Metroid Fusion

שובו של סמוס

כל הסיפור מומחש על ידי מצגת קומית מסוגננת מאוד בסגנון "מדע בדיוני", שבין מסכים סטטיים לבין אנימציות ביניים מאפשרת להיכנס מיד לרוח המשחק, סיפור של חייזרים וטפילים, שכפי שקורה לעתים רחוקות, נראה די רהוט ובוגר. בקיצור, פעם אחת לא תמצא את עצמך צריך להשמיד המוני חייזרים קסנומורפים שרוצים לפלוש לכדור הארץ... תמיד יש המוני חייזרים, אבל המצב קצת יותר מורכב!
המשחק מבוסס כמובן על המבנה של המטרואידים השונים, כלומר, פלטפורמה עם אלמנטים יורים ועם דגש על חקר, בחיפוש הנואש אחר הישועה מהמצב האומלל שבו, בדייקנות, הבחורה הזו נמצאת. בנוסף לכך שיש לו אונסי חדש כבר לא הצהוב הקנרי של Super Metroid, לסמוס יש כעת גם מערכת בקרה מעודכנת, וההבדלים ניכרים מיד; הילדה מגיבה בחן (קצת כמו גיבון בשלד חיצוני) לפקודות שניתנו ויכולה כעת גם לבצע פעולות חדשות שהופכות הכל ליותר דינמי: היא יכולה להיתלות על קצוות הבמות, ולאפשר את הקפיצה אפילו עם שוליים גבוהים יותר של טעות מבלי להסתכן ליפול לריק במשך קילומטרים, מה שמאוד הערכתי, בהתחשב בקטעים המתסכלים של SM (שמייצג Super Metroid, ולא עבור SadoMaso, ברור...) שבהם היית צריך לקפוץ על פלטפורמות מילימטר עם סיכון מתמיד של נפילה וצורך לעשות את זה שוב. היא יכולה גם לטפס על קירות או להיתלות מתקרות מסוימות, תוך שהיא יכולה לצלם כשהיא נשארת מחוברת (קצת כמו ברוקמן), מה שמגביר את חופש הפעולה. יתר על כן, ניהול הארסנל הזמין כעת מהיר ומיידי יותר, ומאפשר החלפה בין כלי נשק בלחיצה פשוטה ושחרור של כפתור ה-R (כאשר ב-SM היית צריך להתמודד עם כפתור ה-SELECT); בדרך זו תעברו מיד מירי רגיל לטילים או מהפצצה הפשוטה (במצב "כדור") לפצצת הכוח. התחושה היא שהכל יותר אינטואיטיבי ומהיר יותר, ממש "פיוז'ן" עם הדמות! ברור שברגע שתצאו תמצאו את עצמכם נוהגים בסמוס שעדיין מתאושש מהתקרית עם כדור הטפיל", הרחבות של הארסנל, מצבי קפיצה חדשים, כמו גם מהירות העל האגדי ("Speedbooster").
האפיון של טפילי X יפה מאוד, מיוצג כמין של מסות כדוריות מתנפנפות המשתחררות על ידי החייזרים ההרוגים. "הדברים האלה", אם יישארו חופשיים, ייצרו מפלצות חדשות, בעוד שברגע ש"יתפסו" (פשוט על ידי הליכה לתוכם) הם ייספגו בחליפתו של סמוס ויטעינו אנרגיה או תחמושת.

איך זה נראה אחרי הרבה זמן?

