הוא בדיוק זה: עידן חדש החל לנינטנדו. הדור החדש הזה יביא את השקת היורש של ה-Switch, שתהווה רגע אבן דרך, אבל לא בהכרח החשוב ביותר.
