זה נגמר: עם עדכון 1.62 הסיפור הארוך מסתייםתמיכה ב-Assassin's Creed Valhalla לאחר ההשקהוהסאגה של עיבור מוצאת סוף ב-DLCהפרק האחרון, שבו הלוחם הוויקינגי הבלתי מנוצח משלים עם הטבע שלו, נפרד מחברים ואויבים, ולבסוף יוצא למסע כדי לנסות למצוא את עצמו.
היזהר מספוילרים אפשריים.
הקשרים עם Assassin's Creed Mirage ברורים ובלתי נמנעים, מצד אחד כי באסים עומד מאחורי הרצפים הללו: תורת הנסתר ניגשת לאנימוס כדי לגלות איך בעצם הסתיימו חייו של חברו הוותיק; מצד שני כי העדכון כולל גם משימה שכותרתה "העורב והקוקיה" בה נפגוש את ראשן, המנטור הקשיש כיום של באסים.
טעימה קטנה ממיראז'
נראה שכמה חיילים אנגלים התחפשו לוויקינגים במטרה לפתוח במלחמה, ולכן אייבור יוצא לחיפוש אחר האשמים כדי לסכל את האיום לפני שהוא יגרום נזק כלשהו. עם זאת, כשהוא מגיע למקום בו הוצב אחד מהצוותים הללו, הוא מוצא את עצמו מתמודד עם טבח אמיתי, שבוצע כנראה על ידי לוחם יחיד וחזק.
מסתבר שמבצע הפיגוע הוארושן, חבר ב"הנסתרים" שהגיע לאנגליה בעקבות סר אדוארד, הרוזן מווסטרנה, האיש מאחורי המבצע הזה. האישה למעשה טוענת שאדוארד הוא בובה בידיו של אל-סיאלה, הארגון החשאי שאנו מדמיינים שהאחוות שלו מתמודדת בבגדד, ושאותו נכיר דווקא בקמפיין שלAssassin's Creed Mirage.
בכל מקרה, לשניים יש אויב משותף ועיבור מציע לחסל אותו, אך לרושן חשוב שהריגתו תהיה דרמטית, תתבצע לעיני אנשיו, שבדרך זו יאבדו את נקודות ההתייחסות שלהם ויכו. נסיגה במקום לעמוד מול המתנקש שהערים את דרכו לבסיס שלהם.
ביעילותהמשימה כולה כאן: אנו עדים לפגישה עם רושאן, אנו מגלים כמה מהמניעים שלו ואז אנו יוצאים לתקיפה שיכולה להתבצע בצורה חמקנית, כבקשת הנסתר, או בגלוי וללא יותר מדי תהיות בשל הידוע בעיות איזון קושי מטרידות את משחק הסיום של Assassin's Creed Valhalla.
פרידה של עיבור
לאחר שהשלמנו את המסע "העורב והקוקיה" תוך מספר דקות, התמקדנו בתוכן המעניין ביותר של עדכון 1.62, כלומרהפרק האחרון, הפרק האחרון בסאגה הארוכה של עיבור. במקרה הזה הקשרים עם מיראז' נראו לנו ברורים עוד יותר, בהתחשב בכך שה-DLC מציג את עצמו באופן נרטיבי כגשר אמיתי בין הסוף של Valhalla לאירועי המשחק הבא בסדרת Ubisoft.
אבל אין טעם להסתיר את זה:התאכזבנו מאודמתוך תכולת החבילה. ציפינו למשימה אחרונה שתאפשר לזאב ביס האגדי להיפרד בצורה הטובה ביותר ולהיפרד מחבריו מרוונסטהורפ בידיעה שהוא הגן על היישוב פעם אחרונה לפני שיצא למסע בו ינסה למצוא את עצמו, להשלים סוף סוף עם הטבע הכפול המסתורי שלו.
היו הרבה אפשרויות לביים את הפרידה הזו. פלישה פתאומית לשטח על ידי חיילי אויב? פשיטה מרהיבה לכיבוש המשאבים שיאפשרו ל-Ravensthorpe לשגשג בשנים הבאות? שום דבר מכל זה: המחברים התמקדוחוויה סיפורית גרידא, שמתרחשת על פני ארבעה קטעים שבהם על עיבור להגיע למקומות מסוימים ולהיפרד מחבריה ואויבים שלה.
