המסך עולה!

Final Fantasy היא סדרה שאפשר לאהוב או לא לאהוב, במיוחד בשנים האחרונות, אבל אם יש משהו שתמיד גרם לכל המעריצים והמלעיזים שלה להסכים, זו המוזיקה.

מעולם לא קרה שפסקול של Final Fantasy איכזב ציפיות: אולי יש שירים יפים יותר או פחות, מלחינים מיומנים יותר או פחות, אבל אי אפשר שלא למצוא לפחות טראק אחד של Final Fantasy שלא נוגע במיתרים של הלב שלנו. הרעיון לעשות מזה משחק קצב, בקיצור, לא היה כל כך מטורף אחרי הכל, והמפתח indieszero כבר זכה בהימור הזה לפני שנתיים עם תואר שלמרות היותו תקציב נמוך בהחלט, למרות המותג, פגע אפילו אצל הספקנים ביותר, מה שגורם להם להתאהב מיד בפשטות ובעושר התוכן שלו. הצלחת ה-Theatrhythm הייתה כזו ש-Square Enix ייצרה גם גרסת iOS, המקיפה אותה ב-DLC, ולאחר מכן הכריזה על סרט המשך אשר, מהחדשות הראשונות, היה צפוי להיות לא פחות ממלכותי. וגם במקרה הזה זה לא איכזב את הציפיות.

Curtain Call פשוט הרבה יותר גדול, עשיר ומהנה יותר מהתיאטריתם הראשון

המוזיקה עוברת, דרך העמקים הפורחים

יש רק דבר אחד שהותיר אותנו מעט נדהם לגבי הפנטזיה הסופית של תיאטרית'ם השנייה, והוא קשור קשר הדוק לתכנים החדשים שמבדילים אותה מהמקור. בסך הכל מדובר בהשתקפות על השוק, ולא בבעיה מהותית של המשחק: בפועל, לאחר שרכשתם את Curtain Call, תוכלו אפילו להניח את המחסנית הישנה ולעולם לא לגעת בה שוב.הכותר החדש של החבר'ה ב-indieszero, למעשה, משלב את כל השירים המוצעים ב-Theatrhythm Final Fantasy, כולל אלה שפורסמו כ-DLC בתשלום.

רק Somnus מ-Final Fantasy XV חסר; מצד שני יש את כל השאר, פלוס השירים החדשים שנלקחו מה-Final Fantasy שכבר הוצעו במקור ומהספין-אופים שהופיעו ברשימה: Final Fantasy Tactics, Dissidia, Mystic Quest, Crystal Chronicles, Type- 0, סרטי המשך ישירים כמו Final Fantasy X-2 או Lightning Returns. בסך הכל, Curtain Call מציעה יותר ממאתיים ועשרים שירים בין הישן לחדש שכבר מצויים במחסנית לבין אלה שטרם שוחררו וניתנים להורדה כ-DLC בתשלום, יחד עם כמה תווים נוספים: מספר מרשים, אם משווים ל- שבעים שירים של התיאטרון הקודם. במובן הזה, Curtain Call הזכיר לנו את האסטרטגיה של Capcom עם Street Fighters שלה: כל גרסה חדשה הופכת את הקודם למיושן, עם כל הכבוד למעריצים שהשקיעו בה זמן וכסף. בקיצור, שחקנים שרכשו את ה-DLC עבור ה-Theatrhythm הראשון עשויים להרגיש נכווים למדי מהבחירה של Square Enix, אבל האמת היא ש-Curtain Call כל כך עשיר בתוכן, מוזיקה ואפשרויות שהראשון נראה פשוט בעלות נמוכה ניסוי.Theatrhythm החדש מציע למעלה משישים דמויות שנלקחו ממשחקי הפיינל פנטזי השונים, ולא רק הגיבורים אלא גם כמה דמויות משנה שאהובות מאוד על המעריצים: כל אחד מהם ספורט נתונים סטטיסטיים שונים ומאגר של כישורים, חלקם בלעדיים וחלקם לא, מה שעושה אותם שונים מספיק זה מזה. Indieszero שוב מציגה את עיצוב הדמות ה"חמוד" והקריקטורי גם עבור המפלצות החדשות, כולל הבוסים והאויבים ההיסטוריים של הסאגה: יש ספרייטים שהם פשוט בצבע אחר, אבל זה לא הפריע לנו יותר מדי כי לא חסר לנו. מגוון, הודות גם למספר רב יותר של הגדרות שבהן מתרחשים שלבי הלחימה והחקירה. יותר מוזיקה, יותר דמויות, יותר אויבים, יותר תרחישים... אבל איך Curtain Call מסתדר בחזית המשחקיות?

