הגזרה המושלמת לכל עונות השנה

זמן משחקי הווידאו עובר ללא הרף, אבל אנחנו לא תמיד מבינים באיזו מהירות זה קורה. סדרת Metal Gear Solid ראתה את הופעתה בדור הנוכחי של הקונסולות רק בהזדמנות אחת, כבר ב-2008 ובלעדי לפלייסטיישן 3; ובכל זאת יש לו פופולריות מדהימה והצליח ליצור גדוד של מעריצים מאוד מסורים וחסרי סבלנות, שלמדו בניגוד לרצונם לספוג את ההתפתחות הארוכה וה"בעייתית" של כל פרק בחזון של Hideo Kojima.

Metal Gear Rising: Revengeanceזה בדיוק הפרי של כל התהפוכות האלה. הוכרזה ב-2009 ככותרת "רגילה" של הסדרה, בין הפרק השני לרביעי, היא עברה טרנספורמציה מספר פעמים והסתכנה בביטול, עד שהפכה לספין אוף "היברידית". למעשה, יצירת העלילה נשארה ב-Kojima Production, בעוד שהפיתוח הטכני והמשחקיות הופקדו בידי Platinum Games.

או, סייבורג

כן, דווקא אלה שיצרו יחד עם הבוס המבריק Hideky Kamiya את יצירת המופת הקטנה האקשן הקטנה שנקראת Bayonetta, אבל גם כותרים תקפים אחרים כמו Vanquish ו- Mad World. פתחו גן עדן להכרזה על שיתוף הפעולה! המעריצים ההיסטוריים של הסדרה, ויש רבים מהם, עשו בלגן בלתי נשכח, ולא במקרה המשחק איבד את ה"סוליד" בכותרת לטובת הנוכחית, מה שמסמל בבירור כי מדובר ב-Solid. וריאציה על הנושא הממתין לפרק רגיל (Ground Zeroes), שעבורו אנו מצפים לזמני המתנה מקראיים. עם זאת, ניתן בהחלט לראות את הסגנון הנרטיבי של Kojima Production,Metal Gear Rising: Revengeanceהוא אחד ממשחקי הפעולה עם הדיאלוגים הארוכים והמעניינים ביותר שהופיעו אי פעם בקונסולות, והוא מתרחש ארבע שנים לאחר אירועי Metal Gear Solid 4: Guns of the Patriots. הגיבור הוא ריידן, אותו ילד בלונדיני, שאם בפרק השני הופיע לא כריזמטי במיוחד ובעל טעם מפוקפק, בפרק הרביעי חשף את כל כישרונותיו, עבר השתלות מכניות וחשף ילדות קשה ומצוקה, עד כדי כך שרכש כריזמה של כל כבוד ולהפוך לגיבור המוחלט של משחק המוקדש לו. הנושאים שלMetal Gear Rising: Revengeanceהם עדכניים מאוד. האיום של הפטריוטים שניהלו את כלכלת המלחמה היה למעשה רק פתיל, הצורך בכוח מצד המדינות הגדולות, בעיקר אמריקה, הוביל להתפשטותן של יחידות צבאיות וארגונים המורכבים מסייבורגים (PMC), וב. אותה דרך של שכירי חרב המוכנים לבצע הפיכות, לחתור תחת סמכויות ולהשתמש בכל תחבולה, אפילו בלתי מקובלת מבחינה מוסרית, כדי להגדיל את הרווחים ואת כוח האש שלהם. ריידן עובד עבור אחד מה-PMC הללו כדי לפרנס את משפחתו, הוא ימצא את עצמו נאלץ להילחם עם עברו ועם אנטגוניסטים המונעים על ידי מטרות מאוד ספציפיות ועם הרבה מה לספר, בדיוק כדי לציין איךMetal Gear Rising: Revengeanceהוא תוצר של שני מפתחים המשתייכים לאסכולות שונות.

