…דוּגמָנוּת…
Custom Robos הם רובוטים קרביים, אשר ללא ספק מייצגים מרכיב בסיסי בעולם בו המשחק מתרחש: כל השכבות החברתיות קשורות בצורה כלשהי ל-Custom Robos, וריבים ביניהם הם צו היום, ומהותיים עבור כולם. מוֹנֵיטִין. הרובוטים האלה הם למעשה קטנים מאוד, סוג של דגמים אוטומטיים עם פוטנציאל הרס גבוה, לפחות בזירות הלחימה. דווקא רוח הדוגמנות והאיסוף הטהורה חודרת במידה רבה את כל האווירה של המשחק: מתחילים עם דגם בסיסי של Custom Robo, אבל ככל שתתקדמו במשחק ניתן יהיה לרכוש כמות עצומה של חלקי חילוף ו כלי נשק נוספים, אשר בנוסף לשינוי האסתטיקה של הרובוט, משנים רבות את מאפייניו ויכולותיו. בסך הכל, אנו מוצאים כ-150 חלקים הניתנים להחלפה עבור "ברזל הלחימה" שלנו, ברור בעלי ערך ונדירות ככל שאנו מעלים את רמת הניסיון. לכן, במשך חלק גדול מהזמן המושקע במשחק, נמצא את עצמנו בוחרים אילו חלקי גוף, שריון וכלי נשק להחיל על הרובוט לאור הקרב הקרוב, מחשבים אסטרטגית את הנקודות החזקות והחולשות של היריב, מרכיבים אותו. בצורה כזו שתערער את ההגנות של האויב. בנוסף לכך נצטרך לזכור כל הזמן את התחזוקה של הרובוט, ונצטרך לנקות אותו (ממש לשפשף עליו את הבד עם הסטיילוס ומסך המגע) באופן עקבי כדי לשמור עליו כמה שיותר יעיל. כדי להדגיש את מרכיב הדוגמנות של המשחק, אפשר גם להכניס את ה-Custom Robos לתוך דיורמות הניתנות לעריכה, ולסדר אותן בתנוחות המועדפות עלינו. אפשרויות ההתאמה האישיות הן למעשה רחבות מאוד, עם מגוון עצום של רובוטים שונים שניתן להרכיב וסגנונות לחימה שונים שניתן ליישם, גם אם יש נטייה של המשחק (לפחות בשחקן היחיד) עדיין לתגמל את השימוש מהמרכיבים היקרים והאחרונים ביותר לרעת כל גישה אסטרטגית לקרב.
משחק תפקידים…
למבנה דמוי ה-RPG יש את הפונקציה של מיזוג, קריינות של הסיפורים ולתת משמעות ביסודה לרצף הקרבות בין רובוטים, שלמעשה מייצג את המבנה המרכזי של המשחק. זהו פתרון דומה מאוד למה שראינו בסדרת הפוקימון, שם הגיבור מוצא את עצמו מסתובב באזורים השונים, מקיים אינטראקציה עם הדמויות, מחכה להפעיל את הקרב החדש ולהיכנס ללב האקשן. בקטעים אלו אנו מוצאים את עצמנו עוקבים אחר סיפורו של הגיבור שלנו, שבתחילת המשחק מקבל את הרובו הקסטום הראשון שלו במתנה ביום הראשון של בית הספר החדש שאליו הוא ילמד. עם הייצוג הקלאסי של "מעוף הציפור", המבט אופייני ל-JRPG של שנות ה-90, אבל המבנה כל כך פשוט שהוא מסלול נרטיבי פשוט וחלש לעקוב אחריו, תוך דיאלוג עם הדמויות שמדי פעם מעת לעת הם יציינו במדויק את הכיוון ללכת, ומדי פעם הם יתנו לנו חפצים שימושיים להמשך ההרפתקה. לא יותר מדרך פשוטה לספר את הסיפור ולספק עילה לקרבות הרבים, לכן, גם בהתחשב בכך שהעלילה בהחלט לא זורחת בגלל מקוריות ועומק (להיות אלוף הרובו המותאם, לפגוש חברים ולהילחם נגד אויבים רבים , אחד חזק יותר מהשני).
