הרחבה חריגה שניה
הרם את היד אם מעולם לא שמעתם על Morrowind.
שנה חלפה מאז הפיקה Bethesda את הפרק השלישי בסדרה המפוארת שלה: "The Elder Scrolls" למחשב ול-Xbox. אין להכחיש כי Morrowind היה עמוד תווך אותנטי עבור קהילת משחקי ה-RPG, משחק שיש, לשחק ולהעריך בשל שלל האיכויות שלו.
אחד מאלה הוא המודולריות המדהימה שלו המאפשרת לכל אחד לשנות או להוסיף כל דבר לעולם Morrowind הודות לעורך הכלול במשחק: "The Elder Scrolls Construction Set", TES לחברים.
לפני פחות או יותר 6 חודשים יצאה ההרחבה הרשמית הראשונה:בֵּית דִין, זו הייתה הרחבה חריגה שכן בפועל זה לא היה יותר ממודול ענק שהוכנס לעולם של Morrowind, אולם עשה מעט מאוד שינויים בממשק ומעל לכל במנוע הגרפיקה והסאונד ששלט במשחק.
הרחבה חריגה שניה
כעת, 6 חודשים לאחר טריבונל ושנה לאחר Morrowind, Bethesda החליטה להציע למעריצי הכותר המקורי את ההרחבה הרשמית השנייה: "The Elder Scroll III: Bloodmoon"; מבחינה טכנית זה כמו להתקין מודול הרחבה ענק (*.esm) של בערך 120Mb.
Bloodmoon יביא גם את גרסת המשחק ל-1.5.1629 הכוללת את כל החידושים שנוספו ב-Tribunal, אשר לכן יהיו נוכחים במשחק גם מבלי להתקין את האחרון.
כמו שאמרנו, בהתחלה המערכת מזהה את Bloodmoon כמודול הרחבה וטוענת אותו בדיוק כמו כל מודול אחר. על ידי טעינת משחק שמירה ישן, המשחק ימיר אוטומטית את הקווסטים הישנים תוך התאמתם למגה מודול החדש המותקן. לרוע המזל זיהיתי כמה בעיות תאימות עם המודולים הישנים ששימשו בעבר ל-Bloodmoon, חוסר התאימות הזה הוא מערכתי, עד כדי כך שהופיעו שרשורים רבים בפורום הרשמי של Bloodmoon וביקשו רשימה של תאימות בין המודולים החובבים שכבר קיימים לבין Bloodmoon.
הרחבה חריגה שניה
כדי למנוע בעיות החלטתי לשחק ב-Bloodmoon באמצעות תצורה חלקה: Morrowind, Bloodmoon וכמובן הבלתי נמנע "Morrowind ITP – Versione Finale.esp".
עם התצורה הזו לא היו לי בעיות כלשהן, להיפך, מודול הלוקליזציה של ITP התאים בצורה מושלמת להרחבה החדשה, והציג מתורגם את כל מה שספציפי ל- Morrowind (ממשק, תיאורי אובייקטים, דיאלוגים וכו'), והשאיר רק את הדיאלוגים וה- שמות החפצים והמקומות הספציפיים ל-Bloodmoon הם באנגלית, בסינרגיה שהפתיעה אותי לטובה.
חייזר בארץ זרה
למרבה המזל, Bloodmoon לא מציג דרך לגשת לאזור המקיאווליני והמוזר החדש כמו בית הדין.
ההרחבה מתרחשת אך ורק באי ענק חדש בשם Solstheim, מצפון-מערב לאי Morrowind, הנגיש בקלות בכל עת מנמל עיירת החוף הידועה Morrowind.
ברור, בהיותי מתוכננת כהרחבה עבור שחקנים ברמה מסוימת, אני ממליץ לך בחום לגשת אליה רק עם אופי כבר חזק, עם הרבה נקודות אנרגיה ומסוגל להכות חזק מאוד.
בהגיעו לסולסטהיים, הסימן הראשון לציוויליזציה יהיה פורט פרוסטמוט, מוצב של הלגיון הקיסרי בארץ סולסטהיים הקפואה והבלתי מסבירת פנים. מכאן ההרפתקאות החדשות שלך יתחילו בשלושה שרשורים סיפוריים שונים, שלא לדבר על עשרות הקווסטים המזדמנים שיגיעו בדרכך.
המסע המרכזי יתפרש לאורך כל המקומות של סולסטהיים, ייקח אתכם למסע סיפורי מלהיב כדי ללמוד על הדת, ההרגלים והמנהגים של תושבי הצפון, כמו גם לפגוש את גורלכם המסופר בנבואה עתיקה של הירח האדום . המצב התרבותי של תושבי הצפון נשען במידה רבה על המיתולוגיה הנורדית הקלאסית, ומציע מחדש מושגים שכבר ידועים בדרך חדשה על ידי קריאת ספרי מיתולוגיה או פשוט על ידי קריאה או שכירת "הלוחם ה-13".
