Brothers: A Tale of Two Sons מציין את הופעת הבכורה של Starbreeze החדש, מציאות שהצטמצמה באופן דרסטי בעקבות פלופ מסחרי, זו של Syndicate, שהובילה את בית התוכנה להחליט להתרחק משוק טריפל A כדי להחזיר לעצמו את החופש שלו וליצור חדש נכסים רוחניים. מהטרנספורמציה הזו נולד פרויקט שהוא בהכרח פחות מרשים מהקודמים אבל הקונספט של אחים הוא הכל מלבד צנוע ומטרתו לערב אותנו בחוויה נרטיבית ייחודית,הרפתקת פאזל שהועצמה על ידי שיתוף הפעולה עם הבמאי הלבנוני יוזף פארס. הסיפור מתחיל במותה של אישה, אם לשני אחים קרובים מאוד, שכבר בסימן הטרגדיה, מוצאים עצמם גם הם חוששים לחייו של אביהם, מוכה מחלה קשה. המצב נראה נואש אך לשני הגיבורים אין כוונה לוותר ולצאת לדרך בחיפוש אחר עץ ענק קסום שבתוכו זורם נוזל מופלא. כך מתחיל מסע נגד הזמן בין אורקים עדינים וכתות מוזרות, יצורי כנף קסומים ואיומים למיניהם.
שני בחורים פד אחד
המשחק של Brothers: A Tale of Two Sons הוא שיתופי, כלומר, הוא כולל שימוש בשני גיבורים בעלי מאפיינים שונים שיכולים לקיים אינטראקציה זה עם זה כדי להתגבר על מכשולים בלתי עבירים וכדי לפצות זה על המגבלות של זה. סוג נוסחה זה בהחלט אינו חדש בפנורמה של משחקי הווידאו ויש לו נציגים יוצאי דופן החל מהוויקינגים והגובלינים הקלאסיים ועד לנוסחאות תוססות יותר כמו Ico והנסיך הפרסי האחרון. אֲבָלבאחים מערכת הבקרה המוזרה הופכת סוג זה של חוויה למשהו חדש. הכותרת Starbreeze, למעשה, מאפשרת לנו לשלוט בשני הגיבורים, שהם שני האחים עליהם דיברנו בהקדמה, בו זמנית. פתרון שלא אומץ בעבר, כנראה גם בשל הקושי הפנימי בצורך לשלוט באופן עצמאי בשתי ישויות שונות. אבל המפתחים הצליחו להפוך משהו כל כך מוזר לאפשרי על ידי פישוט המשחק עד הקצה וניצול הסימטריה של הרפידה.
כל מקל שולט באח ספציפי והטריגר הרלוונטי הוא הכפתור היחיד הדרוש לאינטראקציה עם עולם המשחק. הקפיצה היא אוטומטית וכדי לזרוק חפץ או זינוק ממדף אחד למשנהו פשוט הטו את המקל לכיוון הרצוי ושחררו את ההדק הרלוונטי. שום דבר טרנסצנדנטי, בקיצור, ולעתים קרובות מאוד אפשר להזיז דמות אחת בכל פעם. אבל במקרים מסוימים העכשוויות של הפעולה הופכת חשובה, אולי כדי להסיח את דעתו של יצור מסוכן עם דמות אחת כדי לאפשר לשני לנוע בחופשיות. עם זאת, גם במצבים אלה, הדברים נשארים די פשוטים והחידות הראשוניות, היסודיות בלשון המעטה, הן די והותר כדי להבין את המכניקה של המשחק שאינו כולל שום סוג של לחימה, למעט מצב בו נתון לנו האפשרות להניף לפיד, ושמהווה גם מצבי התגנבות, קרבות בוסים וטיפוס בצורת חידות. במקרה האחרון, למען האמת, ייתכן שיהיה צורך במעט יותר תשומת לב, בהתחשב בסכנת נפילה, ויש כמה רגעים שבהם יש חשיבות מסוימת לתזמון ולפעולה, אבל הכותרת די נדיבה כנגד כל שגיאה וכמעט תמיד נשאר ממוקד בפתרון חידות. ואפילו האחרונים כמעט אף פעם לא הופכים להיות מורכבים באמת. יש מעט מאוד פאזלים הדורשים שימוש בחומר אפור ואין סיכון לאבד את הדרך שהיא כמעט תמיד הכרחית. מה נשאר, אם כן, לתמוך בחוויה?
יעדי Xbox 360
Brothers: A Tale of Two Sons הוא אחד הכותרים הבודדים שבהם היעדים הם חלק בלתי נפרד מהמשחק. השלל מסתכם ב-400 נקודות המחולקות ל-12 הישגים, שאף אחד מהם לא קשור למיומנות או להתקדמות. כדי לפתוח אותם יש צורך למצוא סודות ולהשלים מיניקטים התואמים את רוח האגדות של הכותרת וזה אומר שאפשר להשלים את הכותרת מבלי להשיג נקודה אחת.
