Senua's Saga: Hellblade 2, הביקורת. חקר ופסיכוזה בכותר החדש של תורת הנינג'ה

שבע שנים למימוש, לפחות שמונים אנשים המוקדשים לפיתוח, נושא, זה של פסיכוזה, כמעט ולא נגעו בו בעולם משחקי הווידאו וכל משקלו של פרויקט שכמעט לבדו חייב לתמוך במחצית הראשונה של הבלעדיות של Xbox היא להדגים כיצד יכול להיות עתיד לפלטפורמה הזו ולדרך האלטרנטיבית שלה לכבוש שוק מורכב יותר ויותר בסכנת התפרקות.

וכאילו לא די במה שנאמר, העבודה מייצגת גם קו פרשת מים בין אNinja Theory, בית התוכנה שעובד על הפרויקט, שעדיין חושב כמו צוות עצמאי המסוגל להמציא טריפל A ותיאוריית נינג'ה שבמציאות כבר לא כך מאז שהמשחק למעשה נכנס לפיתוח בהתחשב בכך שהחברה הייתה חלק מאולפני Xbox מאז 2018 הרחוקה כעת.

זהו עומס הציפיות והנחות היסוד המלווים היום, 21 במאי 2024,Senua's Saga: Hellblade 2 בשוק המחשב האישי וה-Xbox. משחק זמיןעם ההשקה ב-Game Passאו שניתן לרכוש אותו אך ורק בגרסה דיגיטלית במחיר תקציבי.

אבל למה בעצם הפך Hellblade 2? עד כמה הוא התרחק מקודמו? כמה רצית להעז בחזית הטכנית והמשחקיות? עד כמה הוא שואף להיות כותר שמסוגל להגדיר את מערך ה-Xbox? יש הרבה שאלות מורכבות וחשובות שננסה לענות עליהן במהלך סקירה זו. אבל, אזהרה היא כבר חובה בשורות הראשונות האלה: אם אתה עוקב אחר תחילתו של הפרויקט הזה מאז הופעת הבכורה שלו, אם אתה לפחות מוכשר בנושא משחקי הווידאו ועוקב אחר הדפים שלנו בעקביות, אתה כבר יודע מה לצפות מההמשך הזה: כי Hellblade 2 הוא בדיוק מה שכולנו ציפינו. לטוב ולרע.

העלילה, כי יש הרבה מזה

Hellblade 2 מתנתק חזק מקודמו, ולמרות שחלקו כמובן את אותה גיבורה סנואה, מספר סיפור חדש לחלוטיןזה לא מצריך ידע על הפרק המקורי בשום אופן. הפעם אנחנו עוברים לגוראיסלנד מהמאה ה-10אבל, מעל לכל, מה שמרחיק בכוח את שני המשחקים הוא הרצון להפוך את ההמשך הזה להרבה יותר "מוחצן", הרבה יותר מוקרן כלפי חוץ, בעוד שההרפתקה המקורית הייתה כמעט כולה מסע מופנם לתוך מוחו השבור של סנואה. בעבודה החדשה של Ninja Theory אנחנו הרבה יותר בצד של מסע ארוך דרך טריטוריה נטורליסטית נפלאה, שבה המרכיב האישי והנפשי של הגיבור עדיין חזק ונוכח, ושם נשארים קולות הזועמים בראשה של סנואה. קבוע שאיתו נצטרך ללמוד לחיות. אבל עכשיו יש חקירה אמיתית של סביבה פתוחה ומוחשית שתשתנה ללא הרף לאורך שיטוטי הגיבורה.

הימנעות מרצונה מכל ספוילר, מחוץ למה שכבר נראה בקדימונים השונים, סנואה תמצא את עצמה מסתבכת במצב טרגי, מצער, בלתי נמנע ולא מאוזןקרב נגד כמה ענקיםשהורסים את הארץ ומעמידים את העמים הנורדיים הקטנים של איסלנד בסכנת הכחדה. נכיר חמולות שונות, נלווה לפעמים בקבוצה קטנה של שחקני משנה שנלמד להכיר ולקבל בהלקט הפנימי והדרמות שלהם, ונמצא את עצמנו מעורבים בקרבות עקובים מדם שנאלצים להתמודד איתם מורכבים מאוד. ונושאים נוגעים ללב כמו עבדות, הקרבה, רצון חופשי ויציבות נפשית. סנואה תמיד תהיה קצה המאזן של אירועים מדהימים שיהרסו את איסלנד ואנחנו נועבר למסע שבו לעתים קרובות קשה להבין מה באמת קורה סביבה ומה קורה רק בראשה.