כדי להעריך את האירועים של הגיבור הראשי אתה צריך להתמודד עם שמונה פרקים בין מקסיקו, פקיסטן, אפריקה וארצות הברית, כולם מקושרים על ידי משחק דינמי במיוחד בסגנון משחקי פלטינה מלאים; ריידן הפך לסייף מומחה וקטלני, יש לו מהירות מדהימה, אלף מהלכים לרשותו והוא שולט בעצמו כמו דנטה המכבד את עצמו הטוב ביותר. אנו חיים בעולם של סייבורגים שעושים את העבודה הקשה ביותר, אינם חשים כאב בזכות מעכבים, מתקנים את עצמם במהירות אך עדיין זקוקים לאנרגיה לכל התפקודים המתקדמים שלהם. ריידן משתמש בחרבו עם הכפתור הריבועי, מבצע את התקפת נשק התמיכה עם המשולש, קופץ עם X ומבצע את הפעולות עם המעגל. כאשר אויבים נחלשים מספיק, הוא יכול לחתוך אותם הודות למצב Blade, בתנאי שיש לו מספיק אנרגיה: על ידי לחיצה על כפתור L1, הזמן מאט ותוכל לפגוע ביריבים ביתר קלות. המקל האנלוגי הנכון מאפשר לך לקבל שליטה מוחלטת על כיוון הפגיעה, והוא נחוץ ברגעים שונים של ההרפתקה כאשר אתה צריך לפגוע בנקודות ספציפיות של היריבים שלך כדי לספוג את האנרגיה שלהם.

Trofei פלייסטיישן 3

Metal Gear Rising: Revengeanceמציע 51 גביעים, מתוכם חמישה כסף ושלושה זהב. אנחנו מתחילים מאלה המקושרים לפרקים השונים של הסיפור, להשלמה של כמה פעולות (למשל "השלם את הפרק הרביעי מבלי להשתמש במציאות רבודה") או אפילו להרג של מספר מסוים של אויבים. המורכבים יותר מתקבלים על ידי האזנה לרוב השיחות באמצעות codec או על ידי השלמת כל הפרקים עם דירוג S בדרגת הקושי החמישית, הגבוהה ביותר.

דיבורים ומשחקי חרבות

הפעולה מתחלפת בין דיאלוגים, קטעי ביניים מרהיבים, קרבות נגד יריבים משניים ואז הבוסים הבלתי נמנעים של הביניים וסוף הפרק, המיוצגים על ידי הגקו ומעל לכל על ידי דמויות שממלאות תפקיד חשוב בעלילה. לאחר כל קטע שהסתיים בהצלחה בפרק, אתה מקבל ציון לפי שילובים שבוצעו, זמן שהושקע ועוד. באותו אופן, מתקבלות מה שנקרא נקודות קרב אשר, נחשו מה, ניתן לבזבז כדי לשפר את המאפיינים של ריידן. תפריט ההתאמה האישית, אליו ניתן לגשת מהתפריט הראשי או דרך כפתור הבחירה, מספק מיומנויות חדשות ל-Raiden, כלי נשק ראשוניים ומשניים, בחירת "בגדים" ושדרוגים פיזיים. ניתן לבטל את הנעילה של חלק מהתכונות הללו רק לאחר מציאת אובייקטים ספציפיים תוך כדי משחק, במהלך הקטעים הראשיים והחלקים המשניים המעטים ש"מדווחים" על ידי חבריו להרפתקאות של ריידן. זה בגלל שאפילו בMetal Gear Rising: Revengeanceה-codec קיים. לכל דמות משנה יש ערוץ ייעודי משלה ומספקת דיאלוגים נוספים ואופציונליים שונים, שמעבר לפתיחת גביע ספציפי מעניינים גם להעמקה בסיפור. אם נחזור לשדרוגים, חיוני ללמוד כמה מהכישורים של ריידן, זה בגלל שלגיבור הראשי אין כפתור ספציפי להתחמקות ולא לפריז, אלא במקרה השני אתה צריך להתמודד עם התקפות של היריב עם החרב.

