LostWinds2: Winter of the Melodias, חוות דעת

טוקו הקטן, למרות גודלו, הוא ילד שרגיל כעת להישגים אפיים. לאחר שהציל את העולם משובו של השד הנורא בלסר, הוא בהחלט לא נותן למאמץ קטן ולסיכוי להרפתקאות נועזות עוד יותר להאט אותו. גורלה של אמו, מגדי, מוטל על כף המאזניים, ודי במוטיבציה כזו כדי לעזוב שוב את כפר הולדתו השליו ולצאת להרפתקה חדשה. מצד שני, טוקו לא לבד: לצידו נמצא אנריל, רוח הרוח, בן לוויה להרפתקאות שאיתו, לאחר שהתמודד עם השד, הוא מסוגל להתמודד כעת עם כל איום.

אבל האם בלאסר באמת הובס? ומה קרה בינתיים למגדי? כיאה לסרט המשך, הסיפור שלLostWinds2: Winter of the Melodiasיש לו התחלה פחות רכה מהפרק הראשון, ומיד ממקם אותנו בהקשר די תוסס, מביא שחקנים חדשים לעלילה ומשגר טוקו שכבר מומחה בשימוש בכוח הרוח ישירות לתוך האקשן. יש אפוא יותר תנועה, כבר בדקות הראשונות של המשחק, החל מההתחלה שבאופן מפתיע מסיטה את תשומת הלב לדמות אחרת, הממחישה פרספקטיבה חדשה עם מכשיר נרטיבי מעניין, לפני החזרה לגיבור. מכיוון שאין צורך בהדרכה הדרגתית ומלאה כמו בפרק הראשון, הפעולה מתחילה באינטנסיביות ומציעה שורה של מצבים שונים ומעניינים בעליל, עם שינויי תפאורה במגוון בולט ומסוגל לשמור על עניין גבוה כבר מההתחלה , אם כי אפקט ההפתעה כמובן נחלש בכך שמצאנו את עצמנו מתמודדים עם פרק שני. יש קצב משחק טוב יותר שניתן על ידי עיצוב רמה פתוח ומורכב יותר, הודות לכמות גדולה יותר של משתנים במונחים של מיומנויות לניצול ומבנה של הפאזלים, גם אם יש מנה משמעותית של חזרה לאחור אשר, בהתאם ל הז'אנר, מאלץ אותנו לחקור ביסודיות תרחישים שביקרתם בעבר בחיפוש אחר נתיבים חדשים וחפצים נסתרים, תכונה שאולי לא תשמח את כולם.

עונות ומנגינות

LostWinds2: Winter of the Melodiasזה, כמו קודמו כמובן, פלטפורמת עם אלמנטים הרפתקאים שיכולים להיכנס לקטגוריה שנקראת על ידי כמהMetroidVania, כלומר עם המונח הזה משחק שמבסס את המבנה שלו על פעולה בין פלטפורמות, קרבות עם אויבים ומינון טוב של חומר אפור שיש ליישם על פתרון החידות שעיצוב הרמה המורכבת מציב בפנינו. בתוך עולם פתוח עצום, אנו מוצאים את עצמנו מנחים את טוקו פשוט על ידי נגיעה בקצה המסך בכיוון שאליו אנו רוצים להזיז אותו ומנהלים את אנריל, רוח הרוח, בנגיעות מהירות של האצבעות על המסך, ב כדי לצייר במדויק את משבי המסלולים ולהפעיל יכולות מיוחדות.

למעשה, כמעט כל הפאזלים דורשים שימוש מגוון ברוח, בדיוק כפי שהתנועות של טוקו מתרחשות בדרך כלל בתמיכה של האלמנט המדובר. בהקשר זה, יש להזכיר את השיפורים שבוצעו במערכת הבקרה, שאמנם ממשיכה להיות מוזרה למדי בניהולו העקיף של הגיבור, שנע אוטומטית בשני הכיוונים הניתנים, אך כעת היא בהחלט יותר מדויקת ותגובתית ממה שנראה. בפרק הראשון. יש עדיין כמה אי ודאות בתגובה לפקודות, כאשר טוקו מושפע מהרוח גם אם אלו מכוונות לאלמנטים של הסצנה, אבל באופן כללי הדיוק בולט ואם שום דבר אחר כבר אין סיכון מתמיד ליפול מפלטפורמות או שצריכים לתת את הפקודה מספר פעמים כדי סוף סוף לראות אותה מבוצעת כהלכה. המגזר האודיו-ויזואלי ראוי לציון, המורכב מהמרה מושלמת של העבודה המצוינת שבוצעה על ידי Frontier ב-WiiWare, עם תוספת של יישום של High Definition ותוספת של כמה אפקטים גרפיים לגבי תאורה וחלקיקים.

מסקנות

LostWinds2 מציג את עצמו כאבולוציה מהותית של הפרק הראשון המצוין ממילא, מחליק את החספוס של מערכת הבקרה ומשפר את הגרפיקה אפילו בהשוואה לגרסה המקורית. נותרה קצת אי ודאות לגבי התנועה של טוקו, עם השליטה ה"עקיפה" המסוימת על הגיבור, אבל זו קצת פרדיגמה של הייחודיות שיש למשחקים המיועדים לבקרים מסורתיים כשהם מועברים למסך מגע. זהו משחק וידאו אמיתי, בנוי היטב ומסוגל לטבול את השחקן, למרות מעט דיאלוגים וסיפור פשוט, בסיפור אגדה אינטראקטיבי. העיצוב המורכב והמפורט, הנתמך גם ב-backtracking, מתאים יותר לשימוש בקונסולות הקלאסי מאשר למשחקים קצרים לסירוגין, אך מסיבה זו בדיוק הוא מסוגל לספק באופן מלא את מי שמחפש כותר קצת יותר מורכב ומסורתי בכאוס של App Store.