הפרק האחרון חוזר אפוא על הבחירות השנויות במחלוקת שעשתה יוביסופט מונטריאול במסגרת הקמפיין, שעם זאת אנו רוצים להימנע מלחשוף בפניכם למקרה שעדיין לא השלמתם אותו, ובסופו של דבר גם בוגד בהנחות היסוד שלה, מבלי לספר לנו בפועלמה קרה לאיבורבשנים האחרונות לחייו, באילו קרבות הוא נלחם, אילו דמויות הוא פגש ואיך הוא מת בוינלנדיה, כיום ניופאונדלנד הקנדית.
בואו נסכם את זה
למרות שהפרק האחרון של האפוס של עיבור הוכיח אפוא כמספקהרבה מתחת לציפיותמוכתב על ידי הכותרת שלו, אם כי עם הנסיבות המקלות של בסופו של דבר להיות DLC בחינם, היה הכשרון לקחת אותנו שוב אל הפנורמות הנפלאות של אנגליה ב-Assassin's Creed Valhalla, שחוששים ממעט מאוד השוואות, ולהסיק את המסקנות. החוויה הזו בשלמותה.
הביקורת המופנית לרוב על המשחק היא שכןארוך מדי, ולמעשה הקמפיין הבסיסי לבדו לוקח שישים עד תשעים שעות להשלמתו. אולם למען האמת, לא קלטנו את משקלה של העקביות הזו, שהכותרת מנהלת היטב דרך הסאגות בהשראת הנורדית, ומציגה מעת לעת טריטוריות חדשות ודמויות חדשות להתמודד איתן, לעתים קרובות בהקשר של משימות מעניינות מאוד. גם מנקודת מבט נרטיבית.
מבחינה ויזואלית, אם כן, מה שמופיע לנגד עינינו הוא מחזה יוצא דופן. זה נכון: מבחינת ארכיטקטורה, אנגליה של המאה ה-9 לא הציעה אפשרויות גדולות ולמעשה הערים האנגליות בוואלהלה נשכחות, ולעיתים קרובות אפילו דומות זו לזו. אולם מחוץ לחומותיהם יש אעולם פתוח ללא גבולות, שמזמין אותנו לחקור בין מישורים והרים, חילופי יום ולילה, צבעים מרהיבים.
מנקודת מבט זו נרצה לפתוח סוגריים עלגרסת PC: בזמן שלסקירת Assassin's Creed Valhalla, עם i5 10400 ו-RTX 3070 הצלחנו להריץ את המשחק במהירות יציבה של 60 פריימים לשנייה על ידי הגדרת הרזולוציה ל-4K אך עם קנה מידה מוגדר ל-80% (לכן יעיל 1728p) וכל ההתאמות במקסימום פרט להחלפה . ובכן, העדכונים של השנתיים הללו שיפרו את האופטימיזציה עד כדי כך שאפשרו לנו לעבור ל-4K אמיתי ולמקסימום הכל להגיע ל-60 פריימים לשנייה, מה שהופך לטרשי ברגע שה-FSR מופעל עם הקביעה מראש של "אולטרה איכות". מחמאות.
בצד המשחקיות הערכנו את היבטי ה-RPG כמו אתמערכת לחימה, מוצק מאוד מבחינת ביצועי ההשפעה ומאופיין בהתקדמות חסרת תקדים וברבגוניות הודות לכמות הגדולה של כלי נשק שונים ולסט של מיומנויות מיוחדות המוסיפות עומק ואפשרויות אסטרטגיות נוספות להתנגשויות המורכבות ביותר. אבל חבל, בסוף המשחק השפע הזה מתגלה כחרב פיפיות, עם עיבור שזה באמת נהיה חזק מדיורמת האתגר יורדת בצורה דרסטית, והורסת את חווית ההרחבות.
נותר לנושאים הקריטיים, לדעתנו בעיית הבימוי נותרה בעינה: למרות שסדרת יוביסופט יכולה להתהדר בכמה רצפים שאנו זוכרים עד היום כסמלים (ראה את הספיישל שלנו בנושאהרגעים הטובים ביותר של Assassin's Creed), עדיין לא הצליחה לעשות את הצעד הנוסף שיכול לאפשר לה להפיק את המרב מהמחויבות הטכנית והאמנותית העצומה של צוותי הפיתוח שלה. מגבלה שואלהלה מאשרת שוב עם הפרק האחרון, מחכה לגלות איזו תפנית יקבל הערב עם מיראז' ב-2023.
