הסקירה של LA Noire בפלייסטיישן 4

מעניין לדבר על Team Bondi שוב כל כך הרבה אחרי סגירתו, אבל המציאות היא כזועצם גורלו של הצוות מאחורי LA Noire היה ראוי לחקירת הבלש פלפס, גיבור המשחק. ממערכת היחסים השנויה במחלוקת עם רוקסטאר, שלדברי אחדים הייתה מצליחה להציל את הפרויקט ולהביא אותו לחנויות במקום לתת לו לשקוע הרבה לפני שבע השנים שנדרשו עד למימושו, ועד לתנאי העבודה הקשים מאוד בתקופת המסחר. המכונה "קראנץ'", יש עדיין היבטים רבים של הסיפור שנראה לא ברור, לנוכח גורל שיכול מאוד לשמש אזהרה למציאות הנוכחית המעורבת בגזרת משחקי הווידאו: לפעמים זה לא מספיק כדי ליצור מוצר מוצלח כדי להציל את היום.

קצת כמו אייקון רוק שנעלם בשיא הקריירה שלו עוזב אלבום שיראה אור לאחר מותו, צוות בונדי העניק לנו חוויה, זו של LA Noire, שעושה את חזרתה היום עם רימאסטר נעים שבו החסרונות הטכניים הבלתי נמנעים של הייצור המקורי מוסווה איכשהו על ידי שיפור ברזולוציה, שהועלה ל-4K ב-PlayStation 4 Pro ו-Xbox Oneטכנולוגיית הנפשת פנים עדיין מצליחה להדהים ולרתק, תמיד שומרים על רמת המשחק הגבוהה ביותר ועוזרים ליצור את האווירות האלה - נואר, למעשה - שעליהן בנה המשחק את הצלחתו. אז ברוך הבא חזרה ללוס אנג'לס 1947.

המקרה המוזר של קול פלפס

חייל חיל ים לשעבר עם עבר אפל שבאופן בלתי נמנע יחזור לרדוף אותו, הגיבור של LA Noire הוא הבלש קול פלפס, כוכב עולה במשטרת לוס אנג'לס, עם עצבים מתוחים ואינטואיציה נהדרת. במהלך הקמפיין, מועשר ברימאסטר זה על ידי הוספת כל ה-DLC עבור סך של כשלושים שעות של משחק,המשימה שלנו תהיה להקצות בהדרגה תיקים חדשים לחקירה, ללכת לשם בדייקנות ברכב הרשמי עם בן לוויה שלנו ולשם לחקור את זירת הפשע בחיפוש אחר רמזים.הרטט של הבקר יאותת על קיומן של ראיות בסביבה הקרובה, שלאחר איסוף נוכל לבחון את השימוש במקלות האנלוגיים כדי לסובב אותם ולגלות כל חריטות, סימנים או פרטים שימושיים לחקירה. לאחר השלמת השלב הראשוני הזה, שיתורגם לרשימות במחברת היקרה שלנו, נוכל לשוחח עם כל עד על ידי ביצוע חקירות אמיתיות.

במצב זה טכנולוגיית הנפשת הפנים בה משתמש Team Bondi עושה את ההבדל, וחושפת לנו באמצעות מבטים והעוויות האם אדם דובר אמת או מסתיר מאיתנו משהו.על סמך כל תשובה שניתנה, נוכל להחליט לתמוך בחשוד, לכפות את ידו אם אנו מאמינים שהוא משקר או אפילו להאשמות מדויקות, אשר עם זאת חייב להיות נתמך בראיות. ישנם דרכים נכונות או לא נכונות במהלך חקירות, ונקיטת הדרכים הראשונות תאפשר לנו להשיג ציון גבוה יותר ולהרוויח בונוסים כגון נקודות אינטואיציה, החיוניות להאצת שיטות עבודה מסוימות, בעיקר זיהוי ראיות או ביטול תגובות שגויות במהלך החקירות. ראיונות. בקיצור, התקדמות מתוקה ו"מקיפה", זו שהוצעה על ידי LA Noire, מנקודת מבט של חוויה שאולי נוטה לחזור על עצמה מעט ולאבד את הנשיכה שלה בשלב המרכזי של הקמפיין, אבל אז גואלת את עצמה ב בגדול לנוכח הגמר.

