Doom II פשוט ה-FPS!

ההיסטוריה יצרה פיקסלים

כמו עם Wolfenstein 3D ו-Doom עצמו, גם במקרה הזה מדובר בקפיצה אמיתית לעבר, שאחרי המבחן שלנו, עדיין היה מהנה בהחלט. ברור שהתוכן כולו מיושן לחלוטין אבל זה גם נכון שהשוטטות במסדרונות הצרים בין צרחות האויבים הוא לא פחות ממרגש. המוצר הזמין להורדה נאמן לחלוטין לגרסה הראשונה שהופיעה במחשב האישי כבר ב-1994 כהמשך ל-Doom הראשון, שאישר את האהבה הגדולה של גיימרים ל-fps ולהגדרה הזו.

למי שלא יודע, Doom II נופל לז'אנר היריות בגוף ראשון, בכל רמה נלחמים פנים אל פנים עם שדים ומפלצות שרק מחכים להרוג אותנו בזמן שאנחנו מחפשים את הדרך החוצה מהמבוך/במה . יש לחסל את היריבים הממתינים ברמות האישיות בכוח, או באגרופים שלנו או, ביתר קלות, באמצעות כלי הנשק השונים שאפשר להיתקל בהם בהדרגה במהלך המשחק. הקושי של Doom II, למרות שאפשר לבחור בין 5 רמות של אתגר, אף פעם לא מהווה בעיה גדולה, אחרי הכל מדובר בכותר שיש לו את הגיל שלו והמשתמשים של היום בהחלט מתמצאים יותר ממה שהיו פעם. תכונה חשובה שמושכת את העין היא האפשרות לחסוך בכל נקודה ברמה, מבלי שההרפתקה תהפוך לעולם מתסכלת.

יעדי Xbox 360

לא קשה להשיג את 200 הנקודות על ידי השלמת שני פרקי המשחק, גם אם יש צורך לשחק מחדש את הכותרת על ידי שינוי רמת הקושי והתמודדות עם משחקי deathmatch רבים. בנוסף לציונים הרגילים עבור היעדים, ניתן לפתוח גם 4 תגמולי אווטאר, 2 חולצות טי חגיגיות ו-2 חליפות ימיות לאחר סיום הפרק No Rest For The Living.

יד אל הרפידה ויוצאים לפראג!

גרסה זו של Doom II כוללת תמיכה בשיתוף פעולה הן עם מסך מפוצל, שככל שאנו יכולים לראות אינו מייצר שום סוג של האטה במנוע המשחק, והן אונליין דרך Xbox Live, וכאן למעשה נתקלנו בכמה בעיות בפיגור, ואנחנו יכולים רק לאשר שבכל מקרה לשחק עם חברים זה תמיד מספק. מרובה המשתתפים לא עוצר במצב שיתוף הפעולה אלא כולל כמובן את אתגר deathmatch הקלאסי, מול שחקנים אחרים, במקרה הזה הבעיה היחידה היא למצוא יריבים באינטרנט, היו לנו כמה קשיים. מנקודת מבט גרפית אין הרבה מה לומר, ההמרה לא הביאה שום שיפור והמרקמים גורמים לך לחייך כמו גם ההגדרה הגרועה של המודלים המצולעים של האויבים, אבל התחושה נשארה זהה וכל אוהבי את הגרסה המקורית לא, הם יכולים רק להיות מרוצים. הממשק הגרפי הוא אלמנטרי אך פונקציונלי לחלוטין, מראה לנו את מצבנו הבריאותי, התחמושת, סוג הנשק ומצב השריון שלנו. "חוד" מבשר שננטש רק לכמה שנים על ידי ההפקות החדשניות ביותר, שכיום נוטות להראות פחות ופחות מידע על המסך, מה שהופך אותו דווקא ל"חי" לדמות, כמו למשל הנוף אשר משתנה ברגע שהגיבור נפצע. במציאות, יש משהו דומה גם ב-Doom II והמסך הופך לאדום דם כאשר בריאותו של הגבר שלנו מחמירה באופן ניכר. כפי שציינו כמה שורות למעלה, הכותרת של תוכנת ה-ID נולדה למחשב אבל ההמרה ל-Xbox 360 הייתה מוצלחת מאוד, ברור שאנחנו לא מדברים על הרמה הגרפית אבל אנחנו מתכוונים לפקדים, שכעת מכוילים בצורה מושלמת ל-joypad של קונסולת מיקרוסופט. ברור שכיום זה קצת מוזר להזיז את הדמות אבל לא להיות מסוגל לקפוץ או להעלות ולהוריד את הנוף, בעצם אם אויב נמצא מעלינו או מתחתינו אפשר לירות בו שכן העזרה בכיוון האם הכדורים יגיעו ליעדם אבל לא ניתן לכוון אותם במדויק. הצליל הוא משהו מעולה, או ליתר דיוק ארכאי לחלוטין, אבל הודות למידי המוצלח לחלוטין של אז, הקפיצה אל העבר היא יותר ממושלמת, הצגת צלילים ריאליסטיים לא הייתה הגיונית והייתה מעוותת את המהות של Doom II.

מסקנות

דום IIזה פיצוץ מהעבר, חגיגת יצירת מופת ששעשעה גיימרים בכל רחבי העולם, ומציינת את התפתחותם של משחקי יריות מגוף ראשון בשנים הבאות. גרסה זו הזמינה להורדה דרך Xbox Live היא מחווה ברורה, ללא כל רצון לשפר את המוצר על ידי התאמתו לצרכי השחקן המודרני, התרומות היחידות הן מערכת הבקרה המוגדרת לפד והמצב השיתופי. פָּשׁוּטדום II.