המשחק כולו מתרחש בתוך תחנת המחקר הביולוגית, כאשר הפעולה מתרחשת דרך המגזרים השונים מהם הוא מורכב ואשר כל אחד מתאפיין במעין "אקוסיסטם" מלאכותי שונה, מה שהופך אותו למגוון מאוד של התפאורה בתנועות התכופות. מחלק אחד של אזור המשחקים לאחר. למשל, בין המגזרים השונים אנו מוצאים את זה שמשחזר את מערכת ה-SR388 המשמשת לגידול מטרואידים, או את זו המשמשת לחקר מיני צמחים שונים ודומה לג'ונגל מסובך, או את זה מימי... ברור שכל מגזר יתכתב קליקה נאותה של שירותים שונים עם נושאים ברקע.
התרחישים כולם מאוד מפורטים ומוגמרים היטב, עם עיצוב גרפי נקי ונעים כמו גם היצורים השונים הנוכחים. האנימציות של הגיבור מצוינות, בעוד שאפשר לומר שאלו של האויבים "פונקציונליות"; אפקטי הדפורמציה והסיבוב השונים המופעלים על הספרייטים עושים את עבודתם מצוינת, משתלבים בצורה מושלמת בגרפיקה של המשחק מבלי ליצור "חתכים" מעצבנים. לבסוף, בחירת הצבעים היא באמת מצוינת, ועוזרת לאשר את תחושת הדיוק, החדות והניקיון שחודרת לכל המשחק. תחום הגרפיקה הוא אפוא בר השוואה לטוב ביותר שראינו אי פעם ב-GBA עד כה, גלגול ראוי של סאגת Metroid על הנייד "החדש" של נינטנדו.
הסאונד מעוצב בצורה כזו שלא יהיה "פולשני", אלא ליצור מסגרת, מצע של אווירה שהיא באמת חלק בלתי נפרד מהמשחק, וליווי אודיו לא פשוט. יותר מ"מוזיקה" אמיתית, אלו רעשים, רמזים מוזיקליים, ביטויים מדוגמים שיגרמו לכם לשקוע עוד יותר בסיטואציות של המשחק, כמו גם מוטיבים שונים כולל ה-Metroid הקלאסי שחוזר ברגעי שמירה או בסיטואציות אחרות "תירגע." אי אפשר אפוא לומר שעומדת בפנינו מוזיקה מצוינת, אבל זה לא העניין. הסאונד כאן מעוצב עם פונקציה נוספת, של לעשות הכל כמה שיותר מרגש מבחינה קולנועית, לסמן רגעי מתח, ליצור אי שקט, פחד, טירוף או הבזקים נדירים של שלווה. בחירת סגנון נהדרת למשחק כזה. בהקשר זה יש לציין את האפשרות להשתמש באוזניות, שמביאה את הסאונד לסטריאו והופכת הכל למהנה עוד יותר!

איך זה נראה אחרי הרבה זמן?

הֶעָרָה
התוצאה של מה שתואר עד כה היא מוצר עם ביצוע מעולה. מספיקות כמה דקות של משחק Samus Aran כדי להבין כמה סטייל המשחק הזה משדר, פנינה אמיתית. ובכל זאת, יש כמה פגמים.
קודם כל, תמצאו את עצמכם מקללים את המתכנתים על דינמיקת המשחק הפרוורטית שלפעמים באמת מכריחה אתכם לחפש את הפיקסל המדויק לפגוע בו כדי לפתוח את דרככם ולהתקדם. למעשה, כדי להמשיך לעתים קרובות תצטרך לירות או להפציץ נקודות מסוימות ברקע; הבעיה היא שנקודות אלו מוסתרות לחלוטין מתחת למראה הרגיל לכאורה של הקירות, התקרה או הרצפה. לפעמים אין שום דבר שגורם לך להבין היכן בדיוק יפתח המעבר המיוחל וזה יוביל אותך בחלקים מסוימים של המשחק לירות בפראות על כל מה שסביבך או להפוך את עצמך לפצצת כדור ושטיח בתקווה של גלה את הפער הארור שיפתח את המצב עבורך. זה נראה לי קצת מפוקפק.
פגם גדול נוסף של המשחק הזה הוא אורך החיים שמתערער מאוד על ידי משך די קצר בהשוואה למה שאפשר לצפות ממשחק בימים אלה. בלי לרצות לעשות תחזיות, דעו שהכותרת מסתיימת בממוצע תוך 6 שעות בפועל. לא הרבה, הא? והבעיה היא שבשל עצם המבנה שלו הוא לא דוחף הרבה לשידור חוזר מספר פעמים בחיפוש אחר משהו חדש, שכן יש מעט סודות ובכל מקרה הם נוגעים למעשה רק להרחבת האנרגיה והתחמושת. אם כבר, זה יכול להיות משוחזר כי זה טוב, כן! דבר נוסף שאולי יגרום למומחה המטרוידיאן לעקם מעט את האף הוא הליניאריות המוגזמת של העלילה, שבגללה תמצאו את עצמכם עוקבים צעד אחר צעד אחר כל מה שיימסר לכם מהמחשב דרך חדרי הניווט הפזורים מסביב. המפה, ללא אפשרות ללכת שולל ולכן ללא חופש הפעולה שהיה אופייני לסופר מטרויד.
אבל בסופו של דבר, זהMetroid Fusionזו חוויה ששווה לנסות... חוויה אולי קצת קצרה, אבל ללא ספק אינטנסיבית, מחסנית יקרה! ואז, אני לא יודע מה איתך, אבל משחק שבו אתה יכול להפוך את עצמך לכדור ולהפציץ מימין ומשמאל משגע אותי!

