התחלה חדשה עבור Castlevania

גרסה שנבדקה: פלייסטיישן 3

Reboot, מילה שנעשתה חביבה לאחרונה למפתחי משחקי וידאו, שבמטרה "לנצל" מותג מוכר כבר, מערבבים את הקלפים בניסיון להסתגל לסטנדרטים הנוכחיים אך בו זמנית יש להם את ה"חוזק" של המותג עצמו כבסיס בטוח של תמיכה. הפעם היה זה קוג'י איגאראשי המסכן ששילם את המחיר, אביה של אחת מסדרות האקשן הפופולריות אי פעם, וכך הפיתוח שלCastlevania: אדוני הצלהופקדה על צוות מדריד של Mercury Steam בפיקוח של קוג'ימה הפקה, לניסוי חדש בתלת מימד של סאגה שמעולם לא זכתה להצלחה או להצבעות מחמיאות בתצורה זו ואשר עם Lords of Shadow מייצגת אתחול מחדש, בנקודות שונות של נוף.

אנשי זאב בתלת מימד

את האלמנטים שמזכירים את הפרקים ההיסטוריים של הסאגה אפשר למצוא בלוגו הראשוני של Mercury Steam, בטיפולוגיה של כמה אויבים, בהתייחסויות לסיפור ובסוף המשחק. זאת אומרת שנקודות המגע או ההיכרות עם המותג שכולם מכירים הן מעטות יחסית, והכותרת בהעברה לתלת מימד הפכה לפעולה/הרפתקה שמציעה תמהיל גבוה של גורמים שאולי בנפרד הצלחנו. להעריך ב-God of War ו-Darksiders השונים, אבל גם ב-Uncharted ואם נרצה ב-Shadow of the Colossus. התצוגה היא כמובן בגוף שלישי עם המצלמה הקבועה למחצה המנוהלת כולה על ידי בינה מלאכותית בעוד שגיבור הפרק הזה הוא גבריאל בלמונט, חבר באחוות האור שמחפש את אדוני הצל בניסיון לנקום ולהתאחד מחדש עם אהובתו מארי, שנהרגה באכזריות בזמן שינה.

ההרפתקה נפרשת אפוא דרך שנים עשר פרקים המחולקים בתורם למקטעים שבסופם ניתנת הערכה על כל החפצים ונקודות הניסיון שנרכשו. האחרונים מייצגים את הדרך העיקרית להגביר את הכישורים של גבריאל: הם מתקבלים על ידי התגברות על אויבים וניתן לבזבז אותם לרכישת כישורים חדשים באמצעות תפריט מיוחד שניתן להגיע אליו באמצעות כפתור הבחירה. לגיבור הראשי אין רמות בכל מקרה, אבל במשך יותר ממחצית מההרפתקה הוא ממשיך לרכוש חפצים ושדרוגים חדשים אשר בתורם מאפשרים לו גישה ליכולות חדשות או גישה למיקומים בלתי ניתנים להשגה, כמו זרוע הצל. במקום מגפיים כדי לעבור מרחקים מהר יותר. השילוב של האלמנטים הנ"ל מאפשר מערכת לחימה מעניינת למדי, שבה לצד המכות הקלאסיות והעוצמתיות של הצלב של גבריאל יש לנו את הקסם של האור והצל, המייצגים את מרכיבי ההבחנה הגדולה ביותר. מופעלים בהתאמה באמצעות מקשי L1 ו-R1, הלחשים הללו עוטפים את גבריאל באור כחול או אדום: במקרה הראשון הגיבור יכול לצבור אנרגיה חיונית לאחר כל פגיעה, בעוד שבשני עוצמת הצלסים גדולה מהרגיל.