למעשה, כאשר הם עומדים לשגר את המכה שלהם, מופיע מעין אות אדום המציין את ההוצאה להורג הקרובה, לכן יש צורך להשתמש באנלוג השמאלי יחד עם התקפת הנשק העיקרי לכיוון התקיפה עצמה, כדי עמדה בעמדת הגנה. באותו אופן, אתה יכול ללמוד מיומנות המאפשרת לך לבצע מתקפת דודג' לאחור על ידי לחיצה על ריבוע ו-X בו זמנית. גם אם יש נעילה אוטומטית (עם R2) על האויב וניהול חופשי של המצלמה עם האנלוגי הנכון, הפעולה המהירה במיוחד מתנגשת לרוב עם התצוגה עצמה, במיוחד כשיש יותר מאויב אחד על המסך. הקרבות במצבים האלה הופכים להיות קצת כאוטיים ואקראיים, אמנם מרהיבים, אבל הדיוק יוצא מהחלון לטובת התקפות כוח גסות. אפילו פריזציה עם החרב לא עובדת במיוחד בגלל ה"בעיה" הזו, ובקטעים שבהם משתמשים באנלוגי הנכון עם L1 לניהול חופשי של החרב, לא כדאי להיתפס לחום, גם בגלל זריקת דלק על המשחק כרוכה ב"הבהלה" הנוראה של האנלוגים של ה-PlayStation 3 כרית, כאשר לכן הקרבות נגד אויבים משניים אינם אסטרטגיים במיוחד, חוזרים על עצמם ואם אנחנו רוצים קל ברמת הקושי הרגילה (שלושה זמינים בהתחלה, אבל. יש חמישה בסך הכל), מסוג אחר לגמרי במקום זאת, נוצרים בוסים, שלחלקם מוקדש פרק שלם או שלבי לחימה מרובים.

במקרה זה ההתקפה עם הנשק בעל הלהב אינה מספיקה גם אם יש לך מספר מנות אנרגיה זמינות, אתה חייב כל הזמן לפרגן או להימנע מהתקפות של היריב (אפילו עם הסיכון של נסיונות מרובים), ואולי לנצל את הנשק המשני הזמין. הרגעים ה"אקטואליים" של הקרב מתוזמן על ידי ה-Zandatsu (כלומר החתך ה"סופי" עם החרב), המאפשר לך להחליש את היריב ולהניע את תוכנית הלחימה, ועל ידי השיחות והמוטציות הבלתי נמנעות של היריבים. עם זאת, יש וריאציות קטנות על הנושא, בחלק מהקטעים אפשר להרוג אויבים מבלי להתגלות, וזה עובד טוב מאוד ודינאמי, או שלא יבחינו בו באמצעות קופסאות תרופות שלא נותנות לאינפרא אדום לעבור. בנקודות אחרות נעשה שימוש בחפצים כמו משגרי רקטות ופצצות מסוגים שונים, שלמעשה השתמשנו בהם מעט מאוד ורק כשהמשחק "מומלץ". הנרטיב תקף אם כי רחוק מזה של Metal Gear Solid; עם זאת, יש כמה נושאים שגורמים לך לחשוב וכמה קטעי ביניים שהם בהחלט מרהיבים; כדי לתת דוגמה, באחד ריידן מנסה לדון במשמעות החיים עם סייבורג, והיריב נקרע כי למרות שיש לו אינטליגנציה מעולה ביותר, הוא חייב למלא פקודות ולמעשה אין לו רצון חופשי. באחר ריידן "רוקד" במעוף בין כמה לוחמים חמקנים שרוצים להרוג אותו לבין דוקטור, המדען התומך הבלתי נמנע.

