הכותרים של 2016 שכבר שכחנו מהם

בואו נדבר על המשחקים הנשכחים של 2016, אלה שאנחנו אפילו לא זוכרים שהיו אי פעם

Catalyst של Mirror's Edge

זוכרים שהיו זמן ומקום, איפשהו בין שינה לערות, שבהם גיימרים קראו לסרט המשך ל- Mirror's Edge? כאשר Electronic Arts הכריזה על Mirror's Edge Catalyst ההתרגשות הייתה מורגשת, ואז, לאחר חודשים של המתנה וחומר שנחשף באיטיות, הוא סוף סוף הגיע, רק כדי להיעלם באופן אומלל מהזיכרון לאחר כמה ימים.המשחק עצמו לא רע, רק שהשחקנים לא ציפו לעולם פתוח אספטי וחסר חיים שבו יוכלו לבצע משימות משעממות שנראות לרוב כמו מילוי בלבד, חווים סיפור שהוא הכל מלבד בלתי נשכח. לכמה שעות זה מבדר, אבל אז אתה מבין שזה צורה בלי הרבה מהות ושכמה מושגים עובדים טוב יותר כשהם מקושרים למבני משחק ליניאריים ומסורתיים יותר, כמו זה של הפרק הראשון. קשה להתייחס לזה כאסון, אבל במקביל גם לזכור שהוא קיים.

ילדי המחר

קשה להאשים מישהו בכישלון "ילדי המחר". מבול של סרטונים ומידע פורסמו על המשחק, היו שלבי אלפא וביטא שבמהלכם בודקים את הדופק של גיימרים, היו מפגשי מבחן לעיתונות עם מאמרים קשורים, ובכל זאת סוג כזה של אלגוריה של החברה המרקסיסטית , ניסיוני עד הליבה הן במשחקיות והן בסגנון ויזואלי, הוא לא הצליח להרשים. ואכן, למען האמת זה זכה להתעלמות מוחלטת על ידי השחקנים, שהעדיפו משהו אחר.בקיצור, המפתחים קיוו ליצור לפחות בסיס מוצק של מעריצים המוקדשים למשחק, אבל המטרה נכשלה ברובה.האם זה בגלל שלמרות כוונותיו הטובות, ילדי המחר לא מצליחים ליצור אפילו תחושה קטנה של קהילה? או בגלל, בעצם, זה לא מציע הרבה מה לעשות? מי יודע... הוודאות היחידה היא ש-2016 בוודאי לא תיזכר ביציאתה.

Battleborn

Gearbox באמת השתדלה עם Battleborn, אבל זה לא הספיק. אי אפשר לומר שהרעיון של פרסום יריות מקוון היה מטורף, לאור הצלחתם של כותרים כמו Overwatch ו-Paladins, שיצאו גם הם ב-2016, אבל כנראה שלא הספיקו להתאים את ז'אנר הלהיט של השנה נכון.הבעיה עם Battleborn היא שהוא חסר אישיות, כמה שהוא עשיר בדמויות, החל מהסגנון הגרפי האנונימי באמת ומגיע למגוון ועושר התכנים. את הדמויות עצמן, שהן נקודת המשען של המשחק, אי אפשר לאהוב במיוחד ויש חוסר באפיונים חזקים ובלתי נשכחים באמת. פסק הדין הסופי הוא שמעט מאוד אנשים קנו אותו ושהוא סבל ממחסור כרוני בשחקנים בשרתים מאז ההשקה. במהלך החודשים היו יוזמות שונות לנסות להחיות אותו, אך כולן לא הצליחו. אולי הגיע הזמן שגירבוקס תסתכל קדימה.

Recore

אנחנו ב-E3 2015 ומיקרוסופט מכריזה לעולם על קניין רוחני בלעדי חדש עבור Xbox One: Recore, כותר שפותח על ידי האולפן החדש של Keiji Inafune. הצילומים נחמדים, אבל לא מראים כמעט כלום מהמשחק. Inafune הוא דמות ידועה בתעשייה, עם עשרות משחקים מתחת לחגורתו, כולל יצירות מופת רבות, ועם ה-Mighty No. 9 המיוחל אז כבר בפיתוח. שום דבר לא נראה כאילו זה יכול להשתבש.במקום זאת, ההיסטוריה מספרת לנו שסוף סוף, כשRecore יצא, היו לו כמה יותר מדי בעיות, שחקנים לא אהבו את זה מאוד והמכירות לא היו יוצאות דופן.אנחנו לא מדברים על כותרת נוראית, אבל בהחלט אחת מאלה שלא נשארות בזיכרון, לא לסיפור ולא למשחקיות. בקיצור, דיברו הרבה על Recore לפני שיצא, אבל אחרי ההשקה שלו לא נשאר הרבה מה להגיד.

Metroid Prime: כוח הפדרציה

בואו נגיד את זה בבוטות: Metroid Prime: Federation Force לא היה אהוב על ידי אף אחד. מעריצי סדרת Metroid רצו משחק חדש, אבל לא יורה שיתופי עם משימות זהות שהיה קורבן לאנומיה בלתי נמנעת. הבוז, אפילו הזועם, כלפי המשחק ניכר מאז ההכרזה ומעט או שום דבר נינטנדו הצליחה לעשות כדי להכיל אותו.במציאות זה אפילו לא עובד כל כך גרוע כמו שאנשים חושבים, אבל כשסיפור מתחיל ביריקה אין זה סביר שהוא יסתיים בילדים.אז Metroid Prime: Federation Force שוחרר לקול בוז של העיתונות והציבור, נמכר מעט מאוד ונשכח מיד, מחכה למטרויד ראוי יותר. רבים אף מעמידים פנים שהיא מעולם לא הייתה קיימת, בעוד שאחרים רואים בה בדיחה היסטורית הראויה רק ​​לשכחה.