מה שנשאר למעשה, לאחר השלמת Hellblade 2, הוא מכתב האהבה שתיאוריית הנינג'ה הקדישה לטריטוריה הצפון-אירופית האטומה והמרתקת הזו: מעין עדות חסרת תשוקה כלפי הנופים והגיאולוגיה של איסלנד ושל המסורות הנורדיות, עם המיתוסים שלהן ואלה. מסורות שנמסרו בעמל רב עד ימינו.
אנו אומרים לכם בבירור: לעולם לא תהיה המשחקיות נטבועה בראשכם ובקרוב נסביר מדוע, אבל אם אתם מוקסמים מהאזור הזה, מההיבטים הנטורליסטיים שלו ומהרעיון להתמודד עם סוג של "דרך". טיול" בין האדמות הטרופות של איסלנד, Hellblade 2 בהחלט יוכל לרתק אותך. והערך המוסף מיוצג דווקא על ידי המורכבות הקיצונית של הגיבורה שלו, סנואה שמועברת היטב למסך בכאבה, בחרדותיה ובאי הוודאות המתמדת שלה לגבי הערכים המכוננים של האנושות כמו טוב ורע, גורל. , היכולת לסמוך על אחרים ולהאמין בגאולה.

אנחנו לא יכולים לפרט יותר, אבל המרכיב הנרטיבי הוא ללא ספק הצד החזק העיקרי של המשחק הזה:כותרת שניתן להשלים בפחות מ-7 שעות, כנראה אפילו פחות מ-6 רצים, ואשר כמעט ואין אפשרות לשחק מחדש, מחוץ לאוסף של שני פריטי האספנות היחידים הנוכחיים אשר פשוט מציעים, לאחר השלמתו, קול נרטיבי שונה כדי להדגיש את מעללי הגיבורה שלנו. אין שום דבר אחר לחוויה שתארח לך חברה לסוף שבוע כמו מיני סדרת טלוויזיה טובה או סרט שני חלקים.

המשחקיות, כי יש מעט מזה

כפי שאמרנו בתחילת הסקירה, Hellblade 2 הוא בדיוק מה שציפינו. מי ששיחק את הפרק הראשון צריך לדעת שסרט ההמשך מבוסס בדיוק על סוג המשחק הזה, בעוד שלחדשים חיוני להיות מוכן לכותר הזה. למעשה, זה לא משחק פעולה מגוף שלישי מלא בלחימה או אולי דמוי נפש שבו הטקטיקה והטכניקה שולטות עליונה: כאןאנחנו בדיוק מול המשמעות הטהורה ביותר של הרפתקה, של הרפתקה גרפית, והשחקן נדרש רק להתקדם, לפתור כמה חידות סביבתיות ולהתמודד עם קומץ קרבות חרב שפועלים יותר כווריאציות משחק מאשר כאבן יסוד של החוויה.

אתה הולך הרבה, הרבה, במה שזה לכל דבר וענייןמסדרון חיצוני עצום(לפחות במשך רוב הזמן, כי יש מספר רב של קטעים "פנימיים"), אתה מסתכל מסביב כדי להעריץ נופים מדהימים בלשון המעטה, אתה מקשיב לקולות הפעוטים בראשה של סנואה ומתבונן בדיאלוגים הארוכים כצופים עם שחקני המשנה שהגיבורה המוטרדת שלנו תפגוש בדרכה.

אולם כפי שאמרנו, יש כמה סטיות מהשביל הטהור: קודם כל יש כאלהפאזלים המוגדרים כפאזלים סביבתייםשבו נצטרך "לבנות מחדש" סמלים ספציפיים על ידי התבוננות בסביבה הסובבת והצבת כמה אלמנטים של התרחיש בפרספקטיבה כך שהם יהיו זהים לחומר המקור על ידי ניצול היכולת של Senua "להתמקד" במשהו במהלך התצפית. ככל שהסיפור יתקדם הפאזלים הללו יהפכו קצת יותר מורכבים, כי זה יהיה חיוני גם לשנות את הסביבה הסובבת על ידי אינטראקציה עם כמה כדורי נוזל או עם אורות המאפשרים להפוך תצורות סלע לאבק או להיפך כדי להגיע לקטעים שונים של אותה סביבה.

