Atari Live נערך בלונדון, אירוע ההצגה של ליין אפ 2009 של הלייבל ההיסטורי, ואחד התוצרים המעניינים של האירוע היה Ghostbusters: The Videogame שעד לפני מספר חודשים היה חלק מהיצע Vivendi Games ואשר הוצאה לשוק לאחר המיזוג עם Activision.
ברור שהמותג לא צריך היכרות וכבר באביב האחרון אפשר היה לראות אותו בתנועה ולתאר אותו לעומק. החלפת המפיק לא שינתה את התוכניות המקוריות אשר נותרו אפוא כאלו של הכנסת המעשה הסיפורי השלישי האידיאלי של הסדרה לתוך מפתח משחק וידאו, ובכך להשיק מחדש שם שבמציאות מעולם לא עזב את לבם של המעריצים ואכן זוכה להכרה אפילו על ידי הדורות הצעירים.
ספריית הזוועות
לשתי הגרסאות בפיתוח, האחת ל-PlayStation 3 ו-Xbox 360, השנייה ל-Wii, יהיו כמעט כל התחומים והרמות המשותפים, עם מעט מאוד הבדלים והרצון להבטיח התקדמות כמעט זהה. ההדגמה שהוצגה לרגל איפשרה לנו אפוא לקבל מושג כיצד העבודה על השניים בוצעה באותה מסגרת ולשם כך נבחרה הרמה שנקבעה בתוך הספרייה הציבורית בניו יורק, בין שורותיה של מדפים מלאים בספרים, המעברים והמנהרות הסודיות, המרתפים ואז מעין ממד מקביל עם בית רדוף רוחות, שבו הפרזנטציה נקטעה.
הגלגול של הדור הבא מתמקד כמעט הכל במגוון ובשילוב של פיזיקה מצוינת עם שלל הנשקים והגאדג'טים הזמינים: בנוכחות גולם עצום של ספרים שנוצר ממש מתחת לעיניהם של ארבעת מכסי הרוחות חסרי הפחד, זה עשוי להתאים למשל השתמש במעין דבק או הכה אותו עם קורות כדי להאט אותו לפני שתסיים אותו עם קרני פרוטונים וכדורי אנרגיה, תוך לכידת הישויות האקטופלזמיות בפועל - הרוחות הקלאסיות, השקופות - הוא ינצל את השילוב של טריגרים ואנלוגים, כאילו היה יורה מסורתי. ב-Wii הגורמים הפוכים ואם הפעולה פחות תזזיתית ומגוונת, כמו גם שהאווירה קצת פחות חשוכה, רגע הלכידה מקבל חשיבות מרבית, שבו תצטרכו להשתמש ב-Wiimote וב-nunchuck כדי להזיז את הרובה ולדמות את השקת המלכודת, בתקווה להשיג את הזיהוי המקסימלי האפשרי.
בשני המקרים, אולי המרכיב החיובי ביותר היה הייחודיות הברורה של האויבים: רגילים לעמוד מול חיילים או מפלצות המוסתרות מאחורי חומות הממתינות להדחה, לראות את יריבם מרפרף בצורה כמעט אקראית, לחצות חפצים ולהחזיק אותם, בהחלט יש השפעה רעננה ומהנה.
עם זאת, מביכה יותר היא הבחירה לנצל מערכת דומה לזו שנראתה בשני Gears of War, שבה מספיק מגע כדי להחיות או להתחדש לאחר שהייתה מושבתת, שנראתה נתונה מדי למצבי הרוח של הבינה המלאכותית של האדם. לוויה. יש לאמת את כל החלק של ההתקדמות והשיפור של הארסנל, כמו גם את זה של ניהול תחנת הכיבוי האגדית ששופצה וצוידה למטרות "רוחניות". היעדר הפעלות על סיפון ה-Ecto 1 נראה מאושר, בעוד שהמשחק מרובה משתתפים נשאר מכוסה בסודיות הקפדנית, אם כי בטוח שזה לא יכלול את הקמפיין עם קואופרטיב.
השניים אינם דומים
בהתחשב בזהות הרעיונית של הפרויקט וההבדלים בגישת המשחקיות, הנקודה שבה שתי הגרסאות השונות הכי הרבה נשארה הטכנית. PS3 ו-360 ייהנו מסגנון המבוסס בדרך כלל על ריאליזם עבור ההגדרות והקריקטורה עבור גיבורים ואויבים, הודות למשטחים טובים וסביבות עשירות בפרטים רבים ואבני חן קטנות, כמו המדפים המלאים בניירות שמוכנים להתפזר על הקרקע או ניהול נוזלים בזהירות רבה אם כי לא חיוני לחוויה.
ב-Wii יהיה לך מעין קומיקס, צבעוני במיוחד ועם דמויות עצומות בהשוואה לסביבה, שבה מערכות היחסים לא כל כך חשובות אבל קורצות למשתמש שבשל הגיל והתפיסה של משחק הווידאו רוצה משהו יותר דומה לזה קריקטורה; כרגע אנחנו לא נשארים פעורי פה. ההקרנה מתוכננת ליוני הבא, לרגל 25 שנה לסרט; עד אז, אנו מקווים שתהיה לנו הזדמנות לנסות זאת ישירות לפחות פעם אחת ולקבל מושג ברור יותר לגבי האפקטיביות של יצירה שכבר, כפי שניתן לראות כעת, מבטיחה לא לאכזב את המתלהבים הרבים ואת העוקבים החדשים האפשריים.
