מוכתם בדם: בצל הערפד

בניגוד למספר עצום של ז'אנרים אחרים מתקופות משחק פחות תלויות בכסף רע, Metroidvanias שגשגו שוב בעשור האחרון, במידה רבה הודות לכישרון של כמה קבוצות עצמאיות.עם זאת, בקרב מצוינות כמו Hollow Knight ו-Valdis Story, חסר יורש אמיתי לתואר שהתחיל את הכל: אותה סימפונית של Castlevania של הלילה, שעדיין היום מסוגלת לתת שיעורי סגנון לרוב המוצרים באתר. שׁוּק.ברור שלא היינו היחידים שחשו את תחושת הריקנות הזו, כי במאי המשחק המקורי, קוג'י איגאראשי, החליט להסתמך על קיקסטארטר בדיוק כדי לאפשר פרויקט מסוג זה, והקמפיין זכה להצלחה רבה עד שמשך תשומת לב של 505 Games, שהחליטה מאוחר יותר לפרסם ולתמוך בו. הכותרת עליה אנחנו מדברים היא ללא ספק Bloodstained: Ritual of the Night, וכבר מהדמויות הראשונות היה ברור שהקרבה לקלאסיקה של Konami לא שוכנת אך ורק בשמה. עם זאת, לאחר שניסינו רמה חדשה של המשחק במטה Digital Bros במילאנו, קיבלנו רעיונות ברורים יותר לגבי האופי האמיתי של המשחק, ולמה לצפות מההתפתחות האיטית אך המתמדת שלו.

ערפדים כן, אבל במידה

הציור שבדקנו היה שונה באופן משמעותי מהספינה ההרוסה שעליה התקיימה ההדגמה הראשונה של עבודתו של איגאראשי. למעשה, הייתה לנו הזדמנות לשלוט בגיבורה הראשית של המשחק (אבל יהיו מספר דמויות בגרסה הסופית) מרים, בתוך בניין סגנונית קרוב מאוד לטירת Castlevania לאחר סימפונית הלילה, עם מנגינות קלאסיות ב הרקע, קשתות גותיות ושיש כדי לתאר את החדרים השונים. המפה כולה, ככל הנראה, היא מחווה לאב הקדמון המהולל, אבלנכון יותר יהיה לומר שכל Bloodstained הוא מחווה, כי נראה שכל מרכיב בו נועד להתייחס להרפתקאות של Alucard, החל ממהירות המשחק.המכניקה עליה יכול השחקן לסמוך היא למעשה כמעט זהה לקודמתה: יריות חדות שהרדיוס שלהן משתנה על סמך הנשק המצויד, תרגילי תנועה מוגבלים בהתחלה שמתרחבים ככל שמתקדמים ואפשרות להשתמש בכוחות מיוחדים שנפתחים במהלך המשחק.

אולם, דווקא באלמנט האחרון הזה, Bloodstained מתנתק מהשלשלאות של סימפוניה של הלילה כדי להתקרב למבנה במובנים מסוימים יותר דומה לזה שנראה באריה של צער המבריקה לנינטנדו DS: הלחשים נספגים במקומות שנקבעו מראש. או על ידי חיסול אויבים מסוימים (יש להם אחוז משתנה של השגה במקרה האחרון), ואז הם חייבים להיות מצוידים כך שיוכלו לנצל שילובים שונים של כוחות בנוסף לכלי הנשק הקלאסיים.החידוש האמיתי טמון אפוא כולו בבר המאנה שנטען עם הזמןומאפשרת לנצל את היכולות הללו - שבהן הן "מוטמעות" בדמויות באמצעות רסיסי קריסטל - בתדירות גדולה משמעותית מהרגיל. בקיצור, Bloodstained הוא משחק שמתהדר במגוון פוטנציאלי גדול יותר מאשר כותרים אחרים בז'אנר, והוא מוגבל רק על ידי קצב יציב מדי, שלעתים גורם לו להיראות די מעץ.

ראיתי את זה בעבר... בוא נהרוג את זה

אם אתה רוצה לחשב את התזמון, התנועה ומהירות ההתקפה קרובים מאוד לאלו של סימפוניה של הלילה, אבל או עבור הגרפיקה התלת-ממדית או עבור הבחירה לא לבצע תמרונים כמו התחמקות לאחור והתקפות נשק קלות, הכותרת כן לא מתהדר בנזילות דומה. זה לא אומר שזה לא נעים לשחק, רחוק מזה,הוא פשוט קצת יותר איטי ממה שהייתם מצפים ממטרוידבניה מודרנית ומאלץ אתכם להתרגל לקצב שלה (שיגבר בהכרח ככל שתשיג תמרונים נוספים וכלי נשק חזקים יותר).עם זאת, באשר ליריבים, יש את כל הבסטייה האופיינית למשחקי הסאגה המקורית, כולל כלבי זומבים, אבירי רפאים, מקבילות לראשי מדוזה צפים וכן הלאה, עם דפוסים שניתן לזהות בקלות עבור אלה שהסתובבו במטרוידבניאס במשך חלק כבר כמה שנים. המשימה של המשחק לאחר הבדיקה שלנו נראית אפוא ברורה מתמיד: החזרת הנוסחה המפותחת של 2D Castlevania לאופנה, שמירה על המהירות של מבשר הז'אנר, הכל ברקע חדש ועם השיפורים הנדרשים.

קשה להיכשל כשאתה מציב מטרה כה ברורה, במיוחד אם איגאראשי עצמו נמצא במושכות וההרפתקה מנסה לשמור על מבנה קלאסי. בסוף הרמה, אחרי הכל, מצאנו בוס ערפד אגרסיבי למדי, שהזכיר לנו מקרוב כמה מהבוסים דמויי אדם מ-Castlevania עבור Nintendo DS ואילץ אותנו להשתמש בכמה שיקויים כדי להתגבר. לכן ברור ששוב נמצא את עצמנו ברמות של מורכבות הולכת וגוברת, עם אזורים שניתן לפתוח בזכות כישורי התנועה שהושגו ובוסים ססגוניים יותר ויותר ככל שאנו מתקדמים.הספק היחיד נוגע אפוא למגזר הטכני, שברור קיבל כמה התאמות משמעותיות בהשוואה להדגמה הראשונהועכשיו הוא מתהדר במפות מפורטות יותר, אפקטים גרפיים מעודנים יותר והצללת צל חזקה יותר על הגיבור ועל המפלצות של המשחק. ללא ספק נעשתה עבודה מצוינת, אך ההשפעה החזותית של המשחק עדיין מעט מאופקת. כמעט חבל ש-Inti Creates החליטה לבחור בתלת מימד, בהתחשב בכך שהצוות הוכיח כמה פעמים שהם מצליחים יותר עם פיקסלים ישנים וטובים. בקיצור, תמצאו כאן את כל היסודות המוצקים מאוד של Metroidvania; רק נותר לראות אם Igarashi והצוות שלו יכולים לערבב אותם כדי ליצור קלאסיקה או סתם חיקוי חיוור.