אנחנו מתקרבים ליום השנה החמישי למשחקים עם זהב ובואו נראה מה תביא 2018 מבחינת משחקים חינמיים ב-Xbox. חג המולד נגמר עכשיו, אבל זה תמיד מנחם לדעת שיש משהו במתנה גם בימים הבאים, רק כדי להרחיב קצת את צבר ההזמנות לרמות לא סבירות למקרה שלא הקדשת את עצמך לגיימינג 24/7 במהלך חג המולד חגים. גם בהתחשב בקידום חודש של Xbox Game Pass תמורת יורו אחד במהלך הצעות סוף/תחילת השנה, באמת יש עוד הרבה מה לשחק כאן בשלבים הראשונים של 2018.אחרי חודש דצמבר נחשב קצת "מה", המגמה נמשכת גם לינואר 2018, עם הצעה ראויה אבל שפשוט לא מצליחה לרגש הרבה, במיוחד בהתחשב בעובדה שהתחרות (למרות המגבלות של שירות פלוס מבחינת השימוש במשחקים) באותה תקופה מציע כותרת כמו Deus Ex: Mankind Divided.הנעדר הגדול בקבוצת המשחקים הזו הוא הכותר המשולש-A עצמו, מה שגם במקרה הזה לוקה בחסר בהתחשב בכך ששני השמות ל-Xbox One הם למעשה מוצרים דלי תקציב ומופצים ככאלה גם מבחינת המחיר. לא שיש לזה השפעה ממשית על איכות המשחקים המוצעים, שימו לב, אבל כשיש לפחות כותר אחד מאוד מושך בחבילה החודשית ההשפעה בהחלט שונה, גם בלי להתחשב בטעם האישי ובאיכות האמיתית של המשחק. המשחקים המדוברים. בקיצור, אם תרצו לעשות סיפור רקע קטן, אולי תחשבו שהמאמץ המתמשך והבולט שהודגם בתוספת המתמדת של כותרים חדשים ל-Xbox Game Pass האפיל במעט על מבחר המשחקים למשחקים עם זהב, אבל אלה רק ספקולציות קלות גם בגלל שוריאציות חשובות בהצעה יכולות לצוץ מחודש לחודש.
ההרפתקאות המדהימות של ואן הלסינג III - Xbox One (1 עד 31 בינואר)
הדמות האפלה והמעורפלת של ואן הלסינג מצאה את הדרך שלו, מחוץ לצלו המסורבל של האנטגוניסט/גיבור המהולל שלו, אפילו בתוך משחקי וידאו. צייד המפלצות והערפדים פר אקסלנס הפך גם לנושא המרכזי של סדרת משחקי ה-Hack & Slash הזו, אשר תופסת במלואה את המסורת של דיאבלו, ומביאה אותה לסגנון שונה למדי, כעת בגלגולו השלישי ומופץ החודש כמשחק. כותר עם זהב בהמשכיות מושלמת עם המסורת, בהתחשב בכך שהפרקים הקודמים הגיעו גם הם במסגרת היוזמה של מיקרוסופט ב-Xbox One.לרוע המזל, ההרפתקאות המדהימות של ואן הלסינג השלישי מתגלה כפרק החלש ביותר בטרילוגיה, שנתן כמעט הכל בפרק הראשון, חיזק את עצמו עוד יותר עם השני והלך לאיבוד בדרך באיטרציה האחרונה הזו, עם תוספת של כמה פיצ'רים חדשים שנראה שלא יושמו כראוי.
