Dragon Quest of the Stars, להורדה

אחרי כמעט חמש שנים מאז יציאתו המקורית, אנחנו סוף סוף מתמודדים עםסקירת Dragon Quest of the Stars, שהובאה על ידי Square Enix באיחור תהומי לשווקים המערביים וכאשר מעטים עדיין קיוו לבואו. לכן אנו עומדים בפני מצב די מוזר: המשחק הוא קלאסיRPG נייד מבוסס תורותעם אלמנטים של גאצ'ה, מבנה שמי שעוקב אחרי הפנורמה המדוברת לפחות עד עכשיו לא רק יכיר טוב מאוד אלא כנראה גם יספיק ממנו, בהתחשב בכך שסוג המשחקים הזה רווי את שוק הסמארטפונים בשנים האחרונות ומתחיל לראות עכשיו את השקיעה. מסיבה זו, נראה שהפעולה של Square Enix לא הגיונית בשלב זה, בהתחשב בכך ש-Dragon Quest of the Stars לא מציע שום דבר חדש ויכול לסמוך רק על השם הנשמע שלה שיצליח להופיע בפנורמה צפופה ממילא.

עם זאת, זו נקודת פתיחה לא קטנה: לא הרבה משחקים יכולים להתהדר במסורת כמו Dragon Quest ואפילו סטייה פשוטה כמו זו עדיין יכולה לסמוך עלאִפיוּןוזה לבד מספיק כדי למשוך מספר רב של שחקנים. לאחר שניתחנו מספר גדול באמת של משחקי RPG ניידים בשנים האחרונות, אנו יכולים לומר שהמרכיבים המאפיינים של משחקים זהים באופן מהותי, מבחינת מכניקה, מוגבלים לבניית העולם, הכיוון האמנותי הכרוך באפיון של דמויות (הכרחי כאשר אנו עוסקים בגאצ'ות) ובמקרים מסוימים מערכת הלחימה, שיכולה למעשה להציג כמה וריאציות מעניינות. באשר ל-Dragon Quest of the Stars, עולם ההתייחסות הוא ללא ספק המרכיב המעניין ביותר במשחק: יציאה להרפתקה עם הגיבור השכחן הקלאסי, שנמצא מחוסר הכרה על חוף מסתורי, מהווה חזרה נוסטלגית למקורותיו שלJRPG, הנזכרים כל הזמן על ידי שאר האלמנטים האופייניים של Dragon Quest, החל מנוכחות הסליים ועד לנקודות הקרדינליות עליהן מכוון היקום של המשחק.

ברור שאנחנו רחוקים מעומקו של פרק אמיתי בסדרה, ובכל זאת הקסם הטיפוסי של Dragon Quest חודר אפילו לסטייה הקטנה הזו בתחום המובייל ויכול לדחוף אותנו להתקדם בנתיב שלמען האמת, כבר עשינו נראה יותר מדי פעמים.

משחק RPG נייד

לאחר היכרות קצרה עם אפשרות ליצור גיבור משלך באמצעות עורך פשוט אך שלם, המשחק מתחיל עם ההקדמה/הדרכה הקלאסית שרואה אותנו מתחילים מחוף מסתורי לעבר הרפתקה גדולה, בסיוע מעין סנאי מדבר שמלמד כל מה שאנחנו צריכים לדעת כדי להצליח כהרפתקנים. גיבורים חדשים ללא רבב וללא זיכרון, עלינו קודם כל לגלות מי אנחנו ואז להציל את העולם כולו מאיזה איום מטריד, בעצם לקחת חלק בסדרה ארוכה של קווסטים. המשחקיותזה אפילו יותר אוטומטי ממה שראינו במשחקים דומים אחרים: במעין מפת עולם אפשר לבחור את המטרה להגיע אליה, לצייד את המסיבה ואז לראות את המסע מתפתח בצורה כמעט פסיבית לחלוטין. אין חקירה חופשית או שליטה ישירה בדמות, בעצם אנחנו עדים לסדרה של סרטונים עם הגיבור שמסתובב במפה באופן עצמאי ומתנגש עם אויבים שונים עד שמגיעים למקום המעניין או לאתגר מסוים.

