טנק כחבר

עכשיו אנחנו רגילים לראות ב-2D מעין אופנה אלטרנטיבית בשוק הנוכחי, דרך מסוגננת להתבלט בנוף שנשלט על ידי מגה-פרודוקציות, אבל למי שהתחיל לשחק משחקי וידאו בשנות ה-80 המצב קצת שׁוֹנֶה. יש צורך אמיתי במפות סיביות, בדרך של בניית מציאות דיגיטלית על פי עקרונות של ציור דו מימדי המיושם על קנבס של פיקסלים, צורך שסופק רק בחלקו על ידי פעולות נוסטלגיות המוצעות יותר ויותר - ובערמומיות - מוצעות. אֶלֵינוּ.

לעתים קרובות קורה שהטעם הזה מסונן מדי דרך אסתטיקה מודרנית, עם נגזרות "אומנותיות" שבסופו של דבר מאפיינות בצורה מוגזמת בחזית הסגנונית כותר שאין לו מה לומר מעבר לצורתו, או חלים על משחקים שיש להם מעט מאוד קשור לרוח המקורית של 8-ביט, אבל לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם משהו שחורג מהומאז' פשוט ומציג את עצמו ככותרת תקופתית אמיתית המוצעת היום.Blaster Master Zero נכנס לקטגוריה הזו, מציע את אותו קונספט מקורי ומיישם כמה התאמות בעיקר אסתטיות, שאינן עומסות את המסך ואינן מכבידות על הפעולה עם סלסולים חסרי תועלת.נדרש מהעומק הממוצע של ההפקות של היום, המציג את עצמו כפעולה טהורה ופשוטה. זה נראה לכל דבר כהמשך אידיאלי למשחק המוזר ההוא שיצא ב-1988 והציבור התעלם ממנו במידה רבה, חזון אידיאלי של מה שבלאסטר מאסטר יכול היה להיות עם קצת יותר כוח חישוב בצד שלו אבל עם אותה רוח של 8 סיביות. לא פרשנות מחודשת, אלא אבולוציה טכנית בעקבות המקור, פעולה פילולוגית נכונה באמת לשחזור סדרה שהיה צריך להחזיר לאור.

Blaster Master Zero הוא משחק פעולה מאותו סוג של 8 סיביות

המאורה של הצפרדע הלבנה

זה ש-Blaster Master Zero נאמן למקור כבר נראה בבירור מהסיפור, המופיע כתירוץ פשוט להעניק חיים לפעולה, אך מבלי לנסות להיות הגיוני או מקובל על פי הקנונים הנרטיביים של היום: בעתיד לא מוגדר, המדען הצעיר והמבריק ג'ייסון מוצא את עצמו רודף אחרי חברו הצפרדע, שנפל למעין חור.

מסתבר שזהו מעין מעבר בין-ממדי שמעביר את ג'ייסון לעולם אלטרנטיבי, המאוכלס בחיות, טכנולוגיות צבאיות ומוטציות עוינות. למרבה המזל, הגיבור שלנו מוצא כמעט מיד טנק מוזר בשם סופיה השלישית איתו הוא מייסד מיד מערכת יחסים רווחית המבוססת על הרס והישרדות, בתוך הרפתקה מוזרה שמובילה את ג'ייסון, בחיפוש אחר פרד (שמה של הצפרדע הנדירה מאוד שהוזכרה לעיל). לפגוש גם בחורה מסתורית ולגלות לאט לאט את המסתורין של העולם המוזר ההוא שמקיף אותו. בעצם,זוהי התעוררות של הסיפור והנוסחה המקורית, אבל Blaster Master Zero הוא משהו יותר ושונה מגרסה מחודשת פשוטה, וזו הסיבה שאנחנו יכולים לדבר על מעין אתחול מחדש לסדרה.אולם פעולת אתחול לא טיפוסית, כי אם נכון שהעבודה שבוצעה מבחינת תוכן בולטת על ידי Inti Creates, שנחשבת כיום לגורואים של גרפיקה דו-ממדית קלאסית, אין כוונה לעדכן את הקונספט המקורי וגם לא את המראה שלו, מעבר לברור. העשרה של פלטת הצבעים, האנימציות והפרטים על המסך אשר עם זאת מצליחים לעולם לא להיות פולשניים ולשמור על איזון מושלם בין הסגנון הקלאסי של המשחק לבין מה שאנו מוצאים את עצמנו מול המסך. מדובר בפעולה שמזכירה פתרונות מבריקים אחרים בנושא הרטרו כמו אביר שובל, למשל: לוקח זמן להגיע לפרספקטיבה הנכונה, אבל ברגע שנקלעים לקצב ולמכניקה הרב-גונית שלו, הכל מתברר להיות בסדר גמור.

שני משחקים באחד

Blaster Master Zero הוא בעצם Metroidvania לפני זמנו, בהתחשב בכך שהוא כמעט עכשווי עם שני הכותרים אשר, מעורבבים יחד, הקימו סוג זה של ז'אנר היברידי. לפי הראוי, מדובר אפוא בתנועה בתוך מפות עצומות בעלות הגדרות שונות ומקושרות זו לזו, המאופיינת באזורים בעלי סכנות ואלמנטים סביבתיים שונים ואפשרות לחזור אחורה כדי לחקור אותם לעומק.