ההנאה שבגילוי
הצד החזק של Brothers: A Tale of Two Sons הוא המגוון הקיצוני של המצבים. אתה אף פעם לא יודע עם איזה אלמנט ניצור אינטראקציה, מי יעזור לנו, לאן תגיע המפלצת שתופיע מולנו, אילו יצורים נוכל לנצל לטובתנו ובעיקר איך נוכל לנצל אותם .הכותרת Starbreeze היא קליידוסקופ אמיתי של מצבים, גילוי מתמשך, סט נזיל של מצביםכמעט אף פעם לא קשה להתמודד אבל לא משעמם בזכות המפגשים עם יצורים מענגים, מצחיקים או מאיימים, בזכות המכניקה שמסתגלת לסיטואציה בצורה מפתיעה ובזכות תנועותיו של פסקול עדין שמתרומם לפתע בקוליות ובקפיצות סימפונית להעצמת רגעים עזים במיוחד. רגעים שבין היתר מרבים לשמח את העין וזהו מרכיב בסיסי לתמיכה ברצון של הכותרת להפתיע ללא הרף. המנוע הבלתי מציאותי ללא ספק הראה לנו טוב יותר מנקודת מבט טכנולוגית, אבל האחים בולט מנקודת מבט אמנותית עם ארכיטקטורה פנטסטית ובו זמנית אמינה ועם סביבות שונות תמיד, בהשראת עולמות פנטסטיים שונים אך תמיד קוהרנטיים אחד עם השני , בבירור שייך לאותו יקום. לכך עלינו להוסיף דגמים פשוטים אך מושלמים, יצורים מרתקים, קרני אור מרמזות, רקעים עוצרי נשימה ומרחק צפייה גבוה המנוצל בצורה מופתית.
התוצאה, כפי שציפינו, מצוינת וכולה מיטיבה עם האווירה שנקבעה בבירור על מרשם אגדות. אבל במקרה הזה האגדות הן העתיקות, אלו שלא מנסות להגן על ילדים אלא מנסות ללמד אותם להעריך את השילוב הקסום הזה של פלא וסופיות שהם החיים. יש רוחות וכוחות מנחמים אבל ממד המוות נשאר דרמטי ועולם המשחק נוצר כדי לתמוך בגישה זו. וכאן גופות תלויות הופכות את היער השחור למטריד עוד יותר בעוד עיניים וניבים מחכים לנו על קצה ההילה הזוהרת הביישנית שיצר הלפיד. שקועים בעולם הקסום אך המפחיד הזה, שני האחים מסתכלים מסביב, מפגינים פיזית את כאב הריחוק, מפרנסים את עצמם מול האימה ומבצעים פעולות מקאבריות. אחר כך הם מחייכים, מביעים הקלה ומתמודדים עם הפחד עם סדרה של מערכונים קומיים. למרבה הצער, חלקם לא אלגנטיים במיוחד ויש כמה מצבים בכותרת שבהקשר אחר נוכל להגדיר כבנאליים. אבל באחים הם עובדים, הם אלמנטים שתורמים למגוון הקיצוני הזה שדיברנו עליו קודם ושנותנים חיים למסע הרפתקני, à la Gulliver, משופר על ידי משחק שנועד במיוחד לתמוך בממד הנרטיבי ולערב את השחקן. לרוע המזל, ההחלפה היא קצרה, כארבע שעות, הן בשל חוסר האתגר והן מהצניעות של הפרויקט. והגורם האחרון הזה משפיע בהכרח גם על כמה אלמנטים של המגזר הטכני. התנגשויות אינן מדויקות, חלק מהאנימציות נשכחות וקצף המים ממש גרוע. אבל בהתחשב במחיר ובראשית הכותרת, כשהיא מייצרת על ידי Starbreeze היא עדיין מאסיבית והכיוון האמנותי המצוין, הנתמך על ידי יותר מתנועות מצלמה טובות במהלך סצינות ההפסקה הרבות, שם את הפגמים ברקע, ומונע מפגמים קטנים להפריע היכולת של הכותרת לערב ולהדהים את השחקן. הערה אחרונה, Brothers: A Tale of Two Sons זמין כעת בלעדית ל-Xbox 360 אך ישוחרר גם למחשב ול-PS3, דרך Steam ו-PSN בהתאמה, בתחילת ספטמבר.
Brothers: A Tale of Two Sons משתמש בפשטות כדי להפתיע אותנו כל פעם מחדש
מסקנות
גרסה שנבדקה: Xbox 360
מחיר: 1200 נקודות של Microsoft, 14.99 אירו
Brothers הוא תואר נטול אתגר כמעט לחלוטין אבל זה לא אומר שהוא סטרילי או משעמם. הגילוי המתמשך של מצבים חדשים והאינטראקציות המשתנות הם היסודות, המחוזקים על ידי מערכת הבקרה המיוחדת, למשחק אגדות שמוביל אותנו ביד, כמו אח גדול, דרך הרפתקנית, קולחת, דרמטית, מהנה ותמיד. מסע מפתיע.
מִקצוֹעָן
- מפתיע ומרתק
- מגזר אמנותי ברמה ראשונה
- מערכת הבקרה המיוחדת פונקציונלית למושג הכותרת
נֶגֶד
- הקסם עובד אם אתה מתערב במגזר הנרטיבי
- שחקנים מסוימים עשויים למצוא את מערכת הבקרה לא נוחה