פעם בסין
הסיפור שמהווה את הרקע ללוחמי השושלת זהה לתמיד: פלגים שונים נלחמים כדי לכבוש את אזורי סין העתיקה, השחקן יצטרך לקחת צד ולקחת חלק בקרב, להביס את כל האויבים המופיעים מול אותם כדי לכבוש את הניצחון הסופי. בנוסף לאי היכולת למצוא תירוץ חדש, כמו גם הגון, מבנה המשחק של פרק זה על DS אינו משתנה אפילו טיפה בהשוואה לקודמיו. מצב המשחק הראשי הוא זה המוקדש לקמפיין לשחקן יחיד, אך לפני שתדרוך לשדה הקרב אתה מתוודע לאמנות המלחמה (תרגול) על ידי הדרכה קצרה אך ממצה, שבחלקה הראשון לוקחת בחשבון את בקרות המשחק לעבור לתנאי הניצחון על המגרש בשני. כל פרק משחק, המתייחס למערכה באחד מ-11 האזורים הקיימים באימפריה, מחולק לשני שלבי מאקרו, שבהם השחקן מסדר תחילה טקטית את משאביו ושנית נזרק ישירות לשדה הקרב. השלב הראשון, בוודאי הפחות 'פעיל' מבין השניים, הוא הרגע בו השחקן בוחר את 3 הגנרלים שלו מחפיסת קלפים (מוגבלת באופן מובהק בהתחלה ומושלם יותר ויותר ככל שההרפתקה מתקדמת תמיכה בקרב, כלומר. שלושת הדמויות שתהיה להם המשימה להגן על מוצבי הביניים ועל מחנה הבסיס האחרון. השלב השני, כפי שהוכרז בעבר, הוא זה המוקדש ללחימה או הרגע בו השחקן ויריבו מאתגרים זה את זה על המגרש בניסיון לכבוש את בסיס האויב ולהמשיך במלאכת הכיבוש. מגרש המשחקים מיוצג במסך התחתון של ה-DS כמפה עם סדרה של אייקונים המסמלים את המיקום (והמצב) של המוצבים שלו ושל היריב. מטרת השחקן היא להסתובב במפה, תחילה לכבוש מוצבים של האויב ולאחר מכן ללכת ישר למחנה הראשי כדי להילחם בגנרל האחראי על הגנת המחנה. במהלך התנועות בין האזורים השונים, השחקן יכול להחליט באופן אסטרטגי להתנגש ישירות עם יריבו על המגרש, וכתוצאה מכך ניצחון - להדיח אותו לפרק זמן קצר הרחק ממגרש הקרב. כל קרב שניצח תואם לקלף שזכה לחפיסת הקלפים שלך, כך שתוכל לנצל כוחות חדשים וחזקים יותר להמשך הקרבות.
רוחות מלחמה
שלבי הקרב עוקבים אחר אבני היסוד של הסדרה: בתוך סביבות בינוניות, על השחקן מוטלת החובה להילחם במספר מסוים של יריבים (מצוין בחלק הימני העליון של המסך) כדי להבטיח שהדלתות המובילות לאזורים הבאים. במקרה של הגדרות המכילות מוצבים של האויב, מספר האויבים שיש להביס יצביע גם על אות הפתיחה של דלת המוצב, מה שיוביל את השחקן להתנגשות עם הגנרל התורן. אפילו מערכת הלחימה נשארת ללא שינוי לחלוטין: המוני אויבים תוקפים את השחקן בו זמנית, המצויד בכוח מדהים ובסדרה של מהלכים מיוחדים, מצליח לעמוד בקצב של עשרות ועשרות יריבים בבת אחת. מערכת הבקרה של הדמות שלך מאפשרת לשחקן לנצל שני סוגים שונים של התקפות המבוססות על הנשק, להשתמש במהלך 'מוסו' הקלאסי (מהלך סופר מיוחד המסוגל להסב נזק גדול) ולבסוף להשתמש במעין מהלך מיוחד אלמנטרי לעזור לעצמו עוד יותר. סוג אחרון זה של התקפה יכול לשמש רק לאחר איסוף האסימונים/מטבעות המופיעים לאחר הבסת האויבים. למרות שדי תקף על הנייר, חווית המשחק סובלת - קודם כל - מפשטות מוגזמת והשטחה: הקרבות דומים זה לזה, אין מטרות שמגוונות את ההרפתקה וגם הכנסת קלפים לתת גוון 'טקטי' למשחק מסתבר, במאזן, מרכיב מונוטוני בטווח הארוך שכן, עם 120 קלפים זמינים, השחקן לרוב ימצא את עצמו תמיד משחק רק עם אותם 10/15 קלפים.