על ידי התקדמות במשחק ובפרט על ידי ניצחון על הבוסים הרבים הממוקמים ברמות, נשקים ויכולות חדשות הן לג'ייסון והן לטנק סופיה III, אשר גם מאפשרים לך להגיע לאזורים חדשים במפה שבעבר לא היו נגישים, כמו לפי מדריך בסגנון metroidvania המושלם.האלמנט שהכי מאפיין את המבנה של Blaster Master Zero הוא נוכחותן של שתי פרספקטיבות שונות המפעילות סגנונות משחק שונים למדי, עם אפשרות לשלוט ישירות על Sophia III או Jason ברגל.במקרה הראשון, המשחק מציג את עצמו כפלטפורמת פעולה גלילה רב-כיוונית קלאסית, עם פלטפורמות לקפוץ עליהן ואויבים לירות עליהן, שליטה בטנק והזזת התותח לחמשת הכיוונים האפשריים. בכל עת אפשר לשחרר את ג'ייסון, שבקטעים המוקדשים בעיקר לטנק הוא מאוד פגיע אבל יכול לגשת למעברים צרים או להיכנס לכמה דלתות ופתחים שרק הוא יכול לגשת אליהם. ברגע שנכנסים לאזורים האלה המשחק משנה פרספקטיבה ומראה לנו את הגיבור מצילום תקריב ומלמעלה, כשהאתגר הופך להיות מכויל ליכולות של ג'ייסון והארסנל הגדול שלו, שמיש רק בקטעים האלה. יש גם מצב מרובה משתתפים שיתופי פשוט, שבו השחקן השני שולט על כוונת ויורה תוך כדי סיוע לגיבור.

בין פלטפורמה, יורה והרפתקאות

הדינמיקה של המשחק משתנה משמעותית בשלבים מלמעלה למטה, נוטשת את מאפייני הפלטפורמה והופכת למעין יורה עם אלמנטים הרפתקאים המתמקדים בחקירה, בפתרון חידות אלמנטריות ובחיסול של מגוון איומים עם שימוש בנשק מתאים. מעל הכל בקטעים האלה של המשחק אנו נתקלים בבוסים, בדרך כלל קשורים לשחרור של יכולת נוספת או נשק חדש, ולכן אלו רגעים אינטנסיביים במיוחד, הדורשים את הגישה הישנה והטובה לפעולה תקופתית עם רפלקסים מהירים ולימוד קפדני. של דפוסי ההתקפה ונקודות התורפה של האויב.

החלפה המתמשכת הזו בין שלבי משחקי פלטפורמה/יריות וקטעי הרפתקאות יריות מייצגת כנראה את הכוח הגדול ביותר של Blaster Master Zero, שבדרך זו מצליח להציע תמיד מצבים חדשים למדי או בכל מקרה לשמור על קצב משחק ועניין גבוהים מתחדש ודוחף אותך לחקר מירבי של המפות. זה האחרון מוגדל אז על ידי ההגדרה בסגנון Metroid, עםהצורך לנצל את ההעצמות שהושגו כדי לפתוח אפשרויות חדשות, וגם דוחף לקצת נסיגה לאחור וגישה מנומקת יותר למפה.בהתחשב ברוח הקלאסית, האיזון נגיש מדי עבור ה"הארדקור", במיוחד כאשר אתה מתחיל להיות מסוגל לסמוך על כלי נשק וכישורים מתקדמים, אבל יש לזה השתקפויות חיוביות על נזילות החוויה, כשהדחיפה להמשיך תמיד נתמך על ידי מגוון טוב של הגדרות, למרות שהכל מיוצג כמובן בצורה מסוגננת, בהתאם לחזון 8 סיביות קפדני שמאפיין גרפיקה וסאונד. כמה הערות לגבי הפקדים: למרות שהם מגיבים בצורה מושלמת, הנסיעה הקצרה וההתנגדות הנמוכה של האנלוגים של Joy-Con יכולים לייצג בעיות כאשר מנסים לכוון במדויק, בהתחשב בנוכחותם של 8 כיוונים מזוהים בלבד, בעוד שהצלב הדיגיטלי של הבורר, יוצר כפתורים נפרדים, למרבה הצער, אינו מייצג פתרון בר-קיימא.

מסקנות

Blaster Master Zero הוא לא משחק נוסטלגי או קלאסיקה, הוא פשוט משחק פעולה עבור NES שפותח בימינו: דברים שקורים כאשר אתה מכבד חזון מסוים של משחק הווידאו עד כדי כך שאתה לא משתמש בו לתרגיל פנאי בסגנון. . Inti Creates מדגימה שוב שהיא יודעת להתמודד עם מפת הסיביות בשליטה רבה, פשוט משתמשת בה לבניית משחק ולא כל כך כדי לרצות את האינסטינקט הנוסטלגי או האמנותי, ומנצלת את המרב מנקודת ההתחלה המצויינת שכבר מציעה המקור והאמנות. לשפר אותו עוד יותר. למרות שהוא אינו מציג רגעי אתגר בלתי נשכחים במיוחד, המבנה הרב-גוני שלו תמיד הופך אותו למעניין ובמחיר שבו הוא מוצע את אחד הכותרים הטובים ביותר הזמינים כיום ב-Switch. באמת דרך מצוינת עבור Sunsoft להחזיר לאור את התואר המוזר הזה, שנשכח למחצה בין תפארת ה-NES.