תווים ומערכת בקרה
כל מי שראה את "The Chronicles of Narnia" יודע שזה לא סרט אקשן, אבל המפתחים המוכשרים של צוות Traveler Tales בהחלט לא הצליחו לייצר משחק וידאו משעמם. וכך הקטעים המצולמים הרבים, שנלקחו מרגעי המפתח של הסרט העלילתי, משמשים כדבק לעלילה שהיא למעשה הרבה יותר עמוסת אירועים מזו שנראתה בקולנוע: האחים פבנסי יצטרכו להתמודד עם כל מיני יצורים מרושעים , מזאבים פשוטים לגמדים, מאורקים למינוטאורים, מענקים ועד אנשי זאב. והם לא יהיו קרבות קטנים, רחוק מזה: ככל שתתקרבו לסוף המשחק, הקרבות יהפכו למסובכים באמת.
השחקן שולט באחת מארבעת הדמויות ויכול להשתנות בכל עת על ידי לחיצה על כפתור חזרה על המשטח. לכל אחד מהאחים יש מאפיינים מיוחדים והתקפות מיוחדות: פיטר הוא החזק ביותר ולכן מתאים יותר לתגרות, לאדמונד יש יכולת טיפוס ובעל רמת כוח טובה, סוזן יכולה לפגוע מרחוק (בהתחלה עם כדורים שלג, אחר כך עם חצים וקשת) ולבסוף לוסי יכולה לרפא אחרים מפצעים ויכולה להתגנב למעברים סגורים לאחרים. אפשר ששתי דמויות ישתפו פעולה בו זמנית, מה שמוביל להתקפות משולבות מרהיבות: כאשר לוסי וסוזן מחזיקות ידיים, למשל, הן יכולות לגרום למטר של חיצים בוערים ליפול על אויביהן. כמו כן, פיטר יכול לתפוס את אדמונד בזרועותיו ולהניף אותו כדי לפגוע ביריביו או אפילו להרוס גושי אבן: לילד הקטן הזה יש עצמות קשות...
את פעולות הצמד היעילות ביותר, כמו גם התקפות מיוחדות (להשגה באמצעות שילובי מקשים), ניתן לרכוש בסוף כל רמה, ולהוציא את הכסף שנאסף לאורך הדרך. חשוב מאוד לאסוף את כל המטבעות כשיש לך הזדמנות לעשות זאת, כי ככל שמתקדמים המשחק הופך להיות פחות נדיב בהקשר הזה, לא כל כך בגלל כמות הכסף הקיימת בשלבים, אלא דווקא בגלל חוסר האפשרות לעצור באסוף אותם כאשר יש לך עשרות אויבים על הזנב.
ביצוע קשר מצד אחד מבטיח תגובה מסוימת, יכולת לסמוך על הפופולריות של סרט קרוב, מצד שני זה מתגלה כל דבר מלבד התחייבות פשוטה.
מבנה המשחק
ביצוע קשר מצד אחד מבטיח תגובה מסוימת, יכולת לסמוך על הפופולריות של סרט שעומד לצאת, מצד שני זה מתגלה כל דבר מלבד משימה פשוטה, שבה הכישלון תמיד מעבר לפינה. החובה לגרום לאירועים להתאים למה שמתרחש בסיפור המקורי יכולה לפעמים ללכוד את השחקן במצבים פחות רצויים, אבל נעשתה עבודה מצוינת עם נרניה. בהחלט לא ניתן לומר שהכותרת הזו נקייה מהפגמים האופייניים לטרנספוזיציות של משחקי וידאו, אבל היא בהחלט אחת המייצגות הטובות ביותר של הז'אנר. מבנה המשחק, במקרה הזה, הוא הכל מלבד ליניארי ומדי פעם רואים את נוכחותם של חידות או מבחני מיומנות: מניצול פשוט של מאפייני הדמויות (לוסי נכנסת למעבר צר שמוביל אותה לפרק מכשול בצד השני, למשל) לאתגרים אמיתיים נגד הזמן (פיטר שחייב להרוג מספר מסוים של אויבים ואז לפקד על ההתקפה על הענקים לפני שהם מגיעים לאזור מסוים, עם רצף שחוזר על עצמו כמה פעמים). השלמת The Chronicles of Narnia דורשת קצת מאמץ, לא בגלל מספר הרמות הזמינות (ממוצע) אלא בגלל הקושי הגובר.
