Sonic Riders: Zero Gravity

אפס כוח משיכה

ממסך הפתיחהSonic Riders: Zero Gravityאפשר לנסות את כוחך במרוצי הבודדים הרגילים, לבחור דמות מבין אלו הזמינות ומעגל למרוץ עליו. זהו מצב מומלץ להכיר את מערכת הבקרה, אבל נכון גם של"סיפור" יש הדרכה משלו שמכירה אותנו עם הפקודות צעד אחר צעד. במקרה זה, האירועים מסופרים באמצעות רצפים מונפשים (בעיקר בזמן אמת) ולאחר מכן מובילים למירוצים, אותם יש להשלים בהכרח על ידי חציית קו הסיום תחילה. מערכת ההתנעה זהה לזו שנראתה ב-Sonic Riders הראשונים: מחוון אור מאפשר לנו לדעת מתי להתחיל לרוץ כדי לא להיתקל במחסומים החשמליים, ואז הדמות קופצת על הלוח שלו ומשגרת לאחת מהירידות המסחררות הרבות מפוזרים על הפסים. המהירות אליה אנו מגיעים בשלב הראשון היא ה"סטנדרטית", ורק היא בקושי יכולה להבטיח לנו ניצחון: כדי להגביר אותה, נצטרך לעבור על המאיצים הרגילים (הקיימים גם בצורת "מערבולות") קטנות, לעשות את התמרונים האקרובטיים נכון (כלומר את הקפיצות מפלטפורמה אחת לאחרת) ולעשות שימוש הגיוני בחידושים שהוצגו בסרט ההמשך הזה. הראשון מתייחס בבירור לכותרת המשחק: על ידי לחיצה על כפתור 1 ב-Wii-mote, הדמות שלנו תגרום למעין ואקום כבידה מסביב, שמסוגלת להרים חפצים בקרבת מקום ואז במהירות "לירות" אותנו קדימה. זהו תמרון שיש להשתמש בו ברגעים מסוימים, למשל בנוכחות עיקולים הדוקים מאוד, שבדרך כלל היו מאטים את הריצה שלנו במידה ניכרת. החידוש השני מיוצג על ידי סרגל הממוקם בתחתית המסך, שלאחר מילויו מאפשר לנו (על ידי ניעור הבקר) לטוס לכמה שניות. בדרך זו נוכל לתפוס את היריבים שלנו או להשיג יתרון טוב על פניהם, בהתאם לעמדה, עם הבעיה היחידה של יכולת תמרון מוגבלת מאוד: הדמות שלנו לא תוכל לשנות מסלול, להתרסק על קירות מסלול בנוכחות עקומות.

גרסת ה-Wii

המשחק זמין גם ל-PlayStation 2 וגם ל-Wii, ובקונסולת נינטנדו הוא יכול לסמוך על תצורות שליטה שונות. אתה יכול להשתמש ב-GameCube Joypad לגישה "קלאסית", או למקם את ה-Wii-Mote אופקית כפי שקורה למשחקי נהיגה. למרבה הצער, הבחירה השנייה לא מתבררת כתקפה כפי שציפו: גם אם תטו את הבקר הרבה בנוכחות עיקולים הדוקים, בסופו של דבר בסופו של דבר מתרסקים. באותו אופן, התאמת המסלול הופכת לפעולה מסובכת ומסורבלת, המסוגלת לגרום לנו לאבד כל טבעות לאיסוף, חפצים ורמפות. אם רוצים, אפשר אפילו להשתמש ב-Wii-mote d-pad כדי לביים את הדמות, מה שרק מאשר מצב של בלבול מוחלט מצד המפתחים, שלא הצליחו להתאים את פרמטרי המשחק כדי להתאים לזיהוי תנועה של הבקר. נבדק עם ג'ויפד רגיל,Sonic Riders: Zero Gravityנראה שיש לו את אותה תחושה בדיוק כמו בפרק הראשון, ללא שינויים מיוחדים. איסוף הטבעות שנמצאו על המסלול שווה ערך להרוויח כסף, שאותו תוכל להוציא לקניית לוחות מהירים יותר או אפילו כלי רכב. קיים מצב מרובה משתתפים בו עד ארבעה שחקנים יכולים להשתתף במסך מפוצל, אך מקוון כמעט חסר לחלוטין. "כמעט" כי לא ניתן לאתגר מישהו באמצעות Nintendo Wi-Fi Connection, אבל יש דירוג מקוון שמאחסן את ההופעות שלנו ומשווה אותם לבעלי המשחק האחרים. במובן הזה, היה סביר לצפות ליותר.

מימוש טכני

למרבה הצער אנו עומדים בפני עוד מוצר Wii שאינו מסוגל לנצל את יכולות הקונסולה בצורה הטובה ביותר. יש לנו קצב פריימים מוצק ללא אי-ודאות, אבל כל השאר מאופק בהחלט: דגמי הדמויות המצולעים זהים ל-Sonic Riders הראשונים, והנתיבים מראים אפקט טשטוש נורא שהופך את המרקמים לפחות מוגדרים ממה שהם כבר. כל האובייקטים הניתנים לאינטראקציה על המסלול הם גסים ומשוערים; באופן כללי, מספר המצולעים על המסך אינו גבוה במיוחד, להיפך. תחושת המהירות, הבסיסית למוצר מסוג זה, חסרה למרבה הצער ברוב כל מרוץ ונמצאת רק כאשר הדמות מתחילה לעוף. עיצוב המסלולים דיסקרטי, עם שלבים מסוימים תקפים יותר מאחרים אך מאוחדים בחוסר כללי של רעיונות חדשניים: לכל דבר יש תחושה של "כבר נראה", אין הפתעות מיוחדות במבנה המסלולים ובכיוון במהלך המסלול. שלבים "קבועים מראש" נופלים בתוך הממוצע. הסאונד דל למדי מבחינת אפקטים, אבל מתהדר במוזיקת טכנו באיכות טובה, המסוגלת ללוות את האקשן בצורה הנכונה מבלי להיתקע בראש.

הֶעָרָה

ה-Sonic Riders הראשונים לא התגלו כיצירת מופת בז'אנר משחקי המירוצים ה"עתידני", ולצערי סרט ההמשך הזה לא מצליח להשתפר. החידושים במבנה המשחק מועטים ולא כולם צודקים: התחרות רק מול רובוטים זהים (ולא מול דמויות אחרות מהסדרה) מונעת מהמירוצים כל עניין, בעוד שהאפשרות לבצע ספרינטים מהירים (אם כי עם מגבלות) עושה רמפות האצה כמעט חסרות תועלת. לרצועות עיצוב בנאלי לרוב, עם אפקט טשטוש מעצבן שמערער את ההגדרה של טקסטורות שכבר לא מאוד מרגשות. אין "הפתעות" מיוחדות או רגעים מרגשים, אבל מעל הכל יש לנו מערכת בקרה ממש משוערת, שב-Wii משתמשת בבקר בצורה אופקית מבלי לזהות את הנטייה שלו בדיוק הדרוש. בקיצור,Sonic Riders: Zero Gravityמסתבר שזהו מוצר מאוד חסר השראה, מומלץ רק לחובבי הקיפוד הכחול שעדיין לא מחזיקים בפרק הראשון של הסדרה.

מִקצוֹעָן: