יצא בסוף שנות ה-90,הראשוןהיל השקטהיה האב של סדרה שהפכה היסטורית לאימה הישרדותית,ז'אנר שבמובנים מסוימים הרגיז את הקנונים שנכפו על ידי מה שבאותו זמן נתפס ככותרת ההתייחסות לקטגוריה, כלומר Resident Evil.במשחק של קונאמי גיבור ההרפתקה לא היה למעשה מומחה צבאי או שוטר אמיץ חמוש עד השיניים, אלא אדם רגילנזרק בניגוד לרצונה לעולם מעוות ומלא סכנות. גיהנום עלי אדמות ללא מוצא נראית לעין, שבו המפלצות שהוא נאלץ להתמודד איתו לא היו חייזרים אנתרופומורפיים או תוצאה של איזה ניסוי גנטי שגוי, אלא לידה מעוותת של החלק האפל ביותר של נפש האדם, התגלמות הייסורים, של פחדים. שחזור או חרטה של הגיבור ושחקני המשנה.
הגרסה המחודשת
הדרך הראשונה שבה יכול Konami ללכת היא גם לדעתנו הפשוטה ביותר מבחינה תיאורטית, כלומר הרימייק ה"קלאסי".לא פרשנות מחודשת של הSilent Hill: Shattered Memories,אבל רימייק אמיתי.אחרי הכל, כשהסיפור, התסריט והתרחישים כבר יפים ומוגדרים, יידרש מעט יחסית כדי אולי לשכלל את הדיאלוגים ולשלב כמה אזורים חדשים או דמויות חדשות כדי להרחיב את התוכן ולהפוך את הסיפור ליותר זורם ושלם. אם כבר, עיקר העבודה תהיה כולה עבודה טכנולוגית.Resident Evilשוחרר במקור ב-Game Cube, זה יכול להיחשב במובן הזה כדוגמה מוצלחת לעיבוד מחודש.במשחק הזה הכל השתפר בהשוואה למקור, ואנחנו לא מדברים רק על גרפיקה: וילה ספנסר, עם החדרים החדשים שנוספו שחלק שונה מהמבנה הפנימי, באמת נראה כמו אחוזה עתיקה, בעוד שהאזורים החיצוניים החדשים דמותה של ליסה טרבור תרמה בהתאמה לגוון מעט בחוויה מבלי לעוות אותה, ולתת יותר מרווח נשימה לסיפור, להעמקת היבטים מסוימים ולשיפורו מנקודות מבט שונות. לא אכפת לנו מהרעיון לבדוק שוב את הארי מייסון בחיפוש אחר בתו הנעדרת דרך מקומות כמו בית החולים אלחמילה בכלל.
הפרק החדש "הקלאסי".
עם זאת, Konami יכולה להחליט להפעיל מחדש את סדרת האימה שלה מבלי שתצטרך להתחיל מחדש... מההתחלה. או, פשוט, הוא יכול גם לחשוב על כך שצוות מפתחים חיצוני יעשה את הרימייק, בעוד שלאחד פנימי יש את המשימה העדינה להמשיך את הסאגה מהפרק הרגיל האחרון. בכל מקרה, מה שהכי חשוב לדעתנו הוא שהכותרת יכולה לסמוך על אנשים מוכשרים, שמכירים היטב את היקום של Silent Hill, שבזכות אלף הפנים שלו כל כך דומות, אבל במובנים מסוימים גם כל כך שונים, יכולים להציע לתסריטאים רעיונות רבים לסיפור עם נושאים חזקים, מטרידים ועמוקים.עולם המאוכלס כתמיד במפלצות שנולדו מנפשם המיוסרת של קורבנות העיירה, ולפיכך מגלמים את הייסורים, הספקות, הפרנויה או החרטה של אלה שאבדו בערפלה.מכת הנשים הקדושות, האחרונה מבין השלושה שפעלו בעיר שנותרה "פעילה" לאחר עזיבת חברות השתיים האחרות, הסוגדת לאלוהות המכונה לובסל וית', עם חידוש הישן.ברית שבורה של Silent Hill,המשחק מעולם לא הושלם ופורסם, אבל שלפי חלק מהמקורבים היו לו כמה אלמנטים מאוד מעניינים להציע מנקודת מבט של היסטוריה ויכולת משחק, עד Silent Hill: Past Life, קומיקס המבוסס על הזיכיון ומתרחש ב-Silent Hill של 1867 , רבים יכולים להיות רעיונות שימושיים שניתן לשאוב מהם באופן חופשי ולהשתמש בהם כתפאורה לאירועים האינטימיים והאישיים יותר של הגיבורים.
