אגודל ירקרק

אחרי הבישול, גם אמא מנסה להיכנס לגנים שלך, אבל האם יהיה לה אגודל ירוק אמיתי?

מיצרן לצרכן

מי מכם שקרא את הסקירה האחרונה שלנו על Cooking Mama האחרון, ללא ספק זוכר איך התלוננו, בין היתר, על חוסר לכידות מסוים בין האתגרים השונים, על משהו שיכול לשמש לאגד ביניהם את כל המיני-משחקים וה במקביל לספק מבנה בסיסי למשחק ואובייקטיבי, גם אם רופף, לשחקן.

ובכן, במקרה של Gardening Mama: Forest Friends, לא ניתן להגיש תלונה זו. כדאי שתדעו שמחוץ למטבח של אמא יש עולם ומלואו לגלות, ליתר דיוק חלקת ירק/גינה שהולכת וגדלה ככל שהזמן עובר, יער המאוכלס בחיות אנתרופומורפיות חמודות שלאור המשבר מחליטות שכולם מתחילים. עסק משלהם וחנויות ומסעדות פתוחות, ויעדים שונים הפזורים פה ושם, אליהם ניתן להגיע בתחבורה הציבורית המגוונת ביותר, שבה גרים חבריה של אמא, שלא יפסיקו לטרוח, כלומר לבקש עזרה באדיבות, כי יש להם הרבה רצון טוב בגינון אבל הם קצת לא כשירים.המשחק מחולק לימים, כפי שכל חקלאי טוב יודע, אתה קם מוקדם בבוקר והולך לישון בשקיעה, ובעצם מורכב משתילת צמחייה מסוגים שונים, בין אם הם פרחים, ירקות, עצי פרי או נוי, משגיחים אותם יום אחר יום ולבסוף קוטפים אותם או משיגים מהם עצים.אתה יכול לעשות את כל זה בשביל ההנאה הצרופה לעשות את זה, או, וכאן טמונה המטרה שעליה דיברנו, לספק את הבקשות של חבריך לבעלי החיים, שיופיעו מדי פעם כדי לבקש טובה.

האם ארנב רוצה להיות מוכר פרחים? הוא יבקש ממך את הפרחים. האם דוב חושב שהוא שף גדול ופותח מסעדה? את החצילים לשים על הפיצה, לעומת זאת, אתה צריך לתת לו אותם. אבל חבריך לבעלי החיים אינם עלוקות שחיות מהעבודה שלך: בתמורה לשירותיך הם יספקו לך כמויות נדיבות של שוברים להחלפה בחנות לרכישת הקישוטים והריהוט הכי מגוונים שאפשר לגינה - שתמיד יגדלו ב פרופורציה לכמות העבודה שאתה עושה ועד כמה העסקים שבהם אתה תומך מצליחים - כך שתוכל ליצור את הגן הבוטני של חלומותיך כרצונך. נותר להבהיר כיצד משיגים את הזרעים לשתול: בטח לא ביציאה לחנות וקנייתם, הרי אנחנו בעולם שבו כל המסחר מבוסס על הכתפיים שלכם. בקשות יגיעו מדי יום בדואר מחברים שונים ברחבי העולם, גם גננים, שיזדקקו לעזרה למשל בקטיף חצילים או עגבניות, גיזום ענפים יבשים, סידור פרחים באגרטלים וכדומה: הפעילויות האלה נפתרות, הבנתם, במיני-משחק חרט קלאסי ומסך מגע. הפרס על עבודה טובה הוא הזרע שישמש בגינה, והמעגל נסגר.

אפקט התלת מימד

סטריאוסקופיה מיושמת ללא לשון הרע וללא שבחים. מעל לכל, זה כמעט חסר תועלת אפילו למטרות אסתטיות, בהתחשב בכך שהכל במסך העליון הוא קודם כל בדו-ממד (אפקט התלת-ממד על אלמנטים מצולעים הוא בהחלט הרבה יותר מרהיב), ומעל הכל הוא כמעט בלתי נראה, בהתחשב בכך שכל תשומת הלב של השחקן מתמקדת במסך השני. ובכל זאת, זה נחמד לדעת שזה שם.

