המרדף: פליקס פוגש את פליסיטי - נסיון

לרגל יום האהבה, עטרי מציעה לנו תואר המוקדש לאוהבים, או למי שרוצה להתאהב. במחשבים הניידים של נינטנדו אנו מוצאים את עצמנו רודפים, הכל מלבד באופן מטפורי, אחר מושא הרצונות שלנו בו נצטרך להוכיח את מעורבותנו על ידי השתתפות במרוצים תזזיתיים וקפיצות אקרובטיות לאורך מסלול עירוני מלא במכשולים וסכנות, עד שנגיע לגמר. המטרה: זרועות האהוב. אבל האם זה שווה את כל המאמץ הזה? מה אם אנחנו מסתכנים שלעולם לא נגיע לשם?

אבל האם פליקס יפגוש את פליסיטי בסופו של דבר?

רק אם אתה מאוד סבלני. כדי שכולם יחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה, עם שני הגיבורים המאוד מאושרים של המשחק, יש למעשה צורך להעמיד את כישורינו כשחקני אקרובטיקה במבחן, כמו גם את הסבלנות שלנו. המשחק מתחיל בבחירת איזו משתי הדמויות לשחק במצב הסיפור. הצעד הראשון הוא לצפות בהקדמה קצרה (אך לא ארוכה מדי) לסיפור, בה אנו מתבקשים לשים את עצמנו בנעליו של פליקס או פליסיטי די מדוכאים בשל הקושי שלהם לפגוש את הנפש התאומה שלהם. אבל יום אחד לא גשום פליקס נפגש ומתנגש בפליסיטי וכך... אנחנו מתחילים לרוץ. אהובתנו הנחשקת, אהבתנו הפתאומית ממבט ראשון, היא למעשה תובענית במיוחד ודורשת מאיתנו, להפגין עניין, להפתיע אותו בהגעה למקום הדייט הראשון, ברור ממהר.
בשלב זה אנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם ששת הדפוסים הראשונים של רמת המשחק הראשונה אשר אנו מגלים כי הם פלטפורמת גלילה אופקית או אנכית יוצאת דופן ותזזיתית, בהתאם לתמונה. באמצעות שימוש מושכל ובזמן בחרט ובמשטח הכפתורים נצטרך למעשה לחצות את המפלס המתאים, לשרטט קווים על המסך שישרתו אותנו כאילו היו מעין שבילים מזדמנים שישמשו כקיצורי דרך והימנעות או ביצוע. הולכי הרגל קופצים כמו חבטות, אשר, עצבניים, יפריעו לנו הכל. ברור בצורה הכי מהירה שיש, לפני שהציור יבלע אותנו בהתקדמות הבלתי נמנעת של הגשם, שרודף אחרינו.

המשחק הסתיים, הכנס מטבע

מכניקת המשחק פשוטה ביותר וזה יותר ממספק להגדיר אותם כ"לינארים", אבל פליקס לא פוגש את פליסיטי בפשטות שווה. המשחק, שהוא בהחלט מעניין ומקורי ומתאים ל-DS בתקופה שבה שני שמות תואר של הז'אנר בהחלט מדגישים אותו, מתגלה כהרבה יותר מאתגר מבילוי מאולתר פשוט. למרות שרק ככל הנראה שייך לקטגוריה של כותרים המיועדים לקהל פחות מזדמן, למעשה המוצר המדובר מצליח בטריק פשוט לפתח את רצף התחרותיות של השחקנים המומחים ביותר. אלה של המטבעות שכמעט נעלמו. לעבור על הדפוסים, גם אם קצרים, של פליקס פוגש את פליסיטי זה לא קל אלא אם כן תחליט להתגבר עליהם ללא התחייבות. מה שמתברר כמעט הגיוני, שכן ברור שמדובר בתואר שמטרתו להשיג ולשבור שיאים דרך אוסף הנקודות והמטבעות שנמצא פה ושם כמעט בכל מקום. מטבעות שלא רק משמשים להשלמת הרמות ב-100%, אלא מעל הכל כדי להיות מסוגלים להבטיח את פונקציית ה"המשך" שעולה לנו 30 דאבלונים עצומים. מה כל זה אומר? שאם לא יהיו לנו אותם, ולצערי נמצה את שלושת ה"חיים" שלנו, נמצא את עצמנו מתמודדים עם "משחק נגמר" והצורך להתחיל מחדש. פוטנציאל לא אטרקטיבי במיוחד, וכזה שיכול בקלות להוביל לתסכול עבור כל מי שמצפה לתואר שניתן ליהנות ממנו מיד: המורכבות והקושי שלו למעשה דנים אפילו את השחקן המיומן ביותר להפעלה מחדש מתסכלת ומתמשכת.
מצבי "התקפה על נקודות" ו"התקפה בזמן" שלמרות שהם מעניינים, ניתן לפתוח רק לאחר סיום המשחק במצב סיפור, לא עוזרים. אם תעשה את זה...

הֶעָרָה

המרדף: פליקס פוגש את פליסיטי הוא בהחלט כותר מקורי, למרות שהוא מסתמך על דינמיקת פלטפורמה ידועה, אבל מחדש אותם בזכות הדינמיות שמעניק השימוש המיומן בחרט ה-DS. טרי, מהנה, זה בהחלט יהיה מוצר מצוין אם הוא לא סובל מהבחירה המצערת לא לספק הצלה. עצם הענקת מצב "המשך" במקרה של סיום המשחק, באמצעות איסוף המטבעות בתוכניות, הופכת אותו לנגיש אך ורק לציבור שאוהב את מערכת המטבעות, אך בהחלט מתסכל מדי עבור שחקנים שפחות נוטים מכונאי הכרחי של ניסוי, שגיאה והפעלה מחדש של משחק מאפס. אפילו המצבים הנוספים אינם נגישים אם לא סיימתם את המשחק, מה שהופך את הכל לפחות אטרקטיבי. מומלץ רק לקהל שאוהב אתגרים של סבלנות (רבה).

מִקצוֹעָן

  • שמשי, צבעוני, כיף
  • כל הכבוד גרפיקה וסאונד
  • חדשני ועשוי היטב מבחינה טכנית

נֶגֶד

  • זה לא כולל חילוץ

  • מצבים נוספים ניתנים לפתיחה רק על ידי סיום המשחק ב"סיפור"