לפני מספר ימים נפטר ג'ורג' א. רומרו, במאי קאלט במיוחד בקרב חובבי סרטי אימה; מוכר באופן אוניברסלי כ"אבי הזומבים" בדיוק על שהביא את היצורים הפתטיים והאיומים האלה למסך הגדול שחוזרים מהמתים, מונפשים על ידי מי יודע איזה דחף, כשהמטרה היחידה לכאורה היא להאכיל מבשר חי.
לדמות הזומבי יש היסטוריה ארוכה במשחקים.כמו כל אייקון קולנועי, מפתחי משחקי וידאו ראו לנכון להשתמש בסוג זה של נבל במשחקים שלהם מאז שנות ה-80 (תחשבו על Ghosts 'n Goblins המפורסמים), ולאחר מכן חידשו את הדיון בצורה רצינית יותר במהלך שנות ה-90 .
דווקא בתקופה זו נולד ז'אנר האימה ההישרדותי, הרפתקאות דינמיות המאופיינות לרוב בהשקפה קולנועית בגוף שלישי ובצורך להתגבר על שורה של מצבים שבהם הרעיון הוא לשרוד את האימה, לא משנה אם על ידי בריחה ממנו או מולה עם רובים בוערים.
למרות שהמשחק בדרך כלל לא נכלל ברשימה, מכיוון שהוא בהשראת היצירות של HP Lovecraft ולא מקולנוע אימה, Alone in the Dark כלל באחת הסצנות הראשונות את השיטוט המפלצתי של זומבי, שנע מאחורי אדוארד קרנבי האחרון היה עסוק בחקירת החדרים של אחוזה נטושה.
כפי שאנו יודעים היטב, אותה נוסחה נלקחה והועשרה ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1996, על ידי הסדרה Resident Evil. בהתאמה מושלמת לאווירה הרומריאנית, כותר ה-Capcom כלא אותנו כמסורת בבית גדול שורץ (ומוקף) בזומבים, למרות שבמקרה זה במרכז האירועים עמד הניסיון של רב לאומי ליצור נשק ביולוגי. ולא איזה אלמנט מסתורי, אולי עולמי אחר.
בקיצור, זומבים עשו דרך ארוכה, למרות איטיותם הפתגמית, בעולם משחקי הווידאו. כבר זמן מה סוג זה של נבל חווה השקה מחודשת והפקות שמציגות אותם כגיבורים ממש נהרו, כמו סדרת Dead Rising; אלא גם אלה שמדחים אותם לאופן משני, באשר לזומבי של Call of Duty.
מה יהיה עתידם?כנראה שדמות הזומבי עדיין במצב בריאותי מצוין, והמפתחים מצליחים להכניס אותם כמעט לכל מקום מבלי לדאוג לנפח את הנוכחות שלהם. הם ישחקו בתפקידים ברמה הגבוהה ביותר בחודשים הקרובים: נראה אותם רצים ומשתחרריםימים חלפו, כמו גם בגרסה ה"ירקות" שלהם בהאחרון מאיתנו: חלק ב'. נראה גם שיש שם חיים עדייןאי מת 2, אולי מחכות לנו כמה הפתעות ב-GamesCom 2017?