לפעמים תרגיש בדיוק כמו הדמות ברומן/סרט ההוא, חייזר בארץ זרה בעלת יופי בלתי ניתן לריסון, אך סכנה קטלנית.
חייזר בארץ זרה
הקווסטים בנויים היטב, מתחילים בצורה די קלאסית הם יפתיעו אותך עם פיתולים והיפוכים מתמשכים במצבים. כמה קווסטים הזכירו לי מאוד את Ultima IX, בעוד שאחרים נראים שואבים השראה מהרומנים של רולינג ובמיוחד מהסרט האחרון של "הארי פוטר וגביע האש".
הקווסטים יובילו אותך לבית משלך או לנהל עסק משלך, אבל אני לא אספר לך יותר כדי לא להרוס את ההפתעה.
אחד החוטים הסיפוריים החוזרים ביותר ב-Bloodmoon הוא זה של אנשי זאב (werevolves), החוט האמיתי של ההתרחבות לו אנו חבים את התואר והירח האדום הנפלא שיבלוט בלילות בהירים מעליך.
בת'סדה תיתן לך את ההזדמנות להפוך לאיש זאב בעצמך, עם כל מה שזה אומר עבורך. הפיכתו לאיש זאב למעשה תלויה בזיהום של וירוס אשר, שנתפס במהלך הקרב עם איש זאב, כרוך בהפיכה הדרגתית אך בלתי נמנעת לחיה.
אני לא אגיד לך אם יש תרופה לזיהום, זה יהיה תלוי בך להחליט אולי באחת הבחירות הכואבות והמתחשבות בכל סאגת מורוווינד.
ארץ חדשה מלאה בהזדמנויות...
אם כבר מדברים על תפאורה, אתה יכול לאהוב את זה או לא, באופן אישי אני אוהב הגדרות נורדיות כמו Icewind Dale ומצאתי את Bloodmoon נפלא עבור איך האי סולסטהיים עוצב.
אתה עובר בצורה חלקה מארצות קפואות ליערות עמוקים מכוסי שלג, מפסגות לבנות ומסוכנות בלתי נגישות למדפים של קרח טהור. בהליכה על אגם קפוא אתה יכול לשמוע את שכבת הקרח הדקה מתחתיך חורקת בצורה מבשרת רעות, אתה תחליק אם תטפס על קרחון, אתה תהיה מסונוור לחלוטין מסופות השלגים שישתוללו סביבך.
בעלי החיים יהיו בעליל רב ותוקפני. זה ייראה כאילו כל סנטימטר מרובע של סולסטהיים מלא באויבים עזים. אתה יכול ממש לומר שתצטרך להזיע כל מטר מהדרך וכשתתקדם במשחק, האי כולו יהיה מנוקד בגופות שתשאיר מאחור.
ארץ חדשה מלאה בהזדמנויות...
ב-Bloodmoon אין (למרבה המזל!) הפצצה מחודשת של מפלצות, וגם אם זה לא מציאותי, גביעי הציד שלכם יישארו על הקרקע כזיכרון נצחי של הקרבות שלכם.
תצטרכו להתמודד עם זאבים, דובים, ספריגנים (מעין יצור חורש אנתרופומורפי) וגם עם שכירי חרב, משתוללים ועוד.
מנקודת המבט של מגוון המתנגדים בהחלט אין על מה להתלונן.
אם מדברים במקום ה-NPCs, הם יהיו מעטים יחסית אך מצוידים באפיון גבוה מאוד.
ה-NPCs יזהו אותך כאשר נתת להם את ההזדמנות להודיע לך ויהיו אסירי תודה אם תעשה להם טובה.
הדיאלוגים עם ה-NPC יהיו אפוא דינמיים, גם הפסיביים (המילים שהם יאמרו לכם כשתעברו לידם) וגם האקטיביים, במהלך מפגש דיאלוג.
הכל בסדר?
אם עוד לא הבנתם, מאוד הערכתי את Bloodmoon, אבל לצערי הוא אינו חף מפגמים שעלולים אפילו לערער את יכולת המשחק שלו.
בוא נתחיל עם הקווסטים, כמה טריגרים במבנה שלהם אינם פועלים, ומונעים ממך להתקדם. סמלי הוא המקרה של מסע שמבקש ממך לשחרר מיסיונרית, לאחר שמצאת ושחררת אותה, הטריגר שיאפשר לך לסיים את ההרפתקה בצורה חיובית לא כבה.
לא נורא אחרי הכל זה רק קווסט משני, חבל שזה קרה לי גם עם קווסט ראשי, מה שאילץ אותי לטעון מחדש שמירה ישנה ולעשות הכל מחדש.
למרבה המזל הכל הלך כשורה, אבל זה עדיין מצביע על שטחיות מסוימת בשלב בדיקות הבטא.
מנקודת מבט גרפית, אנו עומדים בפני תפאורה מעוצבת בשליטה מוחלטת וביופי קסום, לעיתים נהרסה על ידי האטה של המנוע הגרפי לטעינת האזורים, הנמשכת לעיתים שניות שלמות.