אפס קילומטר

הימים הראשונים של המשחק הם בעצם הדרכה מפורטת שבה אמא ​​מסבירה לך את כל האלמנטים האלה, ולמעשה בהתחלה אתה מופתע לטובה, כמעט המום ממה שנראה כמו כמות גדולה של תכונות ומגוון. אבל אז אתה מתחיל לנהל הכל בעצמך, והבעיות חוזרות הביתה. פעילות הגינון היומיומית, מלכתחילה, למרות שהיא מנוהלת באמצעות ממשק נוח ואינטואיטיבי, נפתרת בדרכים שהופכות במהירות להיות תמיד זהות וחוזרות על עצמן, בהתחשב בכך שהכל נעשה בנגיעה פשוטה של ​​החרט, אשר עשוי אפילו יותר מר מהעובדה שבפריקוול כדי לגדל צמח נכון היית צריך לשחק במיני-משחקים הקנוניים, שגם בהם היה משהו מלמד.המחזור תמיד חוזר על עצמו: לבדוק את הגינה, לשתול, להשקות, להשקות, להשקות שוב עד שהצמח יתבגר, לקצור, לאחסן ברפת, לספק בקשות במידת הצורך ולבסוף, אבל זה אפילו לא הכרחי, לצאת לטיול לחנות לקנות קישוטים שונים.

השלב הזה כל כך מייגע ובעל גיוון מועט עד שהוא מאבד במהירות עניין, בדיוק כפי שתחושת ההתקדמות שנוצרה בתחילה מהרחבת גינת הירק והאפשרות לייפות אותה כראות עיניו אובדת במהירות. ממש חבל, כי הרעיון הבסיסי היה טוב ובהחלט שימש לתת לכל העניין מבנה קוהרנטי ובעל פוטנציאל מרגש. ואז כל מה שנותר הוא לפנות למה שתמיד היה הלב הפועם של המשחקים של אמא, המיני-משחקים. אלה, כפי שאמרנו, תלויים באותיות שמגיעות מדי יום, אבל הכותרת אף פעם לא קמצנית בפתיחת אחת או שתיים ביום עד שמגיעים לחמישים נוכחים בסך הכל; ברור שברגע שאתה מתמודד אתה יכול לזכור אותם מתי שתרצה. עם זאת, גם כאן הדברים לא הולכים כל כך טוב: מנקודת מבט רעיונית יש מגוון רב, יש מיני-משחקים הכוללים מיומנות ידנית פשוטה, אחרים תיאום עין יד, אחרים כוללים רפלקסים ויש גם כמה מינון טוב של אסטרטגיה, אבל אותו מגוון לא נמצא כאשר נבדק בפועל, כלומר כאשר אתה שם את החרט על מסך המגע, בהתחשב בכך שהתנועות שיש לבצע בסופו של דבר הן תמיד זהות והפקדים החלופיים הקיימים במקום הם חסר גם במיני-משחקים של Cooking האחרון אמא, שגם היא לא היוותה את הגרעין שלה.

בהשוואה לאחרונים, אלו של Gardening Mama מעט יותר קשים, ורק בהשגת הציון המקסימלי תתוגמלו בזרעים הנחשקים, אך ניתן לקבל את הציון המקסימלי גם על ידי חישובו בשני ניסיונות עוקבים, כפי שצריך להיות. בהינתן הציבור הרלוונטי; אפילו מנקודת מבט טכנית אנחנו כנראה צעד מתחת לסדרה הראשית, כשהמגע לא תמיד נראה מגיב כמו שצריך. בדיוק כפי שנקודת המבט הטכנית מעידה על פחות טיפול: העיבוד המצולע של גן הירק הוא טוב אבל מאוד פשוט, כל השאר נשאר דו מימדי ואם זה לא דבר רע בפני עצמו, המחסור באנימציות נוטה להצטמצם כל ההיבט החי והעליז שאמור לאפיין את המשחקים האלה. אפילו הצליל מושפע ממחויבות סתמית למדי: המוזיקה מועטה ומונוטונית, האפקטים חוזרים על עצמם, והדיבור, שנשאר באנגלית, נראה כאילו יוצא מטלפון סיבובי ישן, בניגוד גמור לזה הצלול והמצלצל. מאת Cooking Mama.

מסקנות

הניסיון של מפתחי Gardening Mama: Forest Friends להרכיב מבנה שנותן למשחק קוהרנטיות, משמעות, מטרה, ובכך לחרוג מהאוסף הפשוט של מיני-משחקים, בהחלט ראוי לתגמול, במיוחד כאשר הפרק האחרון בסדרה הראשית אין את האלמנט הזה לחלוטין. עם זאת, למרבה הצער, קיים נסיון גדול מאוד בין אמירה לעשייה, והיישום, כלומר לא כל כך הטכניקה שלעתים קרובות מדשדשת, אלא דווקא היישום המעשי של הרעיונות הטובים, משאיר משהו לרצוי, במיוחד בשל חזרתיות שעולה מיד על פני השטח והופכת את המשחק כולו לסטרילי, מייגע, כבד. בשלב הזה עדיף לפנות ל-Cooking Mama הקלאסית אם אתם ממש מתים להתעסק עם עקרת הבית החביבה: המעט שהיא עושה, לפחות מציגה אותו בצורה מקצועית.