כששמעתי את החדשות שלא תהיה אותה מעורבות כמו סטודיו ג'יבלי מאחורי ה-Ni no Kuni II: Revenant Kingdom המיוחל, יותר ממה שמישהו התחיל לדאוג. אחרי הכל, אחד המרכיבים המוערכים ביותר של הפולחן JRPG עבור Nintendo DS ו-PlayStation 3 היה ההשפעה הברורה של אולפן האנימציה מאחורי יצירות מופת כמו Nausicaa ומונונוקי. עשינו הצצה ראשונה לסרט ההמשךינואר האחרון, כאשר פגשנו את מפתחי Level-5 במהלך ביקורנו בטוקיו.עם זאת, לאחר שניסיתי את המשחק במהלך E3 בלוס אנג'לס שכנע אותנו עוד יותר בדבר אחד: היעדרו של Studio Ghibli אולי הוביל גם לכמה שינויים בכיוון האמנותי של הפרויקט, אבל בתור משחק Ni no Kuni II אפילו נראה טוב יותר מאשר הפרק המקורי.
יחי המלך!
ההדגמה שבדקנו ב-E3 2017 חולקה לשני חלקים. בראשון, אוון, רולנד ותאני ביקרו בעיירה גולדפאו. כאן השומר המקומי, לונגפאנג הענק, משתגע ומחליט לתקוף את קבוצת החברים. הקרב עם לונגפאנג אפשר לנו להכיר את מערכת הלחימה החדשה, כנראה עקב אכילס של הפרק הישן. במהלך קרבות, Ni no Kuni: Wrath of the White Witch היה איטי, מגושם, חוזר על עצמו ורחוק מלהיות כיף.ההמשך הזה דוחף הרבה יותר את חווית הפעולה, וגם אם הוא לא מגיע לטירוף של Tales, הוא עדיין מצליח להיות דינמי יותר ולעסוק בביצוע של התקפות ישירות, לחשים ופריזים.אתה יכול להשתמש בדוג' כדי להימנע ממכה או כדי להתרחק במהירות מאויב מוכן לתקיפה, וניהול המרחקים ישחק תפקיד חשוב הן בשלב ההתקפה והן בשלב ההגנה. Higgledies, היצורים הקטנים והצבעוניים שמחליפים חיות מחמד, נותנים יד מסייעת בשדה הקרב ויכולים להפעיל יכולות מיוחדות בפקודה. האדומים, למשל, יוצרים מחסום אש שמאוד שימושי לביטול התקפות התופת של Longfang. הירוקים במקום מגבירים את ההגנה של המפלגה, אך דורשים מחבריהם להיות באזור מסוים.
ככל שההרפתקה נמשכת, תקבלו יכולות חדשות, התקפות חדשות אך גם Higgledies חדשים, ובכך תאפשרו גישות ואסטרטגיות חדשות בקרב. החלק השני של ההדגמה התרחש כמה שעות לתוך המשחק, כאשר אוון פוגש את טאני בפעם הראשונה. הייתה לנו הזדמנות לחקור את בסיס שודדי השמיים, לשוחח עם הדמויות שחיות שם ולהתפעל מהנוף מלמעלה.הפעם אתה יכול לקפוץ להתגבר על הבדלי רמות, חידוש שנראה טריוויאלי אך משפר באופן אקספוננציאלי את הניווט בסביבות. לאחר שהסיור הסתיים, פנינו אל ערש המלך, מקדש מרוחק בשמיים שבו אוון צריך להתמודד מול בוס אחר כדי להוכיח שהוא ראוי לקחת בחזרה את כס המלכות של גטמנדו. גם במקרה הזה מדובר בהתנגשות מסורתית למדי: Thogg הוא יצור מסיבי המסוגל לבצע התקפות שטח הרסניות או לתקוף את השחקן כמו רכבת. אז אתה צריך לסירוגין התקפות והתחמקויות, אבל מעל הכל לנצל את היכולות של ההיגלדיז כדי להגן על המפלגה שלך או להסיח את דעתו של האויב: רק פקודה אחת בזמן הנכון והצבא הקטן של המחבלים קופץ על גבה של המפלצת, ומאט אותה וחוסמים אותו לכמה שניות. הן בקרבות והן ברגעי חקירה, Ni no Kuni II הוא תענוג לעיניים, תוסס ומסוגל לשחזר את הסגנון והאווירה של העבודות של סטודיו ג'יבלי. הקטעים כבר לא נוצרים עם האנימציה המסורתית המשמשת לפרק הראשון, אלא עם מנוע המשחק, בחירה שאולי הופכת אותו לפחות אופייני אבל ללא ספק הרבה יותר קוהרנטי. ההערה הבלתי תקינה היחידה היא הסגנון המשמש בעת חקירת המפה, שונה כל כך מהשאר עד שיוצר חיכוך חזק.
יש עדיין הרבה מה לגלות בחודשים שמפרידים בינינו לבין יציאתו של Ni no Kuni II. אנחנו יודעים שלמשחק צריך להיות רכיב ניהול כלשהו, שבו אתה יכול להרחיב את הממלכה שלך, להגדיל את מספר התושבים ולהקצות את התושבים האלה למשימות מסוימות. בראיון שנערך לאחרונה, Akihiro Hino מרמה-5 הצהיר שיהיו אפשרויות מקוונות (כנראה מקושרות ליצירת הממלכה שהוזכרה לעיל). ואז לב החוויה, הסיפור, ששוב צריך לגעת בכפתורים רגישים, לגרום לנו לרגש ולרגש כשמספרים את המסע הארוך של אוון וחבריו.