הנוכל, חוות דעת

האינטואיציה מאחורי "הנוכל" ללא ספק מרתקת. למעשה, אנחנו מדברים על פלטפורמת פעולה חמקנית בעיקרה, עם תפאורה של steampunk: לונדון אלטרנטיבית של אמצע המאה התשע-עשרה. במשחק אנו שולטים בצבא קטן של גנבים מיומנים והמטרה שלנו היא לפרוץ לסדרה של הגדרות, להניח בצד ביצת קן משמעותית ולהשתמש בה כדי לרכוש מיומנויות חדשות.

המשימה האחרונה שתהיה לנו המשימה להשלים מבטיחה להיות קשה מאוד: הסקוטלנד יארד עומדת להפעיל מכשיר מעקב שעלול לשים "קץ" לגיחות הליליות שלנו, בזיליסק השטן, וכדי למנוע את זה יקרה צריך לפעול תוך מאה ימים ולגנוב את המכשיר לפני שהוא נכנס לפעולה. העלילה כמעט ולא מוזכרת במהלך ההקדמה, שלאחריה אתה מוצא את עצמך בבסיס הכדורים הפורחים של הגילדה עם אפשרות להתייעץ עם מחשב כדי לגשת לשדרוגים, שמתייקרים בהדרגה, או להיכנס לקפסולת הרקטה כדי לשגר את עצמך לעבר אחד. מתוך חמשת אזורי העיר, להיפתח בהדרגה באמצעות רכישת שדרוגים ספציפיים.המפות מאופיינות בנוכחות שומרים, מלכודות ומערכות אזעקה שהולכות ומתוחכמות, אך הקונוטציה שלהן משתנה מניסיון לניסיון, בהתחשב בכך שהן נוצרות על ידי מערכת פרוצדורלית.אותו אחד שדואג לשנות את המראה והשם של הגנב שאת בגדיו אנחנו לובשים ברגע שהוא חוסל באמצע האקשן, ובכך לצרוך את אחד ממאה הניסיונות לפני סיום המשחק ה"אמיתי", זה ש יוביל אותנו להתחיל הכל מחדש מאפס.

The Swindle הוא פלטפורמר מבוסס התגנבות שמאוד מעניין ויפה להסתכל עליו, אבל עם כמה מגבלות

שקט זה קל

הנחות היסוד של כותר משחקי הגודל חמש נראים אפוא מוצקים, ומעבר להשפעה ראשונית מעט גסה (בעיקר בשל היעדר הדרכות והוראות המאלצות אותך לנסות כל תמרון וכל פעולה ממקור ראשון כדי להבין מה זה לא יהיה), הרעיון של לדחוף את המזל שלך בכל שלב, לקחת הביתה כמה שיותר כסף, להשקיע אותו כדי להיות מיומן יותר ואז לחזור למשרד זה מרתק.

אין יצירה ואין שלל (חוץ מכסף, כמובן), אבל תחושת ההתקדמות נראית ברורה וברורה, מה שמעודד אותך לנסות ולנסות שוב, אולי פריצה חלקית לבניינים רק כדי שנוכל לשמור על הסכום שהושג בטוח ולהימנע מאובדנו אם תופעל אזעקה כלשהי, אירוע שיגרום לנו להיות המומים מכוחות המשטרה שהגיעו למקום ותבטל את השירות בוצע עד לאותו רגע (במקהלה של חומרי נפץ, כמובן). חישוב הסיכון הוא אחד המרכיבים שהם חלק מהמשחק של The Swindle, יד ביד עם מה שתואר עד כה, כלומר החיפוש המתמשך אחר השיפור שיכול לאפשר לנו לפרוץ את הקופות או למערכות האבטחה, לפתוח. דלתות משוריינות או להתנגד לנפילות מגובה מסוים, לבצע קפיצות כפולות ומשולשות ולהיות מסוגלים להיאחז בקירות כדי להימנע מנפילה או להבחין על ידי אויבים. אבל הכישורים הזמינים הם באמת רבים וכל אחד מהם מוסיף משהו לחוויה, מצייר את התמונה של משחק שהופכת לרב-גונית ומורכבת יותר ויותר, ככל שאנו מכירים את המנגנונים המווסתים את היבט ההתגנבות כדי לנצל אותם לטובתנו.

איך משנים...

כפי שהוזכר קודם לכן, תרחישים משתנים ממשחק למשחק באמצעות מערכת פרוצדורלית. מצד אחד, מדובר בתכונה מעניינת, המסוגלת להגדיל משמעותית את מגוון הקמפיין שאחרת יישאר מאובן בחמש מפות קבועות ובלתי ניתנות לשינוי; מצד שני, הוא סוגר את הדלתות בפני גורם שיכול היה להיות גם חלק מהחבילה, כלומר שינון של איומים או אויבים כדי להכין אסטרטגיה באמצעות ניסוי וטעייה.