האטימות של פלטינה

חותכים למרדף,Metal Gear Rising: Revengeanceזוהי כותרת מהנה ומיידית, ניתן לבחור את הפרקים בכל עת ואפילו ברמות קושי שונות ריידן שומר על כל השדרוגים שהושגו. לא חסרות גם משימות VR, שמתקבלות על ידי ניתוח של כמה מסופים במהלך המשחק ונעות מהגעה לנקודה מסוימת (במהר או בלי להתגלות) ועד לחיסול אויבים עם נשק ספציפי או אחר. עם זאת חייבים לומר שמכניקת המשחק הרבה פחות מדויקת ויותר "מלוכלכת" מיצירות קודמות של Platinum Games, קרבות הבוס מצוינים אבל האחרים הרבה פחות, ורק ברמת הקושי הכי גבוהה מתחילים להרגיש רמה אמיתית של אתגר.

הכל באורך חיים שהוא בהחלט לא בלתי נשכח: השלמנו אותוMetal Gear Rising: Revengeanceבשש שעות וארבעים דקות, שלמרות שהם לא כוללים את רצפי ההפסקה (אם אתה משחזר פרק, הטיימר סופר רק את ההשלמה המהירה ביותר, אבל במקום זאת כולל אם אתה מת ותתחיל מחדש מהמחסום), עדיין מעטים עבור כותרת של הז'אנר הזה. כאמור, ישנה משחק חוזר, בשביל הכיף הטהור או כדי לפתוח את כל משימות ה-VR והמערכונים השונים של הגיבורים; עם זאת, מכיוון שהמכניקה אינה זורחת למען דיוק ואיזון, הם מייצגים תמריץ נמוך יותר ממשחקי פעולה חשובים אחרים כגון הביונטה הנ"ל. לא שכחנו את ההיבט הטכני. הצד האמנותי נשאר, כמסורת, ברמה מעולה, במיוחד ריידן וכל היריבים העיקריים נוצרים עם עושר מופלג של פרטים ובחירות סגנוניות מעניינות.

הנזילות טובה, אם כי יש האטה מסוימת, בעוד שהסצנה די מלוכלכת מבחינת כינוי, ההשפעות ממוצעות בלבד (אפילו השמיים סטטיים) וטווח הצבעים עוזר לתת לתרחישים השפעה תפלה ובטח שלא בהתאם להפקות הקונסולות הטובות ביותר. קטעי ההפסקה, שנוצרו שוב עם המנוע הגרפי של המשחק, יפים יותר למראה, מכיוון שהם "מנוקים" מהכינוי ועם כמה אפקטים נוספים, מאפיינים המדגישים את כמות המצולעים המצוינת האופיינית ל- Metal Gear ולכל הדמויות בחזית.Metal Gear Rising: Revengeanceהוא מדובב באנגלית כנה (אך לא בלתי נשכח) ובכתוביות באיטלקית; הפסקול עוקב אחר סוג האקשן ומורכב ממוזיקה אלקטרונית נפיצה למדי, שאולי תאהבו ואולי לא, אבל בהחלט עשויה היטב. לבסוף, בפלייסטיישן 3, ההתקנה היא חובה והיא מסתיימת תוך קצת יותר מארבע דקות.

מסקנות

ניתן לומר שניסוי הספין-אוף הצליח במידה ניכרת,Metal Gear Rising: Revengeanceזהו כותר דינמי ומהנה, שנותן דרור מלא לגיבור הראשי שלו ומגביר את הכריזמה שלו גם לנוכח פרק רגיל אפשרי בסדרת Metal Gear Solid. עם זאת, בתור תואר Platinum Games, ציפינו להרבה יותר מבחינת איזון ו"שלמות" של מערכת השליטה והלחימה, אלמנטים שהיו במקום זאת ברמות הגבוהות ביותר ב-Bayonetta. שלא לדבר על כך שה"חומר" והמגזר הטכני בהחלט יכולים להיות בעלי ביצוע טוב יותר. האם מעריצי Metal Gear Solid יאהבו את זה? לא, אם הם קנאים פונדמנטליסטים; האחרים, יחד עם חובבי ז'אנר האקשן, ימצאו כותר מהנה עם רעיונות מעניינים שונים, כולל נרטיביים.