זה בטווח הארוך בסופו של דבר הופך סשן משחק לייסורים מתמשכים, בהתחשב בכך שבסולסטהיים אין מערכת תחבורה ותצטרכו לרוץ הרבה, גם כדי להגיע למקום וגם כדי לברוח משלל חיות כועסות.
הכל בסדר?
אני תוהה אם אחרי שנה לא ניתן היה לעשות יותר כדי לייעל את ניהול הזיכרון, אולי על ידי השערה של מערכת טעינת טקסטורה הדרגתית שאינה מובילה לחסימה מוחלטת של המשחק.
יתר על כן, Bloodmoon יזרוק אותך מדי פעם על שולחן העבודה ללא אזהרה, זה יקרה באופן אקראי, אולי תוך שלוש שעות של משחק הכל יעבור חלק, ואז תמצא את עצמך ליד שולחן העבודה פעמיים תוך 20 דקות.
כל הבעיות הללו זוהו על ידי משתמשים רבים בפורום הרשמי של Bloodmoon ובת'סדה הצהירה שמתכונן תיקון לשיפור המצב. למרבה הצער, זמני ההטמעה אינם ידועים ובכל מקרה שלב בדיקות בטא מדויק יותר ובזמן היה מספיק כדי לפתור לפחות את הבעיה בטריגרים של הקווסט.
בסופו של דבר, זכור לשמור לעתים קרובות מאוד ב-Bloodmoon.
לסיכום
אני מודה, התחלתי את Bloodmoon בשאננות מסוימת, לא ציפיתי להרבה לא מהמשימות המוצעות ולא מהתפאורה החדשה.
כמה טעיתי!
Bloodmoon מעשיר את מורווינד באי חדש נפלא ובמספר בולט של משימות מעניינות, כמו גם חוט נרטיבי מעורר ומרגש.
היה לי כיף גדול לשחק בו והדעה היותר חיובית שלי אפשרה לי להתעלם מהפגמים הרשומים, מה שמראה כיצד ההיבטים החיוביים גדולים יותר מהשליליים.
הרחבה שאי אפשר לפספס על המדף של כל מעריץ של סאגת Elder Scrolls; עבור כל השאר, Bloodmoon יכול להיות התירוץ הטוב שעושה את זה שווה לרכוש את המשחק המקורי.
מצגת: 7
ההרחבה היא באופן טבעי באנגלית, אנחנו עדיין לא יודעים כלום על האריזה האיטלקית או על נוכחות של מפת נייר של האי החדש, הגרסה האמריקאית מלאה כרגיל.
גרפיקה: 7.5
כמו Morrowind, למרבה הצער, הבעיות החמורות בניהול הזיכרון אינן מקובלות כעת שנה לאחר שחרורו של המקור. אחרי כל הזמן הזה, המנוע של Morrowind צריך לפעול בצורה חלקה, לא להיעצר בכל סיבוב.
צליל: 6
אותו סאונד כמו Morrowind, שתי נקודות פחות כי אם ב- Morrowind כבר היו מעט מאוד ובטריבונל לא תיקנו את הבעיה, ב-Bloodmoon היה הכרחי להוסיף לפחות עוד כמה נושאים מוזיקליים.
משחק: 9
התפאורה מעולה, הקווסטים מעניינים ומאתגרים.
אפשרויות רבות יוצגו בפניכם, כולל הפיכתו לאיש זאב. משחק Morrowind במיטבו.
פסק דין סופי: 82
חבל על הפגמים, אם בת'סדה הייתה שמה לב יותר הרייטינג בהחלט היה גבוה יותר. מצד שני, לא ניתן להעניש הרחבה כל כך עשויה ומובנית, שבשל איכויותיה, לבדה שווה לרכוש את המשחק המקורי.
דממה וקרח
אני מסתכל על הארץ הקפואה העצומה המשתרעת מתחתי, ההליכה היא קשה, שלא לדבר על ריצה.
ההתפרקות המאיימת של הקרח מרמזת לי שבטח יש כאן מים, אני רק מקווה שלא אמצא את עצמי נלחם גם עם סדק על פני השטח!
כן, תילחם, מאז שנחתתי בסולסטהיים לא עשיתי שום דבר אחר, זו ארץ לא מסבירת פנים: זאבים, דובים, זרעים וכל השאר חסמו את דרכי, שלא לדבר על שאר הזוועות שאני אפילו לא מעז לבטא.
אבל למרות זאת, סולסטהיים היא ארץ שאי אפשר שלא לאהוב; הנוף, האנשים, כאן מצאתי שם, מוניטין, מקום לקרוא לו בית, אני לא חושב שאעזוב את האי הזה בקרוב ואם אעשה זאת, זה יהיה בצער עמוק ובעצב.
יללה רחוקה, לא יללה רגילה, אני לומדת לזהות את זה עכשיו, הם באים, הם באים לקחת אותי, טוב אני מוכנה, הגיע הזמן לסיים את הסיפור הזה!