אפקט התלת מימד

כמו במקרה של ה-Theatrhythm הראשון, גם הפעם לאפקט התלת מימד יש חשיבות שולית מכיוון שהוא פשוט "מרכב" את התמונה מבלי להשפיע על המשחקיות. עם זאת, הוא יושם טוב יותר, ובנוסף להפוך את ה-sprites לקצת יותר מוגדרים, הוא משפיע הרבה פחות על קצב הפריימים והנזילות של האנימציות.

המוזיקה עוברת, דרך השמיים

Curtain Call מנוגן בדיוק כמו ה-Theatrhythm הקודם, או כמעט, במובן זה ש-indieszero הטמיעה גם מערכת שליטה חלופית עם הסטיק והלחצנים האנלוגיים כדי להתאים למי שלא נוח עם מסך המגע בלבד. לאחר שבחרתם את השיטה המועדפת עליכם, סלח לנו על משחק המילים אבל המוזיקה לא השתנתה: השלבים הם עדיין משלושה סוגים, כלומר BMS, FMS ו-EMS. הראשונים הם אלו שבהם המפלגה שלנו מתמודדת עם אויב אחד בכל פעם, ומביסה אותם בזמן לצלילי המוזיקה תוך כדי אינטראקציה עם שלושת סוגי התווים השונים שעוקבים זה אחר זה על המסך (מגע, גלילה ולחץ). ה-FMS מתאר את הגיבורים שלנו מטיילים, בחלקם ברגל ובחלקם בשוקובו או בספינת אוויר. לבסוף, EMS מתרחש עם סרט ברקע מה שהופך את זה למסובך יותר לעקוב אחרי שזירת הערות. לא נסתיר את זה ממךהיינו רוצים לראות לפחות סוג אתגר אחד חדש לגמרי הקשור ל-BMS ו-FMS, מכיוון שה-EMS קצת הוזנח: אתה צריך לפתוח אותם עבור כל כותר והם למעשה אף פעם לא מופיעים במצב Quest Medley, גם בגלל שהם האתגרים הכי מבלבלים ומסוכנים שבהם נראה לנו שהמשחק פירש את הקלט שלנו פחות נכון.

כל השאר, לעומת זאת, עובד טוב וטוב מבעבר. Indieszero ניצל את הביקורת שהתקבלה על ה-Theatrhythm הראשון והתאים את הפוקוס על רכיב ה-RPG, שכמעט ולא שורטט בפרקוול: מקדש הכאוס הוחלף לכן במצב ה-Quest Medley הנ"ל, הלב האמיתי של החוויה. הקונספט הבסיסי פחות או יותר זהה: המשחק מציע משימות "אקראיות" השונות באורך ובקושי. כל אחד מהם מורכב ממספר שלבים שיש להתמודד איתם ברצף, בדיוק כמו במקדש הכאוס הישן, אבל הפעם נצטרך להחליט על הדרך ללכת, אולי להעדיף משימה אחת במקום אחרת על סמך התגמול או אירוע מיוחד של תור, כמו הפעלת Aetheryte (בפועל מחסום) או קרב עם מיניבוס שמחזיק שלל נדיר או מפתח צבעוני שיכול לפתוח נתיב אחר באותה משימה או אחרת.במקרה של Quest Medley, אלמנט ה-RPG אינו מוגבל למבנה המשימות עצמן, אלא גם לניהול המסיבה שהפעם חשובה הרבה יותר.ובמיוחד בשלבים הקשים יותר, דורש הכנה מסוימת לגבי בחירת הכישורים והחפצים להצטייד. יש לציין גם שבהתחלה נוכל להשתמש רק בארבע תווים, לבחור אותם מתוך רשימה מוגבלת (מורחב בשולי אם הדמו של Curtain Call הורד והושמע לפחות פעם אחת). בשלב זה כל האחרים יפתחו על ידי צבירת אבני חן צבעוניות שמתקבלות על ידי ניצחון על הבוסים ב-Quest Medley או הגעה לסף מסוים ב-Rhythmia: בכל פעם שתאסוף כמות מסוימת של אבני חן תוכל לבחור דמות חדשה ו אז תצטרך להתחיל את התהליך מחדש מאפס. בקיצור, ייקח הרבה זמן לפתוח את כולם.