מִקצוֹעָן:
+ זה לא גרסה מחודשת, זה חדש!
+ מרתק ומעניין
+ מהנה מבחינה אודיו-ויזואלית

נֶגֶד
- הדינמיקה של "הפצצה למצוא את היציאה" יכולה להיות כאב...
- קצת ליניארי וקצר

המטרויד האחרון נמצא בשבי, הגלקסיה בשלום...

אתה זוכר את Super Metroid? הקופסה הגדולה ביותר שראיתי אי פעם... לא משנה מה המשחק, אבל הקופסה הזו הייתה ענקית! אני זוכר שזה אכלס את הסיוטים שלי... אבל איזו מחסנית הייתה שם?
מלבד בדיחות, זו הייתה מחסנית, אבל מובן במובן האיכותי, כמובן, הרפתקת מדע בדיוני נהדרת בשילוב של פלטפורמה והרפתקה עם גיבור יוצא דופן: סמוס ארן. סמוס ארן האפל, דמות "פולחן" משהו בהשוואה לאייקוני משחקי וידאו אמיתיים כמו מריו או זלדה, אבל נראה שנינטנדו החליטה לנקות אבק מהזיכיון לדור החדש של הקונסולות, וככל הנראה, לעשות זאת נהדר...
כאשר חוזרים למערכת SR388 (כוכב הבית של אותם מטרואידים הידידותיים) כדי לשמש מטפלת לקבוצת חוקרים, סמוס שלנו מותקף על ידי ישות לא ידועה שמתבררת מאוחר יותר כטפילה במבנה האורגניזם המארח על ידי השתלטות על זֶה. הזיהום מתפשט במהירות מבחוץ למערכת העצבים של הילדה המסכנה, שמוצאת את עצמה מתמזגת ביולוגית עם החליפה דרך סוג זה של סימביון, עד כדי כך שהיא נאלצת לעבור הסרה כירורגית של חלקים מחליפת הכוח... למרבה האירוניה, הישועה מגיעה מהאויב הישן של סמוס! למעשה, החוקרים, שבינתיים החלימו את שלנו בתנאים נואשים כעת, מנסים להזריק לה סרום שמקורו במטרואידים האחרונים שנשמרו בתרבות, ומגלים שהתרופה עובדת בצורה מושלמת! נראה למעשה שטפילי ה-X הללו הם ה"מזון" המועדף על 'החיות' היקרים, ולכן הם חוסלים במהירות, מה שמציל את סמוס שבכך מוצאת את עצמה עם חליפה חדשה ומעין חוב פסיכולוגי כלפי המטרואידים שעשו זאת. לסבול. אבל משהו מוזר קורה בתחנת המחקר שבה חלקי החליפה שנדבקו על ידי