סיפור של אף אחד

Everybody's Gone to the Rapture הוא מסע בזיכרונות של 1984 אלטרנטיבית, השנה שבה אירוע מסתורי הוביל להיעלמותם של כל היצורים החיים, החל מהעיירה האנגלית הקטנה Yaughton, בשרופשייר.באמצעות מבט מגוף ראשון, המטרה שלנו במשחק תהיה לשוטט ברחובות ובבתים בחיפוש אחר עקבות אנרגיה, הדבר היחיד שנותר מהתושבים, להאזין לנאומים ולהתבונן במצבים אשר, כמו חלקי פאזל, יעזרו. אנחנו מבינים מה קרה. כדי להשלים משימה זו נצטרך להסתמך על חוש ההתמצאות שלנו, מדי פעם לבדוק את מפות המחוז לשימוש המבקרים ולעקוב אחר סמן זוהר מסתורי שלפעמים יראה לנו את הכיוון שאליו עלינו לנוע.

Everybody's Gone to the Rapture הוא סיפור מרתק ובעל ערך רב

שש דמויות בחיפוש אחר מחבר

העלילה של Everybody's Gone to the Rapture מתרחשת על פני מספר ימים ואזורים שונים של העיר. במהלך הסיפור, שלוקח כחמש שעות להשלים, כנראה פחות אם נחליט לזוז מהר (ה"מירוץ" מופעל על ידי לחיצה ממושכת על ההדק הימני, אבל לוקח כמה שניות לצאת לדרך וכדאי לא עם זאת, לא לצפות ללכת ממש מהר), נעקוב אחר סיפוריהן של שש דמויות שונות, שכל אחת מהן קשורה לאחרת בדרך כלשהי.

נגלה מה קרה כשהיו סימנים ראשונים לבעיה, איך הגיבו הגיבורים וחבריהם, אבל מעל הכל איך התפתח המצב כשהיו בעיות בריאות ראשונות בקרב התושבים והיעלמויות ראשונות, מסתוריות.מסלולי האור מייצגים למעשה את האלמנט האינטראקטיבי היחיד במשחק, בהתחשב בכך שעל ידי החזקת ההדק השמאלי והזזת המקל האנלוגי כאילו רצינו "להתכוונן" לתדר מסוים נוכל להיות עדים לדיאלוגים שהתרחשו כאשר אנשים עדיין היו בחיים. אין קריינות ב-Everybody's Gone to the Rapture, אין הצעות או קיצורי דרך נרטיביים, כך שכל מה שנלמד על הסיפור יהיה תלוי בחילופי הדברים האלה, שיושמעו בצורה מופתית במטרה לאחד הדיבוב האיטלקי הטוב ביותר שיש לנו מעולם לא נשמע, ונעזר בעיצוב סאונד בעל יופי נדיר, המסוגל ללגום במיומנות את השירים מהפסקול יוצא הדופן עד למלוא היתרון של האווירה.

פתור את התעלומה

הזיכרונות הראשונים איתם נצטרך להתמודד במשחק הם אלה של דוקטור סטיבן אפלטון ואשתו קייט, שניהם עובדים על פרויקט שקשור למצפה VALIS, אך עד מהרה מתברר כטעות חמורה, ופותח את דלתות העולם שלנו ליצור שבא מרחוק.

זו הנקודה המרכזית של הסיפור, ומשם מתפתח כל השאר, כמו סיפוריו של האב ג'רמי, כומר הקהילה של העיר, שמרגיש חסר אונים מול המתרחש ומטיל ספק באמונתו; וונדי אפלטון, אמו של סטיבן, שאינה מסתכלת בעין יפה על קייט אבל אין לה עניין מלבד האושר של בנה; פרנק אפלטון, אחיה של וונדי, שבמהלך הסיפור מוצא את עצמו נאלץ להתמודד עם הכעס שלו; ליזי גרייבס, הלהבה לשעבר של סטיבן, שלא הצליחה לשכוח את רגשותיה כלפיו לאחר שנים; ולבסוף אותם סטיבן אפלטון וקייט קולינס, שמייצגים את ההתחלה והסוף של הסיפור, עדים לאירוע כבר מההתחלה אבל גם כאלה שמנסים לשים לו קץ כדי להציל את העולם.העמקת הידע של כל אחת מהדמויות פירושה אימוץ גישה חקרנית מדוקדקת, הפעלת כל מכשירי רדיו וטלוויזיות, התבוננות במסכי צינורות הקרן הקתודית של ה-Commodore 64s המותקנות במשרדי הרופאים ובמשרדי הרופאים, אך גם מענה לשיחות טלפון מטרידות מהעבר.הכל על רקע עיירה עם נופים נפלאים, המודגשת עוד יותר על ידי כיוון שמשתמש באורות, צללים וסוכני אטמוספירה כדי ליצור אווירות מסוימות ולהדגיש מסר לא טריוויאלי, אכן מרתק וכלל לא מובן מאליו.