והכל יהיה, כמו שיר של אושר

זה עתה הזכרנו את הקצב, שבוודאי לא יהיה חדש לשחקני התיאטרון הקודם: מתחילים צריכים לדעת שהם בעצם נקודות, שנצברו על סמך המיומנות שלנו וגורמים אחרים, שמצטברים לאחר כל משחק, וכאשר מגיעים לסף מסוים, פתח תוכן חדש שיכול להיות דמויות, שירים, קלפים ואפילו אפקטים קוליים חלופיים. למעשה, הקלפים חזרו, מחולקים לפי נדירות ורשומים בקלסר וירטואלי נוח שבו נוכל להתפעל מהם בכל עת.

ויש גם טוויסט קטן: הפעם נוכל "לצרוך" אותם כדי לשפר את הסטטיסטיקה של הדמויות, לשים עין על הקטגוריה שלהן ועל המשחק שהן משתייכות אליו כדי לפתוח בונוסים מיוחדים. מדובר בתוספת מעניינת, גם אם יעברו מספר שעות עד שנרגיש צורך לנצל אותה: למרות שהאסטרטגיה בהרכב המפלגה חשובה מאוד, במיוחד במשימות הארוכות והקשות יותר של מצב Quest Medley, המשחק נראה לנו פחות "חמור" משמעותית מהקודם, במיוחד בכל הנוגע להערכת הביצועים שלנו והקצאת הציונים מ-S לגבוה.השעות הראשונות עם Curtain Call הן הפתעה מתמדת: נקודות קצב באמת פותחות הכל ועוד, החל ממצב המוזיאון המאפשר לכם לסקור את הקולנוע או להאזין חופשי למוזיקה, ועד לאפשרויות StreetPass להתאמה אישית של "כרטיס הביקור" שלנו איתו ניתן להחליף את המשימות שהושלמו ב-Quest Medley. עוד מצב מעניין מאוד ונעים באופן מפתיע הוא התחרותי; Curtain Call, למעשה, מאפשרת לאתגר את המעבד או שחקן אחר, מקומית או דרך האינטרנט, בקרבות מוזיקליים אמיתיים המוערים על ידי שופט מוגל. מי שמגיע לניקוד הגבוה ביותר מנצח, כמובן, אבל ההתקדמות של כל שחקן מסכנת את זו של היריב הודות להפעלת התקפות מיוחדות שמשנות את המשחק, מזרזות או מאטות את הגלילה של הערות, למשל, או גורמות להן להופיע בכל מקום. את המקום ברגע האחרון או לאלץ את הגלילה להסתובב בפראות.מצב Versus הוא, בקיצור, עוד משחק בתוך המשחק, עם דרגות לעלותותגמולים מתאימים, אם תשחקו בו לבד מול הבינה המלאכותית. המצב החופשי סוגר מעגל (אתה בוחר שיר, אחת משלוש רמות הקושי, ויוצא לדרך עם משחק מהיר!) ואת תשעים ושישה הגביעים כדי לפתוח על ידי הגעה ליעדים מסוימים.

מסקנות

אם במקרה של Theatrhythm הקודם היינו יכולים לדבר על כותרת מהנה אך לא עמוקה במיוחד, ברור שעם Curtain Call רף האיכות ואריכות הימים הועלה במידה ניכרת הודות לשפע התכנים, המצבים והאתגרים שהציעו מפתח indieszero. למרות זאת, אם אתה לא אוהב את הז'אנר, רכיבי RPG או לא, יהיה קשה לשנות את דעתך, Theatrhythm Final Fantasy: Curtain Call הוא פשוט כותר שאי אפשר לפספס אם אתה מעריץ אמיתי של זיכיון Square Enix מעריץ של הפסקול שלה. המערך הגדול של DLC עם דמויות ושירים מיותרים, לעומת זאת, יגדיל עוד יותר את אורך החיים המצוין ממילא של הכותרת... ובגלל זה ה-Theatrhythm הראשון מיושן רשמית, אפילו ללא פרס קטן למי ששיחק אותו ביסודיות השנתיים האחרונות.