כדי לחדש את חטיפי האנרגיה, ישנן מזרקות מיוחדות וכל אויב משחרר מה שנקרא כדורים ניטרליים לאחר כל הרג בתצורה רגילה; בשלב זה ניתן לקלוט אותם באמצעות מקשי L3 ו-R3, אפילו בו-זמנית. החילופין בשימוש בשני סוגי הקסמים הללו מייצג אפוא את האלמנט המעניין ביותר של מערכת הלחימהCastlevania: אדוני הצל, כי אתה צריך להחליף אותם לעתים קרובות כדי למנוע מוות ובו בזמן להשתלט על אויביך מהר יותר. יש גם כמה בוסים שמסוגלים להיות פחות או יותר רגישים לזה או לזה, חבל שהם ספורדיים ומוגבלים לשלבים האחרונים. מעבר ללחימהCastlevania: אדוני הצלזהו כותר שמציע מבנה מגוון מאוד כדי לתמוך באורך החיים הרב שיש לו. 18/22 השעות הדרושות להשלמתו מציעות קטעי פלטפורמה ופאזל שונים, שמפרקים את הקצב כמו שצריך. הקודם עובד מכיוון שמערכת הבקרה מגיבה היטב והבחירות שנעשו על ידי המפתחים במקשי הלחיצה במקום, מזכירות את אלה של Uncharted, כאשר לעתים קרובות אתה מוצא את עצמך עובר ממדף אחד למשנהו בצורה הרמונית, אולי מטפס על מבנים גדולים או קפיצה מצוק אחד למשנהו. במקרה זה, המצלמה משחקת לטובתנו בכך שהיא מציעה נופים שתמיד רחבים ויפים לראות, שמגבירים את האווירה ומזכירים מאוד את המפורסמים כיום של פנינת הכלב השובב. אותה מצלמה, לעומת זאת, יוצרת כמה בעיות בקטעים אחרים, כי חלק מהצילומים הקבועים לפעמים מחזירים נקודות "עיוורות" שיכולות להטעות ולמעשה בהזדמנויות ספורדיות הסתובבנו בלי מטרה לפני שהבנו לאן ללכת, דווקא בגלל שהמצלמה עצמה לא הייתה ממוקמת בצורה הטובה ביותר. קטעי החידה נפוצים במיוחד בחלק המרכזי והאחרון של ההרפתקה, הם מציעים בדרך כלל חידות סביבתיות וחלקם בהחלט מעניינים לפתרון, כמו זה של תיבת הנגינה עם הילוכים שונים לפתיחה כדי להמשיך. המגוון שלהם ראוי להערכה, עם זאת, נראה שחלק מהחידות קצת מאולצות והיינו מעריכים את התפוצה ההומוגנית יותר שלהן, במיוחד כאלו שדורשות זמן לפתור בהכרח גם אם הפתרון הסופי ידוע בבירור.

Trofei PlayStation 3

לְהַשְׁלִיםCastlevania: אדוני הצלברמה רגילה זה מאפשר לך להשיג רק 25% מ-43 הגביעים הזמינים, השגת כולם תהיה סיוט אמיתי מבחינת שעות להקדיש, בין מציאת כל אבני החן הזמינות (כולל הסודיות) לסיום המשחק בכלל רמות קושי וכן הלאה. הגביע הקשה ביותר מבחינת זמן מצריך השלמת 100% של כל חלק בכל פרק, עבודה שנעשתה במיוחד עבור ציידי הפלטינה הקשוחים ביותר.

הרפתקה ארוכה וקשה...

אם נחזור לקרבות ואחרי שהללנו כמה מהבחירות העיצוביות, עלינו להכיר בכך שלצערי האיזון שגרם לכותרים גדולים כמו God of War חסר בסופו של דבר, גם אם המהלכים העומדים לרשות גבריאל בלמונט הם רבים, לרוב זה מומלץ להשתמש בסט מוגבל מאוד. זה מתורגם גם לחזרתיות מסוימת כאשר במשך מתיחות גדולות אתה מוצא את עצמך נלחם באותם סוגי אויבים, שאם בהחלט לא מעטים באופן מוחלט, הם הרבה פחות כאלה במיוחד. במציאות, התחושה שהוזכרה לעיל מתרחשת כאשר אתה צריך לחזור על אותו תרגול יותר מדי פעמים, כמו זו של הדהימה של איש זאב ענק או עכביש בגודל נדיב כדי לעלות על גבו ואז לשבור דלת או ליצור גשר עם רפש של קורי עכביש. עם זאת, לא חסרים קטעי לחימה מהנים ומעניינים יותר, במיוחד כאלו עם בוסים, הנוכחים במספרים נדיבים ומאפשרים לך לחילופין טקטיקות שונות ולנצל יותר את הכוחות העומדים לרשותך. ואז יש כאלה כמו "הצל של הקולוסוס", כלומר יצורים ענקיים להתחבר ולטפס כדי למצוא ולפגוע בנקודות התורפה. אמרנו שהמשחק לוקח לא מעט שעות להשלמתו, הוא גם ניתן להפעלה חוזרת מכיוון שניתן להתמודד שוב עם כל קטע שהושלם בכל עת יחד עם בדיקות בתוכו להשלמה, שלא לדבר על כמה שדרוגים קלים ניתן להשיג רק עם כוחות וחפצים שנרכשו ברמות מאוחרות יותר של ההרפתקה. במציאות, הפעלה חוזרת של קטעים שלמים רק כדי למצוא חזה המאפשר לך, למשל, להגדיל את מספר הפגיונות שאתה יכול לשאת זה לא מרגש במיוחד, עדיף לחפש אבני חן כדי להגדיל את הגבול המקסימלי של חטיף האנרגיה או סרגל האיות, ללא ספירה האפשרות לשחק את הכותר ברמות קושי מתקדמות יותר, כולל זו שנפתחת לאחר השלמתו. במובן הזה, בין התוספות יש לנו את האיורים הקלאסיים, שגם הם מאוד יפים, מיני משחק שמפרפראזה שחמט וזוג גאדג'טים, ה- Solid Eye והבנדנה של Solid Snake, שיושמו כעורים על הגיבור הראשי.