בכל הנוגע ללחימה, אנחנו מתמודדים עם הכי הרבהקרבות אחד על אחד קלאסייםאשר "מופעלים" בשלבים מסוימים של המסע בצורת תסריטים. שיהיה ברור, לא נראה את היריבים מרחוק מסתובבים בתרחיש כאילו מדובר במשחק פעולה קלאסי או אפילו עולם פתוח, אבל בשלבים מסוימים של החקירה יופעל הקרב שיימשך למספר מסוים של יריבים שהם יקרו בזה אחר זה.
סנואה תוכל לפרגן או להתחמק ממכה נכנסת ולהטיל שני סוגי התקפה, קלה עם קומבו פרוגרסיבי וכבדה הדורשת מרווח טעינה. גם כאן, בואו לא נצפה לאבולוציות מדהימות במהלך המשחק:יש למעשה רק 3-4 סוגי יריביםוהכל ייפתר בהתאם לתזמון הנכון להתחמק מהמתקפה ולהגיב במספר מסוים של מכות ממוקמות היטב שבשלב מסוים יפעילו את המהלך שיסיים את הקרב. סנואה תוכל גם להטעין את הפוקוס, מה שיאפשר לה להאט את הזמן ולשחרר מכות רבות נגד היריב חסר האונים כדי להפוך את הקרב לקל עוד יותר.

למידע, יש שלוש רמות קושי וגם הגדרה "דינמית" שמשנה את האתגר בזמן אמת אם אנחנו מתחילים למות לעתים קרובות מדי או אם, להיפך, אנחנו ממשיכים מהר מדי.
ויש גם בוסים שמשרתים יותר כדי להציע וריאציה על הנושא במקום קרבות מורכבים, משכנעים, ארוכים או חדשים יותר.

הבעיה הבסיסית האמיתית, בכל מקרה, היא לא הפשטות המוגזמת של המשחק הזה, שבסופו של דבר, הודות לאריכות ימים, אין לו זמן להפוך ל"משעמם", אלא היא יותר הסה"כ.היעדר התקדמות אמיתיתגם בחידות וגם בלחימה מה שהופך את הכל לשטוח ביותר וצפוי מראש מההתחלה ועד הסוף. אלה שמגיעים מה-Hellblade הראשון יכולים לפחות לנשום לרווחה בהתחשב בכך שהחידות והקרבות משולבים הרבה יותר טוב בזרימת ההרפתקה והרבה פחות "מנותקים" מכל ההקשר. יתר על כן, אירועי זמן מהיר נעדרים לחלוטין. עם זאת, איננו יכולים להסתיר את העובדה שבמשך זמן רב הייתה לנו אותה תחושה מרה בפינו של הזדמנות גדולה מבוזבזת: אחרי הכל, עברו שבע שנים מאז ההרפתקה הראשונה של סנואה וכואב בנפש להבין שבמונחים הטהורים ביותר משחקיות, Ninja Theory לא הצליחה (או לא רצתה) להציג משהו חדש באמת ויותר בהתאמה לצרכים של השחקנים של היום.

טכניקה, כי זה מה שמשאיר אותך פעור פה

בחזית הטכנית והטכנולוגית, סאגה של סנואה: Hellblade 2, אנחנו בטוחים, יגרום לכולם להסכים שזה בהחלטיוצא דופן ואפילו מדהים.
עם זאת, עלינו לשים כמה אינדיקציות בשטח לפני שנכנס לפרטים. קודם כל, יש לנו את זהשיחק בשתי סדרות ה-Xboxמצויד היטב עם AMD Ryzen 7 7700X, NVIDIA GeForce RTX 4080 Super ו-32 גיגה-בייט של DDR5 במהירות 6 גיגה-הרץ בשני המקרים הכותר רץ ללא רבב, בקונסולות ב-4K דינמי ובקצב פריימים נעול ב-30 FPS בעוד במחשבים שם הצלחנו. כדי ליהנות הרבה יותר עם הגדרות הגרפיקה.

למעשה, זכור שכרגע אין הגדרות זמינות בקונסולת מיקרוסופט: המשחק בהכרח פועלמצב גרפי יחיד המעדיף רזולוציהואיכות הטקסטורות והדגמים, הצבת קצב הפריימים ברקע, אשר עם זאת נשאר מוצק (הברים ה"קולנועיים" עוזרים בחזית זו) ומספיק יותר לצרכים האמיתיים של השחקן, בהתחשב בכך, אנו חוזרים ומדגישים, אנו הם לא כאשר מתמודדים עם פעולה שבה מהירות הפקודות וזמן התגובה בלחימה נחשבות.

כל הטכנולוגיות הטובות ביותר לשינוי קנה מידה המבוסס על בינה מלאכותית זמינות במחשב, לכן DLSS 3, FSR 3 ו-XeSS, למרות שרק שגרת NVIDIA תומכת ביצירת פריימים ולכן אפשרה לנו לשחק ב-4K עם כל ההגדרות לכל היותר עם קצב פריימים מעולם לא ירד מתחת ל-80 FPS. עשינו סיבוב גם עם 4070 Super ובמקרה הזה מצאנו את עצמנו עם אותן הגדרות גרפיות בין 50 ל-60 FPS, תמיד עם איכות DLSS 3 ויצירת מסגרת. יש לציין שהכותרת תופסת בין 6 ל-8 GB של VRAM עם הגדרות אלו.