... משחק פעולה
הליבה האמיתית של המשחק כלולה כולה בתוך קטעי קרב הרובוטים, שבהם ההגדרה משתנה באופן קיצוני, והופכת לכל דבר ועניין למשחק פעולה, עם אלמנטים של יורה. הדו-קרבים מתרחשים בזירות הולוגרפיות הנקראות "הולוסאום", שם המשתמשים מנחים את הרובוטים שלהם דרך סוג של שליטה מחשבתית. בשלבים אלה הגרפיקה, והייצוג של המשחק עצמו, משתנה באופן קיצוני, הופך לחלוטין לתלת מימד ומציג שדה קרב המאופיין בדרך כלל בבסיס מרובע ובכמה אובייקטים הממוקמים ליצירת בריקדות ואלמנטים כיסוי עבור הרובוטים. הלחימה מזכירה במעורפל את ה-Virtual On המפואר של Sega, אם כי בקנה מידה קטן בהרבה, ועם הדגש שמושם על תכונות שונות. אפשר לרוץ ולקפוץ בתוך הזירות (עם אפשרויות המשתנות בהתאם לתצורת הרובוט), והמטרה היא בעצם להפיל את היריב. לשם כך נוכל להשתמש בשלושת כלי הנשק הבסיסיים שניתן ליישם על הרובו המותאם אישית שלך: כלי הנשק, חומר הנפץ והתרמיל, שהוא נשק תמיכה עם פונקציות שונות. לאלה יש תחמושת אינסופית אך לאחר פריקה הם דורשים מספר שניות להיטען מחדש, ולכן התזמון שבו להשתמש בכלי הנשק והשילוב הרציף הנכון איתו לירות על האויב הוא בסיסי למטרות אסטרטגיות (בנוסף ליכולת להתחמק מהזריקות, ברור). הקרבות כולם די קלים, והמשחק עושה הכל כדי לפשט את העניינים בכך שהוא מציע את האפשרות להכניס נכות נגד היריב לאחר מספר מסוים של ניסיונות כושלים, מה שלא מעדיף מאוד את רמת האתגר של השחקן היחיד. אלמנט מגביל נוסף הוא חוסר האיזון המאפיין את כוחם של כלי הנשק השונים: חלקם יעילים ביותר, והמשחק לא עושה מעט כדי להימנע משימוש באותו סט של רכיבים או בנשק מסוים מעשית מתחילתו ועד סופו. בכל מקרה, שלבי הלחימה מהנים למדי, מייצגים את הליבה שעליה מבוסס המשחק כולו, וגם נהנים מהתרומה הטובה של יכולת המשחק שמספק מרובה המשתתפים.
מרובה משתתפים
מוערך במיוחד הוא הצגת מרובה משתתפים במשחק, הן במצב LAN אלחוטי עם מחסנית אחת או יותר, והן עם החיבור הנוח לחיבור ה-Wi-Fi של Nintendo. האפשרות הראשונה מאפשרת מספר רב יותר של הגדרות ואפשרויות שונות שבאמצעותן ניתן לאפיין את המשחקים (עם יותר מחסניות זמינות), אך ברור שלשנייה יש את היתרון של תמיד להציב קרב מרובה משתתפים בהישג יד. מערך המשחקים המקוון דומה לזה שנראה ב- Metroid Prime Hunters, ולכן מתקדם למדי (לפי תקני Nintendo DS), עם אפשרות ליצור התאמות עם חברים שנוכחים ברשימה או למצוא יריב מבסיס עולמי, בחירת רמת הניסיון או לֹא. כמגבלה, משחקים מקוונים מאפשרים להתמודד רק מול יריב במיטב מ-3 סיבובים, ובמגבלת זמן של שלוש דקות, אך יש לומר שהמשחקים מהירים ולא נראה שהם סובלים מפיגור או חביון של כל סוג, שלם עם צ'אט קולי אפשרי בלובי לפני ואחרי המשחק (אבל רק עם שחקנים שהם חלק מרשימת החברים).
