האבולוציה של הקלאסי

עבור אולפני לאריאן, Divinity החדשה היא חזרה למקורות, חזרה לשילוב הזה של מצלמה עילית ולחימה מבוססת-תור שמאפיין את רוב הקלאסיקות הגדולות של משחקי RPG בסגנון מערבי. נוסחה שבין היתר מאפשרת ליצור משחקים מעולים בתקציב מוגבל וזה בדיוק המקרה של Divinity: Original Sin, כותר שממומן לא על ידי מוציא לאור אלא דווקא דרך פלטפורמת מימון ההמונים של Kickstarter. אֲבָלשווי ההפקה גבוה בעליל ממיליון הדולר שהושג בקמפיין המימון. אין, זה נכון, סרטונים מרהיבים או דיבוב שלם אבל המגזר הטכני, ישר נגיד, מענג ומבחינת תוכן אין על מה להתלונן. נתחיל מהאחרון, הלב של כל משחק תפקידים שמכבד את עצמו, כדי לנסות למסגר את המאמץ החדש של אולפני לאריאן.

Divinity: Original Sin חוזרת למקורות הסדרה כדי לחדש ז'אנר שלם

משחק שני שחקנים

שני הגיבורים נשלחו לעיר הנמל Cyseal לחקור רצח של פקיד, שני הגיבורים מוצאים את עצמם מתמודדים עם סיטואציה דרמטית הכוללת המוני כתות, מגיפה איומה ופלישה בלתי נמנעת של אורקים. איומים בשפע, בקיצור, שמבטיחים למלא את ארבעת התחומים המרכיבים את החוויה באקשן ובמשימות. מול זה, אין חשיבות לכך שהחקירה מונחה חלקית, עם כמה תחומים שאי אפשר להגיע אליהם, ושהרחבה הכוללת של העולם אינה דומה לזו שמציגים קלאסיקות גדולות מהז'אנר הזה. מה שחשוב הוא הצפיפות של חוויה מלאה באויבים, מלכודות, חידות, סודות ומבוכים.

רק שיהיה ברוראנחנו מדברים על מינימום של 20 שעות כדי להשלים את אזור Cyseal לבדו המייצג כרבע מהחוויה. לכן אנו יכולים להניח ששחקנים רבים יחרגו מ-80 שעות משחק, שאף אחת מהן לא תבזבז בשיטוט בשום מקום או מול משימות העתקה המשמשות לרוב למילוי משחקי RPG של עולם פתוח. ולכל זה עלינו להוסיף יכולת משחק חוזרת גבוהה המובטחת על ידי צומת הדרכים, ההתאמה האישית של הגיבורים והקואופרטיב המקוון הנתמך, בין היתר, על ידי תשתית אינטואיטיבית הכוללת את פונקציונליות ה- drop-in drop-out. בתוך כל זה טבעי לשאול את עצמנו מדוע הבחירה בשתי דמויות ראשיות כששאר חברי המפלגה האפשריים משמשים כדמויות משנה. למה לא לבחור בנוסחה הקלאסית, עם גיבור, או להרחיב את הקואופרטיב לארבעה שחקנים כפי שקורה ב-RPG רבים מהז'אנר הזה? ייתכן שהתשובה נעוצה ברצון של מפתחים ליישם מכניקת אינטראקציה מעודנת. שתי הדמויות, למעשה, יכולות לשתף פעולה כדי לפתור את החידות ושתיהן משתתפות בדיאלוגים - עם מיני-משחק כדי לפתור כל חילוקי דעות - מביאות איתן את המטען התרבותי שלהן. באופן זה הקואופרטיב נותן חשיבות שווה לתפקידם של שני השחקנים.

עושר גדול

אחד היתרונות העיקריים של Divinity: Original Sin, מעבר לקרב הקלאסי אך המעודן והמאוזן מבוסס-תור, הוא היותו כותר עשיר ביותר.