תוצאות יוצאות דופן אלו מדגישות, בין היתר,אופטימיזציה מדהימה כלפי מטה של ​​עבודתה של תורת הנינג'השמגיע לשוק כמעט ללא תיקון ביום הראשון וללא כל סוג של בעיה ברורה (לפחות עד כמה שחווינו בשלוש התצורות). וזה בהחלט בזכות השימוש המאסיבי ב-Unreal Engine 5 ובטכנולוגיות המפתח שלו Lumen, Nanite ו-Meta Human. זה אומר שאין מעקב אחר קרני חומרה, אין מעקב אחר נתיבים, אין שחזור קרניים או טכנולוגיות אחרות שעבורן בולטות היום Alan Wake 2 ו-Cyberpunk 2077 שמבחינת ניהול התאורה הן נשארות ברמה אחרת. אבל, בדיוק מהסיבה הזו, הם נשארים ברמה אחרת גם מבחינת הכבדות וההפרדה בין המחשב למסוף.

Hellblade 2, הודות לפשרה המושלמת הזו, מצליח להפוך לנקודת ההתייחסות החדשה למה שנוגע להנפשות פנים, לכושר ההבעה של הפנים, לאיכות דגמי הדמויות ובעיקר ל-פירוט מדהים של התרחישים והסביבותהמנצלים את הפוטוגרמטריה של חומרים וטריטוריות ברמה שלא נראתה כמותה, משחזרת הצצות חזותיות על המסך, אשר, אנו מבטיחים, לעין שאינה מומחית, יכולות להופיע בקלות כמו תמונות אמיתיות שצולמו באיסלנד. אפילו פרטים קטנים כמו ניהול נוזלים או להבות על הלפידים מצליחים להיות מדהימים.

בין היתר, תורם לפוטוריאליזם הכללי ההיעדר המוחלט של ממשק על המסך והעבודה יוצאת הדופן שנעשתה על ידי Ninja Theory לגבי האיפור, הלבוש והאביזרים בהם נעשה שימוש, אשר כולם עברו עבודת דיגיטציה ברזולוציה גבוהה מאוד ואשר כללה שחקנים ובעלי מלאכה באופן שדומה מאוד להפקה של סרט. שיהיה ברור, תמיד התחלנו עם מקביל אמיתי ואז הכנסנו אותו למשחק, במקום ליצור את הנכסים בצורה דיגיטלית.

יש לנו גם מילים מצוינות לתחום האודיו שמתגאה, בדיוק כפי שקרה עם הכותר הראשון, אדיבוב אנגלי איכותי נדירשלם עם אודיו בינאורי שממש יגרום לראש שלך להתפוצץ אם תחליט לשחק עם אוזניות (משהו שאנחנו ממליצים בחום) ושגם ידהים אותך עם הפרשנות יוצאת הדופן של כל השחקנים המעורבים. אבל תיזהר כיאין דיבוב באיטלקית, אבל נצטרך להסתפק בכתוביות. כפי שקורה למעשה עבור כל שאר השפות הנתמכות.

לבסוף, הליווי המוזיקלי טוב מאוד ובולט ברצועה המושרת בסוף ובכמה נושאים מאוד מוצלחים וקליטים, אחד במיוחד שיסמן את המפגש עם ענק בעל מקוריות.

מסקנות

כל הדברים בחשבון, הסאגה של Senua: Hellblade 2 בדיוק מאשרת את כל הציפיות שלנו במשך חודשים (ושנים) לגבי ההמשך הזה, שבהחלט מנצל את כישוריה של תיאוריית הנינג'ה ואת מה שנעשה לפני שבע שנים עם הכותרת המקורית, אבל אפילו לא מנסה להביא כל אלמנט אמיתי של חדשנות למשחק. זוהי הרפתקה גרפית עם כמה פאזלים וקומץ קרבות שימושיים כדי לשבור את הקצב של הנרטיב. אם תגיעו מוכנים ומודעים היטב למציאות הזו, אנחנו בטוחים שהלבלייד 2 לא יאכזב אתכם, אבל אם נמאס לכם מהראשון או הייתם משוכנעים שתמצאו משחק פעולה חדשני בידיים שלכם, אתם מסתכנים נשרף. עם זאת, אתה יכול להיות בטוח בדבר אחד: אם אתה מוצא דרך להסתכל על זה, עשה זאת בכל מחיר, גם אם רק כדי להבין מהי, כיום, נקודת ההתייחסות הטכנולוגית החדשה למשחקי וידאו מודרניים.