מבחינה טכנית
רובו ארנה מותאמת אישיתזה לא זוהר במיוחד במונחים של מימוש טכני, לא מנקודת מבט גרפית, ולא לגבי תחום האודיו. לשלבים בסגנון RPG יש מראה שניתן להגדיר כארכאי: גרפיקה דו-ממדית מינימליסטית שמסוגננת בכוונה, אבל עם אפקט כמעט גרוטסקי. לראות את הדמות מסתובבת בעיר, עם גברים גבוהים כמו בניינים, אי אפשר שלא לחשוב שמוצר כזה היה מעוות, אולי אפילו בעידן ה-8 ביט. המצב משתנה בקטעי קרב הרובוטים, שבהם גרפיקת התלת מימד נראית מהירה וזורמת, והמשחק כולו מקבל חיוניות בלתי צפויה, בהשוואה לשלבים האחרים של המשחק. מדי פעם מופיעים גם סרטי וידאו נדירים בהילוך מלא של ביצוע ראוי לציון שלבים מסוימים של הנרטיב. הליווי המוזיקלי מיוצג על ידי הג'ינגלים האופייניים עם טעם יפני גרידא, שעם זאת משתלבים היטב בפעולת המשחק.
הֶעָרָה
רובו ארנה מותאמת אישיתזהו מוצר המיועד אך ורק למי שמעריך משחקים בסגנון פוקימון, ושיש להם תשוקה מסוימת לדגמן ולאסוף רובוטים יפניים. אין לו מבנה עמוק כמו זה שיכול לאפיין את סדרת Robot Taisen, למשל, ושפע השילובים שאיתם אפשר לאפיין את הרובוסים המותאמים אינו מעיד למעשה על עומק אסטרטגי גדול, אלא על הפשוט. תענוג של "לאסוף את כולם", אבל הקרבות בין רובוטים עדיין מהנים ומהנים במבנה הפעולה שלהם כמעט גרידא. התוספת של מרובה משתתפים מקוונת מייצגת תמריץ יקר לאריכות החיים של המשחק, שבשחקן יחיד לא באמת מהווה אתגר גדול, ומגבירה את העניין באופן אקספוננציאלי. זה בהחלט לא משחק לכולם, אבל מי שנכנס לקטגוריה של אספן, מודל רובוט יפני או חובב פוקימונים וכדומה ימצא אותו בהחלט מעניין.
מִקצוֹעָן:
- קרבות מהנים
- מצב מרובה משתתפים מקוון טוב
- לאספן/הדוגמן יהיה ממה ליהנות
נֶגֶד:
- פשוט שלב RPG משעמם
- בשחקן יחיד זה לא אתגר גדול
- מימוש טכני משתנה
סדרת Custom Robo מייצגת טרנד מוצלח מאוד ביפן, אך מעט מוכרת במערב, גם בשל החלטתה של נינטנדו שלא להוציא רשמית את הפרקים מחוץ לשוק היפני, לפחות לפני גרסת ה-Gamecube. מצד שני, זהו משחק שמתאים במלואו לטעמו של הציבור היפני, שתוכנן בצורה כזו שינצל את הכוח המניע של כמה סדרות אחרות, וממזג אותן עם מאפיינים אקלקטיים הלקוחים מתחביבים פופולריים אחרים בארץ של השמש העולה. בעיקרו של דבר, Custom Robo מגיב לצורך למזג את המבנה המבוסס של משחקי RPG עם זה שקרוב עוד יותר למציאות של נינטנדו של פוקימון, ומוסיף לאלה מנה טובה של תשוקה לאיסוף ומודלים המבוססים על רובוטים. כל התכונות הללו יחד יוצרות את המבנה של המשחק, מכוונות חזק למי שמעריך את האלמנטים המפורטים למעלה, ומאוד לא אטרקטיבי עבור כל השאר. לכן זה עניין של לעקוב אחר מעלליו של הילד שהוא גיבור הסיפור, המסופר בצורה האופיינית של משחקי RPG יפניים, בזמן שהוא עושה את דרכו דרך מערכות יחסים חברתיות והמרכיב העיקרי של המשחק: הקרבות בין Custom Robos , בנוי כמו שלבי משחק פעולה, עד שהוא הופך למפקד הרובו הטוב ביותר באזור.