המתכון של אולפני לאריאן כולל פרדוקסים, לחשים, משימות, פאזלים, מבוכים, התנגדויות יסוד, גשם, ערפל, טלפורטרים לנסיעה מהירה, דלתות הניתנות להרס ואפילו סודות רבים.. שלא לדבר על טונות המיומנויות, היצירה, היכולת להזיז חפצים, התקפות הזדמנויות והתאמה אישית שנעשתה גבוהה על ידי הכישורים השונים, אותם ניתן ללמוד על ידי כל הדמויות ללא הגבלות, ועל ידי הכישרונות הרבים שהשפעתם על המשחק יכולה להיות מַכרִיעַ. לא חסר גם התגנבות, מארבים, תככים, גניבות, מערכת מוניטין ומכניקת משחקי תפקידים הארדקור אמיתיים כמו היכולת לדבר עם חיות והאינטראקציה בין אלמנטים הכוללים חידות ולחשים. מים מכבים אש, ברק מטעין את הענן, אש ממיסה קרח וכן הלאה עד לשילובים הפחות בנאליים ולכן טעימים יותר לגלות. ולבסוף יש את העורך, עליו דיברנו בעבר, המאפשר ליצור תוכן באיכות דומה לזה שנוצר על ידי מפתחים. בכותרת לאריאן יש, בעצם, כל מה שאפשר לבקש במשחק תפקידים קשה וטהור, אחד מאלה שמותירים את חותמם.

המיומנויות, שכוללות חובבים וכשפי שטח גדול, לא צורכות משאבים אלא מחולקות לאלו שיש להן Cooldown, בדרך כלל חזק יותר, וכאלה שניתן להשתמש בהן בכל סיבוב. יתר על כן, כל הדמויות, גם אם חסרות להן ידע קסום, יכולות להשתמש בלחשים דרך מגילות וזהו גורם חשוב כי זה מאפשר לך לנצל אינטראקציות אלמנטריות שונות ממרחק רב מבלי שתצטרך לבחור בהכרח קשת או קוסם. יתר על כן, לחשים הם חזקים ולכן הם שימושיים בלחימה שלא תמיד קל להתמודד איתם. לאחר שעברת את המדריך, רמת המפלצות עולה והבדל של כמה רמות הוא בלתי עביר. למרבה המזל, המשימות הן רבות ועדיף לפתור כמה שיותר מהן, להגדיל את הציוד והרמה, לפני שתדביק את האף מחוץ לגבולות Cyseal. וכאן מתגלה הטבע הקלאסי והקשה יותר של האלוהות: החטא הקדמון. במקרים רבים יש צורך לקרוא את היומן בעיון כדי להבין לאן ללכת ומה לעשות שכן מערכת המחוונים שונה מאוד מזו של משחקי RPG מודרניים שמנחים את השחקן ביד. אבל בהחלט שווה לחקור כל פינה ופינה של כותר שגם הופך מספר משימות משניות לחשובות. הצלת דמות שאינה שחקן, למשל, יכולה לגרום לנו לפגוש אותו כבעל ברית במועד מאוחר יותר.

עולם חי ותוסס

העולם של Divinity: Original Sin מערבב גוונים דרמטיים ונגיעות אירוניות בסגנון אמיתי של אולפני לאריאן. התגנבות, למשל, רואה את הדמות הופכת לסלע (או שיח) הולך על קצות האצבעות.

האפקט, מיותר לציין, בהחלט מצחיק אבלהכיוון האמנותי המצוין מבטיח שהאנימציות הקלילות והנוכחות של אלמנטים כמו כבשים מלבניות לא מתנגשות עם הגדרות אפלות ושדות קרב ספוגי דם. יתר על כן, כפי שציפינו, המבט מלמעלה לא מנע מלריאן להפוך את Divinity: Original Sin ליהלום טכני קטן. עולם המשחק עשוי מצבעים עזים ומלא בדמויות שמדברות ביניהן, מסתובבות ומבצעות שליחויות. הבדלים גדולים במפלס השטח נותנים לנו תצוגות מרמזות וכל קסם מלווה באפקטים גרפיים שאינם מדהימים אלא של ביצוע מעולה. גם המרקמים מוגדרים להפליא, הם שומרים על איכות טובה גם כשאנחנו מקרבים את המצלמה וחשוב מכך, הם מגוונים. אבל הצמחייה היא זו שמשמיעה את הקול הכי חזק במגזר האמנותי. כל עלה דשא נע ונראה שכל צמח מורכב ממאות עלים. זהו טריק טכני ובמקרים מסוימים הטריק נראה לעין, אך בסך הכל העיבוד של שיחים, עצים ומדשאות מדהים והולך יד ביד עם התאורה הדינמית המעולה המשתנה בצורה זורמת על בסיס הסביבה הממוסגרת. ואת כל זה, בין היתר, ניתן לצפות ללא בעיות מיוחדות אפילו במחשבים בינוניים. אבל אפילו צריך לעשות פשרות, האווירה של הכותרת תמיד נשארת אינטנסיבית הודות למפולת של ממש של אפקטים קוליים. ציוץ ציפורים, לפידים מתפצפצים, רוח, ים, צעדים, לחישות ומיאו יוצרים הקשר ביעילות של כל סביבה ומגבירים את תחושת ההימצאות בעולם חי. יתר על כן, הצלילים המופקים על ידי המפלצות ניתן לשמוע ממרחק נדיב וזה מאפשר לנו להשתמש בשמיעה שלנו כדי להימנע ממפגשים שעלולים להיות לא נעימים.

