Virtua Fighter 5: Ultimate Showdown, סקירת החזרה של משחק הלחימה ההיסטורי SEGA

יש הרבה משחקי וידאו ברמה גבוהה בז'אנר משחקי הלחימה, אבל רק כמה סדרות יכולות להתהדר בתואר "עמוד השדרה". אלו שמות כבדים, המסוגלים להניח יסודות שאי אפשר להתעלם מהם לכל מה שבא אחר כך, וכל כך איקוניים שאפשר לזהות אותם בקלות גם למי שאין לו ידע בתחום הזה.

מצד שני, אפילו טירון גיימינג בטח שמע לפחות פעם אחת על Street Fighter איפשהו, במיוחד אם לוקחים בחשבון שסאגת ה-Capcom עדיין פעילה ומשחקת בהרחבה בכל העולם. עם זאת, כאשר אנו עוברים ממשחקי לחימה דו-ממדיים למשחקי לחימה תלת-מימדיים, אי אפשר לומר את אותו הדבר על סדרה משמעותית לא פחות, שנעלמה עוד ב-2010... ברור שאנחנו מדברים על Virtua Fighter, שעל השמועות לגבי גורלו מסתובב כבר שנים טיפוס, התממש כעת בצורה של תחיית השבחיםVirtua Fighter 5.

למעשה, SEGA עדיין לא העזה לנסות את כוחה בסרט המשך רשמי, אבל משוכנעת (בצדק) בטובו של הפרק החמישי, היא החליטה להחזיר אותו למכירה בגרסה עם גרפיקה מחודשת בשם Ultimate Showdown. אלא שכאן אנחנו לא מדברים על הצעה מחדש של כל התוכן של העימות הסופי מלפני 11 שנים, אלא משחק שנועד כמעט אך ורק לתחרות מקוונת, המוצע באופן זמני בפלייסטיישן פלוס ועם כל תוספות אחרות מופחתות לחשוף מִינִימוּם. האם זה יכול היה להיות מהלך מבריק, או שזה צעד קדימה שנעשה בביישנות ומאוחר מדי?

בואו לגלות אצלנוסקירת Virtua Fighter 5: Ultimate Showdown.

החשיבות של יסודות

נתחיל מהבסיס: Virtua Fighter 5 הוא אמשחק לחימה יוצא דופןולא רק בשביל השם שהוא נושא. מבין אלו בתלת מימד זהו, ללא צל של ספק, אחד הכותרים הטכניים והקשים ביותר לשליטה, אך יחד עם זאת גם בין המספקים ביותר אם מקדישים את הזמן הדרוש ללימוד המכניקה כמו שצריך. מצויד בסגל מגוון להפליא, שעושה שימוש באומנויות לחימה המבוססות בעיקר על עמיתים אמיתיים, העבודה של SEGA מאלצת אותך להסתגל לסגנונות שונים כדי לצאת מנצחים מהמשחקים, לנהל בצורה מושלמת את המיקום והתנועה - הסיבובים עלולים ללכת לאיבוד אם זורקים אותך לצאת מהזירה ולהיצב מול הקיר בזירות מסוימות פירושו לסבול משילובים הרסניים - ולבחור בקפידה את הלוחמים שלך לאור המוזרויות שלהם (חלקם מאוד לא מתאימים למתחילים ודורשים ביצוע כמעט מושלם).

כל זה לא השתנה באופן צפוי בגרסה זו, ומשחק של Virtua Fighter 5 נשאר תענוג בכל רמה, גם ברמות הגבוהות יותר, בהן האתגרים הם מהומה של התחמקויות צדדיות מושלמות וקריאות של הטקטיקה של היריב, וגם בתחתית. אלה שבהם יש הוא מגביל את עצמו לעתים קרובות להשתמש שוב ושוב במכות המרכזיות והנמוכות המהירות ביותר (והבטוחות ביותר) בתקווה שהן ינחתו. רק שאין כאן כמעט כלום למי שרוצה להילחם נגד בינה מלאכותית.

ב-Ultimate Showdown, למעשה, יהיה לך רק את המדריך, את מצב האימון - אם שום דבר שלם מאוד, עם נתוני מסגרת עבור המהלכים ואפשרויות שימושיות שונות - ומצב ארקייד חשוף שמתאים רק לביצוע קצת תתאמן קודם כל כדי לזרוק את עצמך באינטרנט. SEGA ממוקד, פשוט, על100% באינטרנט, עם מערכת לובי משוכללת המאפשרת להתמודד עם שחקנים אחרים במספר דרכים, והמשחקים המדורגים הבלתי נמנעים (שהשידוך שלהם מנוהל בצורה נוחה במהלך האימון).