התכונה העיקרית מיוצגת על ידי שש המחלקות הניתנות לבחירה, שכל אחת מהן מעוצבת היטב במונחים רעיוניים אך מפותחת בצורה גרועה בתוך המבנה האמיתי של המשחק. בקיצור, מול הכריזמה הטובה, אנחנו מוצאים את עצמנו עם לוחמים שנראים לא מאוזנים ובעלי כישורים סקיצה בלבד במקרים מסוימים, ובכך דוחפים לבחירה קצת מאולצת לעומת חופש הבחירה שיכול לנבוע מעושר כזה של פרשנויות. . בכל מקרה, העולם של בורגוביה וסביבתו תמיד נשאר מרתק ובפרק זה הוא הועשר עוד יותר ברמות מעוצבות ומלאות פרטים. ראוי לציין גם את היישום של בת לוויה ליידי קתרינה, שהופכת לגיבורה של מכניקת משחק מעניינת גם בזכות האינטליגנציה המלאכותית המתקדמת שלה וגם של הפסקות ביניים מצחיקות בזכות הדיאלוגים המתמשכים עם הגיבורה, המאופיינת בהומור המסוים הזה שהסדרה שהוא השיג לנו רגיל לזה, ממתן את האווירה הקודרת של המשחק עם ניגודיות מושלמת.
זומבים - Xbox One (16 בינואר עד 15 בפברואר)
גרסת ה-Xbox One, PC ו-PlayStation 4 של Zombies היא ללא ספק תוצאה של כפייה, וזה כבר טומן בחובו מגבלות בלתי נמנעות לתוצאות הניתנות להשגה, אם כי בסך הכל זה נשאר משחק מהנה מאוד. במקור המוצר נוצר למעשה כדי לנצל את מלוא האפשרויות שמציע ה-Wii U GamePad, לאחר שהושק ככותר צד שלישי ברמה העליונה בהרכב הראשוני של קונסולת נינטנדו. לומר את האמת, למרות שזה משחק Ubisoft ולכן לא פנימי,זומבים כנראה ייצגו את אחת ההדגמות הטובות ביותר אי פעם של פוטנציאל המשחקים של הציוד ההיקפי של נינטנדו האומלל, אבל ברור שלכל זה אין שום קשר לגרסאות לפלטפורמות אחרות.ברגע שהמאפיינים הללו מוסרים, זומבי הופך "סתם" לאימה הישרדותית טובה, עם אווירה מצוינת וכמה רעיונות מקוריים אבל שכוח ההפרעה שלה אבד בהכרח עם נטישת המסך השני.
המיני-משחקים השונים והשימושים האלטרנטיביים של הבקר למעשה עברו טרנספורמציה והותאמו בצורה הרבה יותר סטנדרטית לבקרות מסורתיות, והותירו את מערכת הלחימה ומערכת ההישרדות ללא שינוי מהותי. מנקודת מבט אחרונה זו, זומבי מצליח להציע אלטרנטיבה מקורית למדי למספר רב של סרטי פעולה בגוף ראשון עם תפאורת אימה: המחסור בתחמושת ושבריריותם של הגיבורים, שיכולים ליפול בכל רגע לפרמדה, דוחפים אותנו. להתמודד עם ההגדרות המרתקות של לונדון הזו שפלשו המתים החיים בצורה מנומקת יותר, תוך ניסיון להימנע ככל האפשר מעימותים ישירים ולנצל את השלל שיש לחקור ולהשתמש בזהירות. בקיצור, אפילו בגרסה הזו זומבי שומרת על אלמנטים בולטים של עניין אבל אין ספק שהפרשנות הטובה ביותר שלו, המועשרת באותם אלמנטים שהם היסודות של העיצוב המקורי שלו, נמצאת ב-Wii U.
Tomb Raider: Underworld - Xbox One ו-Xbox 360 (1 עד 15 בינואר)
לכל פרק של טומב ריידר, אפילו הפחות מוצלח, יש קסם מסוים שעדיין הופך אותו למעניין. Tomb Raider: Underworld שוחרר בתקופה רחוקה הן מתקופת הזהב של הסדרה והן מחזרת הלהבה האחרונה של לארה קרופט, מה שמבהיר כיצד הזיכיון זקוק לחידוש מוחלט על מנת לחזור למרכז תשומת הלב. עם זאת, זהו פרק טוב בסדרה, שלא בכדי פותח על ידי Crystal Dynamics כסיומה של טרילוגיה אידיאלית שהתחיל עם Legend והמשיך עם Anniversary. בבדיקה מעמיקה יותר,נבטי הלידה מחדש של טומב ריידר כבר נראו בפרק הזה, שיש בו כמה אלמנטים של המשכיות עם האתחול מחדש שיצא ב-2013, ובכך מיקם את Underworld במעין נקודת חיבור רעיונית אידיאלית עם הסדרה החדשה, למרות שזה לא מובן מאליו בסיפור.