לֹא,המפתחים חשבו שגישה המבוססת על אקראיות, על הסתגלות מיידית למצבים שונים, מנסה להפיק מהם את המיטב בכל פעם, היא בחירה טובה יותר.יכולנו גם להסכים, לולא בדיוק האקראיות שבה המערכת הפרוצדורלית מציבה שלל ואויבים, לפעמים מאתגרת את חוקי השכל הישר, או מצד שני, מעמידה אותנו פנים אל פנים מול אתגר מאוד בנאלי, ללא פתרון. של המשכיות. עם זאת, נותר אפיון חזק של המיקומים, שונים זה מזה באופן מהותי מבחינת האויבים והמלכודות בתוכם, כמו גם במספר השלל וגודלם. אלמנט ההתגנבות מיושם בצורה ליניארית למדי, כאשר השומרים ש"רואים" בטווח מסומנים בבירור על המסך באמצעות אלומת אור צהובה, מה שאומר שנצטרך לפתוח או לסגור דלתות, להסתתר ולמעלה כולם, תמיד להכות ובכל מקרה מאחור כדי להכניס את הרובוט לתפקיד אופסייד ולהמשיך בחקירה.

...כדי לא למות

המימוש הטכני של The Swindle מצוין, הן מבחינת גרפיקה והן מבחינת סאונד. לא הערכנו עד הסוף את האנימציות, אבל זו בחירה מדויקת, סגנון "בובה" שהולך יד ביד עם עיצוב מעניין ומיוחד באמת של התרחישים והאפקטים, גורם שהוא הכל מלבד ברור בזמנים אלו.

המוזיקה גם מצליחה להדגיש ביעילות את המצבים הקשים ביותר ולהגביר את המתח, למשל כשנשמעת אזעקה ועלינו לעזוב במהירות את הבמה כדי לאבטח את מה שאספנו עד לאותו רגע, לפני שיהיה מאוחר מדי. אז הכל בסדר? למרבה הצער לא, שכן שני היבטים של החוויה הותירו אותנו מבולבלים. הראשון הוא מאזן הקושי, שנראה בדרך כלל קשה אך נתון לטעויות בשל האופי הפרוצדורלי של הרמות, כאשר מצבים כמעט בלתי אפשריים מתחלפים בהליכות בריאות אמיתיות, אולם האחרון נדיר למדי. העלות המופרזת של השדרוגים, חיונית כדי להיות מסוגלת לפתוח את כל המפות, ובעיקר, להיות בעלת הכישורים המינימליים כדי להיות מסוגלים להתמודד איתם, ואז כופה טחינה אמיתית בשלבים הראשונים, במיוחד השני והשלישי. הבעיה השנייה, אולי חמורה אף יותר, היא חוסר הדיוק של הפקדים, במיוחד בהתחשב בביצועים הנדרשים להשלמת המשימות.זה קורה לעתים קרובות מדי שהדמות נצמדת לקירות במקום פשוט לקפוץ, מתסכל את הרגע המושלם לצאת להתקפה, אולי אחרי כמה שניות של המתנהכדי שהמצב יהפוך לטובה, ובאותו אופן גם הקפיצות וגם פעולת הפתיחה והסגירה של הדלתות לא תמיד מייצרות את התוצאות הרצויות, גם מולידות משחק לא הוגנות ולכן מאוד מאוד מתסכלות.

דרישות מערכת PC

בדיקת תצורה

• מעבד: AMD FX 8320
• סרטון לוח זמנים: NVIDIA GeForce GTX 970 Jetstream
• זיכרון: 8GB RAM
• מערכת הפעלה: ווינדוס 10

דרישות מינימום

• מעבד: 2.4 גיגה-הרץ
• סרטון לוח זמנים: NVIDIA GeForce 8800
• זיכרון: 4 GB RAM
• מערכת הפעלה: ווינדוס 7

מסקנות

The Swindle הוא פלטפורמת פעולה מבוססת התגנבות מאוד מעניינת, נעימה מבחינה אמנותית ועם מבנה ממש מוצק שמתחיל מסדרה של אלמנטים (הקונוטציה ההישרדותית של טווח הזמן, רכישת מיומנויות חדשות, פתיחת רמות) והוא מתערבב הם מתאימים מאוד למערכת הפרוצדורלית של התרחישים, המסוגלת להציע אתגרים חדשים ושונים, אם כי לפעמים מאוזנים בצורה גרועה. למרבה הצער, מה שחותך את כנפי המשחק הוא התגובה הבינונית לפקודות, שלעתים קרובות מובילה למקרי מוות לא צודקים, גורמת לקללות להתעופף גבוה, ומאזן קושי קצת נוקשה מדי, במיוחד כשמדובר בהשגת שדרוגים חדשים ואתה מסתיים ב- מבוי סתום עשוי משחיקה וניסיונות נרמזים שבסופו של דבר מזניחים את רוח החוויה.