לדיאלוגים, לעומת זאת, אין דיבוב אבל הדמויות שאינן שחקניות משמיעות כמה משפטים, מדובב למדי, שהופכים הכל להרבה יותר אמין. עם זאת, פחות אמין לראות קשתים יורים חיצים גם כשהם במרחק קצר מהמטרה שלהם. יתר על כן, סיבוב המצלמה נפסק לאחר השלמת קשת קצרה בהחלט (ניתן לפתוח אותה אך גורמת לתקלות וחפצים במהלך הקמפיין) ובמקרים רבים יש צורך להיעזר במבט ממעוף הציפור כדי להיות מסוגל ליצור אינטראקציה עם מפלצות וחפצים. לכל זה עלינו להוסיף מספר תקלות ויומן חיפושים שלא קל להתייעץ בו. אבל הפגמים הבלתי נמנעים עדיין לא מצליחים להאפיל על היתרונות של משחק תפקידים עשיר, ארוך, אירוני וסוגסטיטיבי המסוגל לערב אותנו גם הודות לפסקול הנקודתי המאופיין במספר רב של שירים. הרוחב והכוח המניע כנראה אינם דומים לאלה של כותרים כמו Fallout 2. אבל בתקופה שבה עומדים להגיע משחקי RPG שונים בהשראה קלאסית, Divinity: Original Sin לא רק זורחת כאחת ההפקות הטובות ביותר שנולדו ממימון המונים אלא מרגיעה לנו על ידי הדגמה שלדרך זו לעשות משחקי תפקידים יש עדיין הרבה מה לומר.

דרישות מערכת PC

בדיקת תצורה

  • מערכת הפעלה ווינדוס 7
  • מעבד Intel Core i5 4440
  • 16GB ראם
  • סרטון Scheda GeForce GTX 770

דרישות מינימום

  • מערכת הפעלה Windows XP SP3
  • מעבד Intel Core2 Duo E6600
  • 2GB ראם
  • וידאו Scheda HD Intel Graphics 4000 או NVIDIA GeForce 8800 GT (512 MB) או ATI Radeon HD 4850
  • 10 GB של שטח פנוי בדיסק הקשיח

דרישות מומלצות

  • מערכת ההפעלה Windows 7 SP1 / Windows 8.1
  • מעבד Intel i5 2400
  • 4GB RAM
  • תוכנית וידאו NVIDIA GeForce GTX 550 ti 1GB RAM או ATI Radeon HD 6XXX
  • 10 GB של שטח פנוי בדיסק הקשיח

מסקנות

משלוח דיגיטלי: Steam

פרצו: 36.99 אירו

Divinity: Original Sin הוא תרכיז של RPG, פרשנות מודרנית לקלאסיקות הגדולות, כותרת שלמרות שאינה נטולת מגבלות מפצה עליהן עם נגיעות של קלאסה, מכניקה מעודנת, תוכן שופע ומגזר טכני מענג. חבל על היעדר עיבוד באיטלקית אבל זה לא אומר שזה לא יגיע במועד מאוחר יותר.

מִקצוֹעָן

  • משחק עשיר ומעודן
  • עולם מלא של דברים לעשות ולראות
  • קואופרטיב איכותי
  • קטע טכני מענג

נֶגֶד

  • המרכיב החקרני הוא אחת מנקודות התורפה הבודדות
  • ב-RPG, לוקליזציה של טקסט חשובה