יש מעט מותגים המסוגלים להישאר על פסגת הגל לאורך ארבעה דורות של קונסולות, מה שמקביל לפחות או פחות של עשרים שנות חיים. זה בלתי נמנע שמשחקים כאלה הותירו חותם בל יימחה בהיסטוריה של משחקי הווידאו, ובלבם של אלה שיש להם תשוקה בלתי מותנית למשחקי וידאו. זה היה ב-1988 כש-TECMO פרסמה את הנינג'ה גיידן הראשון ב-Nintendo Famicom (הידועה יותר בשם NES), ובעוד כמה שבועות יגיע תורה של Ninja Gaiden: Dragon Sword, כותר שיסמן את שובה של הסדרה ב-Nintendo קונסולה, לאחר הביצועים הנוצצים שהציע Team Ninja לבעלי Xbox ו-PlayStation 3.
מטבע הדברים, המעבר מקונסולה ביתית לנייד כמו ה-DS גרר שינויים קיצוניים בתכנון העיצוב והשליטה במשחק, כפי שראינו, אך גם בפריסה הגרפית עצמה. במקרה זה, Ninja Gaiden DS נוטש את המנוע הגרפי התלת-ממדי לחלוטין של גרסאות קודמות, ומאמץ פתרון שכבר מוערך בסדרות מצליחות אחרות, כמו Resident Evil; שילוב של תפאורות דו-ממדיות מעובדות מראש (הן סטטיות והן גלילה) ואלמנטים תלת-ממדיים. בחירה מחייבת על פי המפתחים, הכרחית כדי להבטיח נזילות פעולה מיטבית, שבמשחק כמו Ninja Gaiden היא חיונית. קרבות בוסים הם יוצאי דופן, ובמקרה זה תעברו לתוך זירות תלת מימד לחלוטין, עם יתרונות קשורים מבחינת חזותי המשחק.
לסיכום, נראה שיש את כל התנאים שסאגת הנינג'ה גיידן תכלול פרק נוסף בעל ערך. לא יציאה, לא "עוד מאותו הדבר", אלא משחק שבאמת מסוגל לשפר את המוזרויות של ה-Nintendo DS, לרמה שהושגה בעבר אולי רק על ידי הפקות נינטנדו. גם ברמה הטכנית יהיה במה להסתפק, כי הבחירה בתמהיל הדו-ממד/תלת-ממד נראה מתאים יותר, אבל גם כי הכותרת מבטיחה להיות היפר-נוזלית ולסחוט את ה-DS עד הטיפה האחרונה. מי שאוהב את Ninja Gaiden יודע שאחד היתרונות של מהדורת ה-Xbox היה בגורם האתגר המרשים שהכותרת שמרה לרמות הקושי המתקדמות יותר. אז אם אתה חלק מהקבוצה של מה שמכונה "הארדקור גיימרים", יש לך סיבה נוספת לשים עין על המאמץ האחרון של TECMO, בתקווה ש-NG:DS לא יאכזב מנקודת המבט הזו. מתוכנן ל-25 במרץ בגרסה אמריקאית, תאריכי שחרור יפנים ואירופים עדיין לא מוגדרים.