Trofei פלייסטיישן 4

אם ניקח בחשבון גם את הקמפיין הראשי וגם את ה-DLCs השונים המשולבים בחוויית LA Noire, ישנם שישים ושלושה גביעים הכלולים ב-Remaster הזה. רבים מהם מתקבלים פשוט על ידי השלמת התיקים השונים המוצעים לנו בנתיב הצמיחה שלנו במסגרת LAPD, אחרים במקום זאת סובבים סביב התנהלות כמעט מושלמת של החקירות. ברור שלא חסרים הישגים הקשורים לחקר, בין המרחק שנסע במכונית לבין קריאות חירום להן נענינו.

עדיין מרתק

הליניאריות בהתקדמות המשחק, כשהמקרים הבאים זה אחר זה וכל אחד מראים צד אחר של לוס אנג'לס בתקופה המיידית שלאחר המלחמה,נשבר מהאפשרות להגיב לקריאות פתאומיות במהלך נסיעות שונותולכן התמסרו למרדף אחרי שודדים ורמאים, או אפילו לעסוק בקרבות אש החושפים מערכת לחימה איתנה ועקבית, שבזמן הפרסום המקורי הראתה סימנים ברורים של קרבה חזקה לחוויית Grand Theft Auto. אותה מערכת נהיגה, שלוקחת אותנו מצד אחד של העיר לצד השני, בעוד בן לוויה שלנו תמיד ממלא אותנו בפטפוטים, בסגנון רוקסטאר טהור, מה שגורם לנו לבצע כל מיני עבירות אם אנחנו צריכים לעקוב אחר הדיאלוגים באמצעות כתוביות (המשחק מדוברת באנגלית, מסיבות ברורות של התכתבות עם אנימציות הפנים), היא מתגלה כפשוטה אך נעימה, נקייה מבעיות הקשורות לניהול הנוף, אם כי דווקא במצב זה מתגלות הגבולות הטכניים של ההפקה. .

העלייה ברזולוציה (אך לא בקצב הפריימים, שנחסמה ב-30 פריימים לשנייה בשל העובדה שסרטי הקולנוע הרבים שהוכנסו לרצפי המשחק הרגילים נוצרו מתוך מחשבה על קצב רענון זה) בהחלט יש את הכשרון של מודרניזציה של המראה של התרחישים והמודלים המצולעים, הוספת טקסטורות חדות יותר למשטחים מסוימים ושיפור ברור ההשתקפויות על המרכב, אך הגיאומטריות נשארות אלה של לפני כמעט שבע שנים ובפרטמרחק הצפייה מדגיש עולם משחק שהוא הרבה פחות עשיר ומפורט מהעולמות הפתוחים הנוכחיים, שלעתים קרובות משתמש ב"ערפילים" וחלונות קופצים כדי להסוות את חוסר היכולת של המנוע להציג אובייקטים מרחוק. בקיצור, LA Noire מרגישה את מלוא המשקל של שנותיה ובמובן הזה הנוכחות של Photo Mode אולי נראית לא במקום, אבל מבחינת האווירה והכיוון היא עדיין מאשרת את עצמה היום כמוצר מצוין, משונה ומהנה ביותר. זאת גם בזכות הדיאלוגים הנ"ל באנגלית, המוקרנים בכישרון רב, ופסקול שמצליח לתפוס בצורה הטובה ביותר את רוח השנים ההן ואת סגנון היצירה.

מסקנות

LA Noire הוא עדיין כותר מוצק ומושך היום, בימוי ללא דופי ומסוגל להציע בידור מתמשך הודות לשילובם של ה-DLCs השונים במבנה הקמפיין הבסיסי. אירועי הבלש פלפס, המקרים השונים שהוא מוצא את עצמו חוקר וצללי עברו תורמים ליצירת סיפור שבהחלט ראוי לשחזר, אם כי ברור וניכר שהרימאסטר הזה מכוון בעיקר למי שלא הספיק. להתמודד עם התואר Team Bondi לפני כמעט שבע שנים. בפן הטכני, עבודת הרימאסטר בהחלט משפרת את הגרפיקה בדרכים שונות, אך גיל ההפקה ניכר ואין מנוס מלמצוא את החסרונות האופייניים לדור הקודם של הקונסולות.