מימוש טכני
רמת האיכות של הגרפיקה למרבה הצער משתנה: עיצוב הכותרות והתפריטים בינוני בהחלט, בעוד שמה שרואים במהלך האקשן עשוי היטב, עם דגמים מצולעים משכנעים ודי מפורטים, אך מעל הכל עם נדיבות רבה במספר דמויות נעות בו זמנית על המסך. לשפע הזה, בשילוב שימוש ברזולוציה גבוהה וסדרת אפקטים מיוחדים יקרי ערך (אורות והשתקפויות), יש למרבה הצער השפעות מזיקות על קצב הפריימים, שהוא יציב אך כנראה לא מגיע ל-30 פריימים לשנייה ב-PS2 (הגרסה שנבדקה ). קטע הסאונד עושה שימוש במוזיקה המקורית של הסרט (טובה, לפיכך), סדרה של אפקטים רגילים ודיבוב מצוין באיטלקית, שבמובנים מסוימים אפילו עדיף על זה של הסרט (או אולי אהבתם לשמוע מדבר אסלן כמו הגולדממבר מאוסטין פאוורס...). [ג]
[/C]
ריבוי פלטפורמות
The Chronicles of Narnia זמין ל-PS2, Xbox ו-GameCube. הגרסה לקונסולת סוני היא, כרגיל, החלשה ביותר מבחינה טכנית, בפרט מבחינת קצב הפריימים והגדרת הגרפיקה.
הֶעָרָה
The Chronicles of Narnia הוא קשר עשוי היטב, ניתן לשחק ומהנה, שגם מכוון למטרה בוגרת יותר מהסרט, לאור הקושי של חלק מהקטעים. מבחינה טכנית כמעט ללא רבב, הוא למרבה הצער סובל מכמה פגמים במשחק: זיהוי התנגשות הוא לרוב בעייתי, וכשאתה מוקף ממש בגמדים, מינוטאורים וענקים זה רחוק מלהיות אידיאלי. יתרה מכך, ברגעים שבהם הפעולה הופכת תזזיתית, ישנה תגובה איטית ולא מאוד נאמנה לפקודות. מלבד אי הנוחות הללו, כותר ה-Travelers Tales האחרון הוכיח את עצמו כמוצר סולידי ומהנה, שלא יצליח לערב את אלה שהוקסמו מסיפורם של האחים פבנסי.
- מִקצוֹעָן:
- הישג טכני מעולה
- מדובב לאיטלקית
- מאוד מרתק ומאתגר
- נֶגֶד:
- זיהוי התנגשות לפעמים בעייתי
- תגובה לפקודות לא תמיד מתבקשת
- חלק מהקטעים ממש קשים
כדי להימלט מאיום מלחמת העולם השנייה, האחים פבנסי (פיטר, אדמונד, סוזן ולוסי) נשלחים לקרוב משפחה רחוק. ארבעת הנערים, לעומת זאת, לא היו מעלים על הדעת שהבית החדש, הגדול והקר שלהם יכול להסתתר בתוכו, בצורת ארון בגדים, את השער לעולם פנטסטי ומטריד: נרניה. זו הצעירה במשפחה, לוסי, שמגלה לראשונה את קיומו של הקטע: כשהיא מגיעה בשלג של אותו מקום קר ומסתורי, היא מתקבלת על ידי סאטיר ידידותי בשם טונוס, שכמעט בסופו של דבר בוגד בה ומסגיר אותה. למכשפה הגדולה ביאנקה, שהתמקמה על כס המלכות של נרניה מבלי שהייתה לה זכות, לאחר היעלמותו של המלך אסלן. למרבה המזל, עד מהרה מגיעים גם פיטר, אדמונד וסוזן לנרניה ומתוודעים לנבואה עתיקה: רק הגעתם של שני בניו של אדם ושתי בנותיה של חוה תוכל להבריח את הרוע מהממלכה המכושפת. וכך יהיה הרבה אגרוף לעשות, הבנת נכון.