הלַחקוֹרהם מחולקים למשימות מסע בחיפוש אחר הגדרות או דמויות חדשות לאינטראקציה איתן ולתוך מבוכים אמיתיים. במקרה האחרון, אנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם סדרה של קרבות ברצף עד שאנחנו מגיעים לבוס, אבל הכל תמיד מתפתח אוטומטית, למעט רמה מוגבלת של אינטראקציה במהלך הקרבות. פתרונות מעניינים לגוון קצת בפעולה הם מרובי שחקנים מקוונים לעד ארבעה שחקנים (מה שעם זאת לא משנה את הדינמיקה של המשחק) ואפשרות לקחת חלק בעבודות שונות כדי להשיג ניסיון חדש ושלל אפשרויות, אבל ב-Beyond ניהול מלאי וציוד דמויות, באמת אין הרבה מה לעשות במשחק.

Ilמערכת לחימהמבוסס תורות, בנוסף לניהול הדמויות, הוא המרכיב היחיד במשחק הכרוך בתפקיד פעיל מצד השחקן, גם אם הוא אינו הכרחי. הקרב מתרחש באופן עצמאי, אבל אנחנו יכולים להחליט באופן פעיל מתי להשתמש ביכולות מיוחדות או בעמדות הגנה, תוך שמירה תמיד על זמני ההתקררות הנדרשים כדי לטעון את המהלכים החזקים ביותר. זו כמובן מערכת פשוטה ובסיסית מאוד, אבל נגד חלק מהבוסים נדרשת אסטרטגיה מינימלית כדי להתמודד עם האתגר, שלרוב מסתמכת על איזון של יכולות מיוחדות ושימוש בהתקפות משורשרות שיושקו יחד עם מלווים.

המנגנון כולו מבוסס על כיבוש שלל, אשר ניתן באמצעות מערכת האלים האופייניתעַד, עם שיעור ירידה שנראה נדיב למדי. למרות שמדובר במשחק חופשי, ולכן כנראה נועד לדחוף אותנו לקראת מיקרו-עסקאות, כבר בשעות הראשונות של המשחק עדיין ניתן להשיג נשקים ושריון ברמה טובה מבחינת נדירות ועוצמה, לכן ב- לפחות לזמן מה 'אפשר להמשיך לשחק בלי לבזבז, בהתחשב בכך שאפילו מערכת הסיבולת, שנצרכת על סמך הקווסטים שיש לבצע, לא מאוד מעיקה. מן הסתם, מכיוון שיש גם מנוי VIP עם מנוי חודשי, ברור שהמשחק בנוי כמעין תשלום לניצחון, אבל בסביבה לא תחרותית זה לא משהו שמתגלה כמגבלה מרכזית ל לְהִשְׁתַמֵשׁ.

מבחינה טכנית, המשחק מציג את השנים שחלפו מאז השחרור הראשוני שלו, כשכותרים דומים אחרים הגיעו מאוחר יותר. עם זאת, הסגנון הקלאסי של Dragon Quest מפצה על המגבלות הטכנולוגיות באפיון שתמיד מרתק, תוך התמקדות גם בשחזור הנוסטלגי של פרקי הסדרה הישנים.

מסקנות

חמש שנים לאחר יציאתו המקורית, Dragon Quest of the Stars מגיע מחוץ לזמן לשוק המערבי, בדיוק בתקופה שבה רוויה כבר מזמן הגיעה לז'אנר הזה ואנחנו מתחילים לראות עתיד שלאחר "RPG". אלמנטים של gacha", הודות גם לתנופה החדשה שמעניקים שירותי מנוי שמעוררים את ההצעה של סוגים עמוקים הרבה יותר של משחקים. גם אם אתה עדיין נוטה לז'אנר הזה, משחק Square Enix עדיין ישן בהשוואה להצעות דומות אחרות המציעות רמה גבוהה יותר של אינטראקציה או מימוש טכני מעודן יותר. עם זאת, מה שעדיין מחזיק את Dragon Quest of the Stars על כנו הוא האפיון שלו, שניתן על ידי הקישור לסדרה שהיא מוסד אלמותי בפנורמה של משחקי הווידאו ואשר מקרינה אפילו הפקה משנית כזו עם אור מסוים שניתן לתפוס בתפאורה, ב- מוזיקה, באווירה ובתחושת הרפתקאות מוזרה שאופיינית ליצור של יוג'י הורי.