תשומת הלב לאינטראקציה עם הסביבה, פתיחת המפלסים, קביעות הפעולות המתבצעות כסימנים על גופה של לארה ושינויים גלויים בתרחיש הם מבשרי התפאורה החדשה של הסדרה, וכך גם הדינמיות המיושמת בלחימה המערכת ולתנועותיו של הגיבור עצמו. מצד שני, הנתיב הלא מודרך מדי והחיפוש הפעיל אחר דרכים ללכת בהן בתוך התרחישים מזכירים כמה אלמנטים בסיסיים של הפרקים הקלאסיים של הסדרה, אלמנטים שעדיין מתחרטים עליהם על ידי מעריצי טומב ריידר רבים. המיזוג של המאפיינים הללו אינו מושלם ב-Tomb Raider: Underworld, אבל הוא עדיין הופך את הפרק הזה למעניין ומושך מאוד הן בשל התכונות הקלאסיות שלו והן בשל הרעיונות המודרניים שצצים בכוח במבנה שלו. בקיצור, בסופו של דבר, הורדה מומלצת לכולם.
Army of Two - Xbox One ו-Xbox 360 (דור 16 על 31)
מוצר נוסף של 2008, Army of Two משתתף בדרך כלשהי באותה תקופה של חקר ופתיחות כלפי נכסים רוחניים חדשים שאפיינו את המחצית הראשונה של הדור האחרון של הקונסולות, שהביאה אז לנסיגה כללית ולהגנה כוללת של המעוזים המורכבים מסדרות מפורסמות ובעלות מיליוני דולרים. גם מסיבה זו,מעבר לאיכות הממשית של המשחק, מדובר בכותר מרתק שכדאי לגלות מחדש, תוצר של תקופה שבה נראה היה שהתעשייה חושבת בצורה שונה למדי והפקות בתקציב גבוה יכלו להפקיד גם רעיון ייחודי קצת מוזר.הקונספט הבסיסי מאוד מעניין ומתמקד כולו בפעולה השיתופית בין שני הגיבורים, שכירי החרב אליוט סאלם וטייסון ריוס.
לאחר מכן, המשחק הופך את עצמו לסדרה ארוכה של קרבות אש, שבהם הפעולה המשותפת הופכת לעתים קרובות למעורפלת וקצת חוזרת על עצמה, ומציעה באופן מכאני מצבים דומים למדי, שבהם לאינטראקציה בין שני הגיבורים אין מעט מה יצירתי, אבל ההנחות שהן נשארות מעניינות. בחלק ניכר מהמשחק הכל עובד כדי להפוך משחק יריות מגוף שלישי לאנונימי וסטנדרטי למשהו יותר מעניין ומיוחד. הבעיה היא שכדי ליהנות בצורה הטובה ביותר זה דורש בן לוויה אנושי כדי ליישם את פעולות השיתופיות השונות, אם כי ברור שניתן להשלים את הקמפיין בשחקן יחיד (המרובפלייר המקוון אינו שמיש כעת בעקבות סגירת השרתים לפני שנים) עם תמיכה בבינה מלאכותית. הסיפור הוא משהו שניתן לשכוח בקלות, מרכיב את השילוב הקלאסי של פעולה של מחאה מלחמה, ריגול, טרור וצדק, אבל אם ניקח הכל עם הרוח האירונית הנכונה, זה עדיין יכול להיות מהנה כפעולת קציצות בשר.