כדי להעשיר את החבילה, בקיצור, יש רק את ההתאמות האישיות (שיש לרכוש בנפרד אם משיגים את התואר הודות לפלייסטיישן פלוס): רשימה טובה של אפשרויות המאפשרות לך להפוך את האלטר אגו המקוון שלך לייחודי למדי, אבל להוסיף מעט אחר.

אגרוף ישר ל-netcode

הבעיה עם התוכנית השטנית של SEGA טמונה אפוא רק באלמנט אחד.הוא מקודד. בפועל, הגורם המווסת את היציבות המקוונת בפועל של משחק לחימה, שלמרבה הצער לא עבר מודרניזציה על ידי אימוץ ההחזרה הזו שזוכה כיום לשבחים של חלק גדול מקהילת ה-"beat'em up". ה-netcode של Virtua Fighter 5 Ultimate Showdown עדיין עדייןמבוסס עיכוב, ואם מצד אחד זה מובן לצוות שלא ייצר משחקי לחימה בחיים, מצד שני מול מוצר דומה שוב לאחר שהתרגלמורטל קומבט 11אוGuilty Gear -Strive-זה יכול להיות טראומטי, במיוחד באירופה.

עם חיבורים יוצאי דופן, אחרי הכל, ההשהיה עדיין יכולה להציע התאמות תקפות ללא יותר מדי חביון בפקודות, אבל אי אפשר לומר את אותו הדבר כשהקו שלך לא מהיר במיוחד, ונראה שהגרסה החדשה של Virtua Fighter אפילו לא נמצאת בין המשחקים הטובים ביותר בתת-קבוצה מצערת זו. נאמר בצורה עדינה ככל האפשר: לפחות 50% מהמשחקים שלכם יהיו מושפעים מתגובה איטית לפקדים, אם לא מגמגומים לא מוצדקים או ניתוקים אמיתיים וישכחו לגמרי מהיכולת לשחק בצורה ראויה עם מישהו שנמצא מעבר לים.

כפי שניתן להבין היטב, סיטואציה דומה מנתקת את הרגליים מתחילתו של כותר שהופך את החוויה המקוונת לנקודת המשען ואת המורכבות של מערכת הלחימה של Virtua Fighter 5 - על כל הדקויות והתגובות הפתאומיות שלה להתקפות היריב - זה רק עוד יותר מעצים את הפגם הזה. ממש חבל, כי משחק "אצילי" שכזה היה ראוי לקצת יותר מאמץ בהיבט הזה, והחסרונות של ה-netcode מסתכנים בהגבלת הדיפוזיה והפופולריות שלו בעוד מספר חודשים, למרות הדחיפה הראשונית של הפלוס.

ראוי לציון, אם לא יותר, הרצון של SEGA לא להציע רימאסטר עצלן, אלא לפחות גרסה המבוססת על Dragon Engine (זו של היאקוזה האחרונה, כביכול), מודרנית ונעימה יותר למראה. חלילה, זו לא עבודה יוצאת דופן ומסוגלת להציב את Ultimate Showdown בשורה אחת עם משחקי לחימה מודרניים אחרים, אבל לא שמנו לב לבעיות בנזילות, דמויות רבות נשארות אייקוניות וזירות שונות עדיין עושות רושם מלוכלך.

מסקנות

בואו נהיה ברורים, Virtua Fighter 5: Ultimate Showdown הוא עדיין בליבתו משחק לחימה עם משחק מעולה, וזו מתת משמים להיות מסוגל לשחק אותו מחדש גם בגרסה "מופשטת" לטובת אונליין. אם זה לא הספיק, נחמד לראות איך SEGA לא נטשה את המותג לחלוטין לעצמה, ולפחות חידשה את המגזר הטכני שלה. הבעיה היא שהאלמנט היחיד שמתעלם ממנו הוא גם החשוב ביותר עבור פעולה מסוג זה: ה-netcode, מבוסס השהיה ואפילו לא איכותי במיוחד. המצב לא כל כך נורא עד שהופך את הכל לבלתי ניתן לשחק, ובכל זאת הבדיקות שלנו הדגישו כמה בעיות יציבות, שלמרבה הצער לא מאפשרות לנו לתגמל את החזרה של קלאסיקה דומה כראוי. ממש בושה.