אם מדברים בדיוק על קוג'ימה הפקה, היינו מצפים לשיתוף פעולה גדול יותר במישור הנופי והבימוי. עם זאת, במשך חלק גדול מההרפתקה, הדיאלוגים והדמויות מרוטים למדי, עם כמה תובנות מעניינות אבל קצת מנותקים מדי מהשאר. חבל כי בסופו של דבר החלק הסיפורי מתפוצץ מכל נקודת מבט, הופך ארוך, נעים ופותח מקום להמשך בלתי נמנע עם הנחות מוקדמות מרגשות. לא שכחנו את המגזר הטכני: הרמה האמנותית והטכנית שלCastlevania: אדוני הצלהם בהחלט מעל הממוצע; למעשה, המשחק מתחיל "שקט" בקטעים הראשונים אבל הופך ליותר ויותר נעים ככל שההרפתקה נמשכת, הודות למגוון מצוין של הגדרות ובעיקר לנופים יפים לראות, שבהם הצד האמנותי והמצלמה תורמים מתן קטעים מעוררים ומספקים במיוחד, כאשר אפילו מנקודת מבט טכנית גרידא השימוש בצבעים ובמרקמים נותן השפעה כללית מעולה. לאחר מכן יש לנו את הדברים הטובים ביותר בשלבים המתקדמים של המשחק, עם טירות גותיות תחת סופות שלגים או מבנים טובלים בשמש חמה, כמעט כמו מדברית, בקרשנדו שמנקודות מבט מסוימות ממקם את המשחק בין הטובים בקטגוריה . עם זאת, ישנו "אבל" המכוון למוצקות של המנוע הגרפי, שלמרבה הצער אינו יכול להבטיח קצב פריימים גרניטי המעוגן ב-30 פריימים לשנייה, והיעדר אנטי-aliasing. למעשה, המתכנתים בחרו לאפשר v-sync כדי להבטיח היעדר מוחלט של קריעה, מצד שני בכמה הזדמנויות הנזילות יורדת לרמות שמדגישות טלטולים קטנים במצבים המורכבים ביותר או ברצפי ההפסקות שנוצרו עם המשחק מנוע, בלי לספור כמה באגים הפזורים מסביב וקשורים גם למצלמה. תחום הסאונד לא יכול להתחרות עם הסנסציוני שליווה תמיד את סאגת Castlevania, אבל הוא מגן על עצמו די טוב במיוחד בכמה נושאים מתוזמרים ובדיבוב (אנגלית, עם מילים באיטלקית), בעוד שהאפקטים הקוליים פונקציונליים למשחק. אך ללא הישג בלתי נשכח.

מסקנות

קודם כל, אנחנו חייבים להניח הנחה: למשחק הזה יש את הקידומת של Castlevania ומעט אחר, אחרת זה באמת אתחול חדש לסאגה, שיבלבל את כל אלה ששיחקו והעריכו כל אחד מהפרקים הקודמים. אחרי שאמרתי את זה,Castlevania: אדוני הצלזהו הפרק התלת-מימדי הראשון שראוי לשמו והרפתקת אקשן מוכשרת ביותר, שמצליחה להציע היבטים שונים של הז'אנר ולערבב אותם יחד כדי להפוך את הכותרת לארוכה, מגוונת וניתנת להפעלה חוזרת בהחלט. גם המגזרים הטכניים והאמנותיים מציעים קטעים מעוררים שיפה מאוד להסתכל עליהם, יצירה לא שכיחה שבמקרים מסוימים באמת משאירה אדם פעור פה. עם זאת, התחושה היא שניתן היה לצמצם את משך המשחק כדי לאזן טוב יותר את הקרבות ולהפוך אותם לפחות חזרתיים, כמו גם לספק רגעי נרטיב ומשחק מרגשים יותר, שהם בדיוק הגורמים שמונעים מהמאמץ הראשון של Mercury Steam להפוך לאחד המעריכים הטובים ביותר של הרפתקאות פעולה כבר מהניסיון הראשון, תוך רכישה מומלצת לחובבי הז'אנר.