נארוטו: מועצת הנינג'ה 2 - סקירה

Ultimate Ninja Storm & The Broken Bond: ככה ->

אין ספק שאי אפשר לצפות למוצר תקף מבחינה טכנית כמו שני הכותרים שישוחררו החודש לפלייסטיישן 3 ול-Xbox 360, בהתחשב בהבדל בין הקונסולות. אבל ה-Nintendo DS נתן לנו את הגרפיקה הנהדרת של שני משחקי הלחימה בהשראת Bleach (עוד סדרת קומיקס יפנית פופולרית) ולכן לא הייתה סיבה לטומי להציע יישום טכני מיושן וקרוב כל כך. האנימציות של הדמויות השונות מדויקות מאוד, והשחזור של טכניקות הלחימה המפורסמות ביותר של הסדרה - מה שנקרא Jutsu - שהפעלתן מעוררת קטעים קטנים ומרהיבים במיוחד, אבל השאר באמת בינוני. הפרטים של ההגדרות, למשל, ממש גרועים: לפעמים רקעים מונוכרומטיים ואלמנטים גרפיים שחוזרים על עצמם בניסיון ליצור שלבים שחוזרים על עצמם כמו הרים ומערות. גם עיצוב הרמה ממש גרוע, בנאלי במיוחד ומבוסס על מעברים אופקיים או אנכיים פשוטים עם לפעמים פלטפורמות ניידות לקפוץ עליהן במינימום סנכרון, הרוס על ידי מערכת הבקרה האיטית והלא מדויקת. היינו יכולים לסבול את השלבים לנוכח הקרבות בין הגיבורים אם המוזיקה הייתה לפחות קליטה, אבל המנגינות המוצעות ברורות וחוזרות על עצמן, כמו האויבים הגנריים שיתקפו אותנו שוב ושוב, רק לפעמים משתנים בפלטת הצבעים.

אה, זה לא פלטפורמה?

עם כמות הפלטפורמות לקפוץ עליהן ועיצוב הרמה המתמקד במעבר שלבים מורכבים כל כך, אפשר להתרשם שנארוטו: מועצת הנינג'ה 2הוא פשוט פלטפורמה, במציאות הלב של המשחק הוא ההתנגשות עם אויבים, במיוחד עם הדמויות הראשיות השונות של הסדרה, שנהנות מאנימציות אישיות ומסטים קשורים של Jutsu. הבעיה היא שכל מערכת הלחימה נוראית. למרות הזמינות של התקפות מיוחדות, שהן גם מרהיבות מאוד, אנחנו נוטים לנצל בעיטות וחבטות פשוטות כדי לפלס את דרכנו דרך אויבים, לאור המיידיות שלהן והקלות שבה מושמדים יריבים. הרעיון של המשחק הוא לקבל משימות, משניות ועיקריות, המרכיבות את הסיפור - גם אם מסופר גרוע - בתורן על סמך קשת נרטיבית של המנגה: משימות אלו יגרמו לנו לפעמים להתנגש עם דמויות שיכולות גם להיות נוסף לרשימת אלו שניתן לבחור במצבי המשחק האחרים. אבל תמצית העניין לא משתנה: לא רק זמני התגובה לכניסות איטיים, אלא גם מערכת הבקרה משאירה משהו לרצוי, וזה תקף לכל הדמויות, שמתבררות כשבוטים זו של זו, רק מגוון במחלקת Jutsu. אלו הם כנראה ההיבט המסקרן היחיד במשחק, מכיוון שכדי להשיגם, הם דורשים לפעמים פעילויות מסוימות כמו נשיפה לתוך המיקרופון כדי לאפשר לסאסקה אוצ'יהה להשתמש באנחת האש שלו או נגיעה במסך המגע כדי ללחוץ על נקודות הצ'אקרה של הקורבן במהלך אחד. של הג'וטסו של נג'י היוגה. אבל בהתחשב בחוסר הנטייה להשתמש בהם, הם באמת לא יכולים להציל את הגורל של משחק חוזר, קצר מועד ומשעמם בדרך כלל.

הֶעָרָה

נארוטו: מועצת הנינג'ה 2זו עוד הזדמנות כושלת עבור נארוטו לזרוח על ה-Nintendo DS. הפרק הקודם כבר הראה פגמים רבים, וההמשך הזה לא רק הציע אותם שוב, אלא ברגעים מסוימים אף החריף אותם. טכנית אנחנו מדברים על מוצר בינוני שבו רק האנימציות של הגיבורים והצילומים הסודיים שלהם מוכיחים שהם יותר נעימים, בעוד שכל השאר פשוט לא מטופל היטב, מהמוזיקה ועד לעיצוב הרמה, דרך השליטה המזוייפת. מערכת למצבי משחק טריוויאלי ומשעמם. חור במים, רק אוהבי המנגה של קישימוטו יוכלו להעריך את שירות המעריצים.

מִקצוֹעָן

• אנימציות ספרייט טובות וטכניקות מיוחדות
• פרטים נאמנים ליצירה המקורית

נֶגֶד

• בינוני מבחינה טכנית
• מערכת שליטה ולחימה גסה
• רמות מייגעות ומצבי משחק לא מעניינים