Far Cry Primal

אתה זוכר את Far Cry Primal? Ubisoft השיקה אותו עם קמפיין שיווקי מעניין שמטרתו להדגיש את המוזרויות שלו בכל דרך. A Far Cry המתרחש בפרה-היסטוריה לא היה רעיון רע והתוצאה לא הייתה יצירת מופת, אלא כותר ראוי. עד כמה שידוע לנו גם המכירות לא היו רעות, אז אנחנו לא יכולים להבין למה אף אחד כבר לא מדבר על Far Cry Primal.קשה למצוא אותו בכל דירוג השנה, או לשמוע אותו מצוטט כאחד מהכותרים הבולטים של 2016.כאילו, למרות ההערכה הכללית, היא לא השאירה זכר לעצמו בזיכרון הקולקטיבי, כמו נושא מפותח עם כל דבריו במקום, אבל שלא הצליח לחרוג מהאקספוזיציה הבנאלית של נקודת מבט משותפת ככל האפשר.

Tokyo Mirage Sessions #FE

Tokyo Mirage Sessions #FE הוא משחק נהדר עם שתי בעיות גדולות: זה כותר שמיועד לנישה קטנטנה והוא שוחרר על קונסולה כמעט מתה. התמקד במכניקה של תעשיית הבידור היפנית, משחק התפקידים הזה, שראה את שיתוף הפעולה בין נינטנדו לאטלוס, כמעט ולא הורגש. ידוע בתחילה בשם Shin Megami Tenseiמקורי ונוסחתי בו זמנית, היה לו תהודה של יבבה בסערה.אולי נינטנדו ואטלוס יעשו טוב אם יחזירו אותו בצורה כלשהי לסוויץ', לפחות כדי להודיע ​​לקונים פוטנציאליים על קיומו...

אדיר מס' 9

Mighty No. 9 הוא הכותר השני של Keiji Inafune ברשימה הזו (השני הוא Recore). שיא לא רע לאבי הסדרה מגה מן במקרה הזה אנחנו גם עומדים מול אחת ההצלחות המנוהלות בקיקסטארטר אי פעם. המשחק היה למעשה נושא לעיכובים בלתי נתפסים, שינויי כיוון מתמשכים ושמועות שנעשו יותר ויותר אכזריות כלפי צוות הפיתוח ככל שחלפו החודשים.התוצאה הייתה שרבים מאלה שהאמינו בפרויקט, שגרמו לו לגייס כמה מיליוני דולרים, הפכו למבקרים הקולניים ביותר שלו, ויצרו סביבו אווירה הרת אסון.כשזה יצא, מייטי מס' 9 נפל משמעותית מהציפיות הכלליות, למרות שלא היה בזוי לחלוטין. השכחה הייתה בלתי נמנעת בגלל מה, איך שלא מסתכלים על זה, הוא עדיין סיפור רע.

חזית הבית: המהפכה

חזית הבית: למהפכה הייתה התפתחות בעייתית מאוד, שגלשה למוצר המוגמר. התחיל כשהקבוצה הייתה תחת Crytek, המשיך אותו הדבר תחת Deep Silver, אם כי עם שם אחר, היא הצליחה בנס לצאת מאכזבת הרבה ציפיות. בעיקרון היא נמכרה מעט, רבים שכחו את קיומה וסדרת Homefront, שאם אתם זוכרים נולדה כחלופה לסדרת Call of Duty, יצאה עם עצמות שבורות.חבל, כי בינתיים הפיתוח של המשחק נמשך והעדכונים האחרונים שפורסמו הפכו אותו לכותר שהוא הכל חוץ מבזה.אכן, למען האמת זה יהיה אחד מאלה שראויים להתגלות מחדש. לא יצירת מופת, אבל יריות עולם פתוח מוצק עם הרבה תוכן. זה יהיה למשחק הבא.

כוכב פוקס אפס

Star Fox Zero הוא האקסקלוסיבי האחרון של נינטנדו ל-Wii U.רבים קיוו שזו שירת הברבור של הקונסולה, אבל אנחנו יכולים להתייחס לזה יותר כאל הקרפדה, בהתחשב עד כמה היא התקבלה בצורה גרועה וכמה מעט היא נמכרה, גם בשל מותה של המכונית עליה היא הושקה.נניח שהמשחק לא גרוע כמו שחלק היו רוצים, אבל הוא סובל מאוד מכמה בחירות מקוריות שנעשו מבחינת מערכת הבקרה, שהרחיקו חלק מהמשתמשים.חבל, כי הכישלון המהדהד יכול לייצג את המצבה לסדרה. אבל מעל הכל זה חבל כי בסך הכל זה לא נתעב כמו שזה מצטייר. האם ציפינו למשהו אחר? לפחות הוא ניסה להיות שונה ולא תמיד לחזור על אותו סיפור ישן.