פרויקט קוג'ימה המהפכני
הדרך השלישית האפשרית שקונאמי יכולה ללכת לפרק חדש של Silent Hill, אנחנו לא ממש יודעים אם זה אפשרי או לא מסיבות משפטיות, מוסריות או חומריות.אף אחד לא יודע בוודאות אם למשל ההסכם עבוריצירת Silent Hillsבתנאי העברת כל הזכויות על היצירה לחברה היפנית,אם יש חומר שכבר פותח ואם זה נמצא גם באולפני Konami. גם לא אםהידאו קוג'ימהתיקן על נייר או מחשב את מה שהיה צריך להיות המרכיבים המרכזיים של הפרויקט שלו, או אם כולם או חלק ניכר מהם "נשארו" מעוגנים במוחו. בכל מקרה, אם זה היה אפשרי, היינו יכולים לחשוב לקחת את הרעיון שהגה בתחילה האב המבריק של מטאל גיר ואז לפתח אותו על ידי הוספת משהו אחר, להציע בצורה אלקטרונית מעין התופת של דנטה עלי אדמות,בניסיון לגלות מחדש את האווירות שגרמו להצלחת הסאגה, גם במקרה הזה מספר לנו סיפור מבוגר ומטריד,שמתפתחת באופן אורגני בתוך מסגרות מדכאות, כשרגעי אימה נקבעים על ידי הפחד מסכנה בלתי נראית ולא על ידי התנגשויות יד ביד מתמשכות עם יצורים. כמו שקרה עם ליסהבהדגמה של PT
שורד את הזוועה
עד כאן צוותי פיתוח וקווי עלילה. אבל מה לגבי משחקיות? לדעתנו, המשחקיות לא צריכה להתרחק מדי מהמסורתי, אלא לשלב אלמנטים חדשים שנותנים יותר דינמיות למכניקה מסויימת וחלופות לשחקן באופן הגישה למצבים מסוימים. במובן זה, קונאמי יכול להחליט לנצל, כפי שככל הנראה Hideo Kojima רצה לעשות ב-Silent Hills שלו, אלמנטים "מיוחדים" כמו החומרה של הקונסולות שעליהן המשחק ישוחרר. לדוגמה, אם יושמו מצבים דמויי רוחות רפאים כמו PT,זה לא יהיה אבסורדי להעלות השערה של רוח רפאים שמסוגלת לקיים אינטראקציה עם המשתמש באמצעות השמירה שלו, ההעדפות שלו וכל המידע הקיים בדיסק הקשיח של הפלטפורמה,או על ידי טשטש את הסרטון או לגרום לפנקס להשתגע, בנוסח מה שכבר קרה בימי הפלייסטיישן הראשון עם Psycho Mantis ב- Metal Gear Solid. ואז לחשוב על אויבים היסטוריים וחדשים, מגוונים ככל האפשר לא רק במראה או בדרך התקיפה, אלא גם בזו של ההיגיון והפעולה. מפלצות רגישות, המסוגלות לזהות קורבנות פוטנציאליים לפי ריח, ראייה או שמיעה ומצוידות בבינה מלאכותית הרבה יותר מפותחת מאשר בפרקים הקודמים של הסדרה.
יצורים שאם הם תוקפים את הגיבור, עושים זאת בקבוצה, מבלי להמתין בנימוס לתורם, תוך שימוש בכל אמצעי כדי להגיע לתחתית ההתנגשות,אפילו ממש לקרוע את הגפיים של בני בריתם המתים החלשים או חלקים מהרקע (צינורות, כיסאות וכו').בדרך זו נוכל לחשוב על סוג של גישה חופשית יותר, ולכן גם חמקנית: לפעול יותר בצל, אם נרצה, כדי להתגבר על מכשול, אויב או אזור, יהיה רעיון לא רע ולפעמים יאפשר לנו להציל כדורים או נשק קהה. ואז גבעת שקטה שתיחקר כמעט בחופשיות, "עולם" משחק דינמי שבו הזמנים מוכתבים, למעט מקרים בהם העלילה חייבת להתפתח בהכרח, על ידי כמה החלטות שהתקבלו על ידי הגיימר. מי, עובר אפילו רק מתוך סקרנות מבית לבית,עשוי להיתקל בסדרה של משימות צד אופציונליות בדומה למה שקרה בוהיל השקט: גשם שוטף.במשחק Vatra Games היו למעשה quests Sidequests שלעיתים ניתקו מהקונטקסט מהעלילה הראשית אבל בהחלט כיף מאוד לשחק, כי בנוסף לאפשר למשתמש לחקור מבנים או אזורים חדשים, זה אפשר לו לחוות מיני סיפורים ממקור ראשון על כמה התושבים המקומיים. אבל כמובן, זה יהיה תלוי בקונאמי לחשוב על כל זה. מלבד פנטזיות ורצונות, כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לקוות לחזרה בהקדם האפשרי ובסגנון של סדרה אהובה שעדיין יש לה כל כך הרבה מה לומר.