רוחות מלחמה
אם מנקודת המבט של מבנה המשחק, Dynasty Warriors הזה דומה כמעט בכל דרך לקודמיו בפלטפורמות אחרות, ההיבט שבו הוא חסר לחלוטין הוא הגרפי. האנימציות של הדמויות על המסך דלילות, עם מעט מאוד פריימים ובעיקר לא מוגדרות כלל; האויבים מיוצגים על ידי אלמנטים הדומים יותר לכתמי צבע פשוטים בגוונים הנעים בין אפור לחום ולא צורות אנושיות, הדמויות הראשיות והמשניות, למרות שיש לרשותן מספר רב של מהלכים והתקפות, תמיד נראה בכל מקרה מאופיינים באותו אופן, לעתים קרובות מקשה על פשוט לזהות אותם. ההגדרות - באופן דומה - הן קטנטנות ומונוטוניות בצורה משעממת, עם טקסטורות משעממות ושטוחות. לגזרת הסאונד אין מזל טוב יותר, המוזיקה של הסדרה מעולם לא הייתה בלתי נשכחת ולמרבה הצער אפילו זה לא משנה, אבל את ההבדל עושים האפקטים הקוליים, בפירוש מתחת לסטנדרט של משחק DS.
הֶעָרָה
ל-Dynasty Warriors הזה ל-DS יש פגם גדול: הוא מסיר את האופי המרהיב של מוצר שעכשיו לא נשאר לו שום דבר אחר. למרות שנתמך על ידי מבנה משחק טוב, הביא עם תוצאות טובות ב-DS (העט אינו בשימוש ולכן - ברור - מסך המגע), הצד הגרפי והמונוטוניות המוגזמת פוגעים בתוצאה הסופית. אולי הגיע הזמן ש-KOEI יחזור על הסדרה או יתחיל לפתח רעיונות חדשים.
מִקצוֹעָן
- מבנה משחק דומה לגרסאות הביתיות מכל הבחינות
- 120 קלפים הקשורים לדמויות משחק
נֶגֶד
- מחלקת גרפיקה לא מספקת לחלוטין
- בטווח הארוך משעמם ומונוטוני
- זה תמיד אותם לוחמי שושלת
Dynasty Warriors: Fighter's Battle DS זמין עבור DS.
הגרסה המשמשת לסקירה זו היא גרסת DS.
בעולם משחקי הווידאו יש סדרה שלמה של משחקים 'נודדים', כאלו הבולטים לפחות לגלגול אחד בכל הקונסולות הקיימות כיום בשוק. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היא כנראה זו שמיוצגת על ידי הסאגה המוקדשת ללוחמי השושלת, המסוגלת להילחם במלחמותיהם על הדומיננטיות של השבט בכל הקונסולות שהגיעו לאחר לידתו של הפרק הראשון ב-PSX. מאז, עבור KOEI, הדרך נסללה בשושלות דומות פחות או יותר שנלחמו קשה כדי להשיג מינימום ראות. ולאחר שהשלים את הסיור בקונסולות הביתיות, הגיע תורה של ה-Nintendo DS לארח את הסאגה, עם כל העומס של האווירות המזרחיות, החרבות, הרומחים וסוסי הקרב האוכף.