גרסת ה-PC

החוזקות והחולשות של Everybody's Gone to the Rapture נותרו ללא פגע במעבר מ-PlayStation 4 למחשב. כאמור, למעשה, לפנינו סיפור "דינאמי" ולא משחק אמיתי, עם מעט מאוד אלמנטים אינטראקטיביים והתמקדות רבה בסיפור, בדיאלוגים, באפיון מקומות ודמויות.

קשה להגדיר פתרון חידות כפשוט צורך למצוא את הדרך הנכונה או את ה"כוונן" של האורות שנותנים חיים לרצפים מסוימים, כך שברור שאם לא אוהבים את הז'אנר וההנחות שלו, הכותרת של החדר הסיני בקושי יגרום לך לשנות את דעתך, להיפך.עם זאת, ציפינו לשימוש טוב יותר ב-CryEngine, שבקונסולת סוני הראתה אי ודאות תכופות בקצב הפריימים אך גם עושה את אותו הדבר בפלטפורמת Windows, בצורה לא מוצדקת לחלוטין.הגדרות הגרפיקה מאפשרות לשנות את הרזולוציה, להפעיל או לבטל סנכרון אנכי והאנטי-aliasing (אך בלי יכולת לבחור את הסוג), כמו גם אפקטים כמו טשטוש תנועה, אבל בחירה שונה גם מבחינת טקסטורות וצללים נראה שלא משפיע על הירידה המשמעותית בקצב הפריימים המתרחשות כאשר אנו צופים בנוף, ומונעות מאיתנו לשמור על שישים פריימים לשנייה למעט בפנים או בצילומים צרים. בקיצור, חסרה כמות מינימלית של אופטימיזציה, וזה היבט חשוב אם ניקח בחשבון שאין דמויות או אפקטים חזותיים מסוימים במשחק, רק סביבה בודדת, גדולה מאוד, עם כמה בתים שניתן לבקר בהם באופן חופשי. . ה-CryEngine הוכיח ביצועים שונים מאוד בכותרים תובעניים יותר, כמו Crysis 3, וקשה לנו להצדיק את הצורך להגביל את הפריימים לשנייה של Everybody's Gone to the Rapture במחשב ל-30 כדי להימנע מטעויות.

דרישות מערכת PC

בדיקת תצורה

  • מעבד: AMD FX 8320@4 GHz
  • סרטון לוח זמנים: NVIDIA GeForce GTX 970 Jetstream
  • זיכרון: 8GB RAM
  • מערכת הפעלה: ווינדוס 10

דרישות מינימום

  • מעבד: Intel Core i5 4570T, AMD FX 6100
  • סרטון לוח זמנים: NVIDIA GeForce GTX 560 Ti, AMD Radeon HD 6850
  • זיכרון: 4 GB RAM
  • דיסק קשיח: דרוש שטח של 8 GB
  • מערכת הפעלה: Windows 7, Windows 8, Windows 10, 64 bit

דרישות מומלצות

  • מעבד: Intel Core i7 4770S, AMD FX 8320
  • סרטון לוח זמנים: NVIDIA GeForce GTX 770, AMD Radeon HD 7970
  • זיכרון: 8GB RAM
  • דיסק קשיח: דרוש שטח של 8 GB
  • מערכת הפעלה: Windows 10, 64 ביט
  • כרטיס קול: תואם DirectX

מסקנות

גרסה בדוקה PC Windows

משלוח דיגיטלי קִיטוֹר

פרצו 19.99 €

Everybody's Gone to the Rapture הוא סיפור מרתק ובעל ערך, המסופר בעקיפין, דרך דיאלוגים ועקבות של מה שקרה באותו יום ארור ב-1984, כשהשעונים הראו 6.07 בבוקר. סיפור ממש יפה, שמרוויח מאוד מדיבוב איטלקי מעולה לחלוטין ועיצוב סאונד בעל מבנה מעולה, מעורר ומסוגל ליצור אווירה נהדרת, יחד עם כיוון אמנותי ללא דופי. בקיצור, אם אתם אוהבים חוויה מהסוג הזה, המשחק בהחלט מומלץ גם בגרסת המחשב האישי, שעם זאת סובל בגלל אופטימיזציה טכנית שאינה מסוגלת להתמודד עם שישים פריימים לשנייה למרות שה-CryEngine הפגין ביצועים שונים מאוד.

מִקצוֹעָן

  • פתרונות נרטיביים מעולים, בימוי ללא דופי
  • פסקול יוצא דופן, דיבוב איטלקי מעולה
  • גרפיקה מגוונת, משכנעת ומפורטת...

נֶגֶד

  • ...אבל האופטימיזציה משאירה הרבה מה לרצוי
  • משחק מופחת עד העצמות החשופות, החוויה היא כמעט פסיבית לחלוטין
  • הוא הושלם תוך חמש שעות, מתקבל באופן מלאכותי