מה קרה להם...הוא טור קבוע שמנסה להעלות לאור את אותם זיכיונות שמסיבה זו או אחרת קצת נפלו לשכחה, מספר את סיפורם, בתקווה לראות אותם שוב במוקדם או במאוחר על המסכים שלנו.
Destruction Derby הייתה סדרה מאוד מסוימת של משחקי נהיגה ו"התנגשות" בתחום הפקות משחקי וידאו ז'אנר, במיוחד עבור מה שהיא הציעה במצב המשחק הראשי שלה, שלא היה לו שום קשר למירוצי מכוניות קלאסיות. הסדרה, שהופקה לשלושת הפרקים הראשונים על ידי Psygnosis, החברה הבריטית ההיסטורית שנרכשה על ידי סוני ב-1993 כדי שיהיו מפתחים "פנימיים" שיתמכו בהשקת קונסולת הפלייסטיישן החדשה שלה בשווקים מערביים (ספטמבר 1995),הוא נוצר בהשראת מה שנקרא דרבי ההריסה, סוג של תערוכת מכוניות המאופיינת בעובדה שקומץ מכוניות מתחרות בדרך כלל בתוך זירה או על מסלול בצורת "8", ומתנגשות זו בזו.המטרה הסופית של ה"מירוץ" עבור הנהגים היא להיות האחרון כשהמכונית עדיין עובדת. "קונספט" שדווח בנאמנות בסדרת משחקי הווידאו Destruction Derby.
מה קרה ל-Destruction Derby, אחת הסדרות הכי מצחיקות בפלייסטיישן הראשונה?
דרבי הרס
הכותר הראשון של הסדרה שוחרר ב-1995 בפלייסטיישן, SEGA Saturn (עם זאת פורסם על ידי SEGA ופותח על ידי Perfect Entertainment עקב הסכמים קודמים עם המפתחת שכללו גם את Wipeout הראשון בקונסולת Sonic הביתית) ו-MS-DOS, שפותחו של החבר'ה ב-Reflections. הקונספט מאחורי המשחק היה ללא ספק הרעיון הפשוט של התוכנית באותו שם, ומסיבה זו הוא בסופו של דבר משך את תשומת לבם של גיימרים רבים, מה שאפשר לו לצבור פופולריות רבה ולמכור עותקים רבים, במיוחד בגרסה לסוני לְנַחֵם.הרעיון לנהוג במכוניות ספורט ולזרוק אותן במהירות גבוהה על כלי רכב אחרים, ממש לפוצץ את יריעות המתכת והאביזרים שלהם, נראה שהלהיב את המשתמשים,נלכדה גם על ידי המערכת המעניינת שניהלה נזקים במשחק ושכללה לא רק סדרה של נקודות תורפה הממוקמות באזורים ספציפיים של המכוניות, שייפגעו כדי לגרום להידרדרות של המרכב וברור לבעיות בשליטה על הרכב, אלא גם מנוע פנימה יכול להראות חזותית נזק פיזי במכונה.
פגיעות חוזרות ונשנות גרמו נזק לכלי הרכב עד שהם נהרסו לחלוטין. וגם אם בטווח הארוך המשחק היה קצת חוזר על עצמו ולא ארוך במיוחד, למרות ארבעה מצבים (העיקרי שבהם היה Destruction Derby בכל מקרה), המכירות והביקורות הביקורתיות היו כל כך חיוביות עד ששכנעו את פסיגנוסיס להזמין סרט המשך, אשר זה הגיע בשנה שלאחר מכן.זה היה גם הודות לתואר הזה שבמהלך שנת הכספים 1995-1996, משחקים ממותגי Psygnosis ייצגו 40% מהמכירות של כל משחקי הווידאו באירופה.Destruction Derby 2, למעשה, שוחרר ב-1996 בפלייסטיישן ובמחשב האישי (מהדורה עבור SEGA Saturn תוכננה בתחילה, אך מעולם לא נוצרה עקב בעיות בלעדיות של סוני), והייתה להצלחה גדולה אפילו מזו של האב. למעשה, הכותרת הצליחה לתקן את רוב הפגמים של קודמו, ולהוסיף מספר מצבים חדשים ומעניינים, כולל מרובי משתתפים. ב-Destruction Derby 2 השחקן מצא את כל ההרגשה של הפרק הראשון, ולכן אותה יכולת משחק מהנה ותמרון של כלי הרכב; הוא יכול לרוץ על עד שבעה מעגלים שונים ולנסות את כוחו במספר מצבים לשחקן יחיד. אבל בהשוואה למקור הוא הציג מגוון רחב יותר של מסלולים ומכוניות, כמו גם את היכולת של האחרון להתהפך ולקפוץ. גם במקרה הזה ההצלחה הייתה מיידית, ואכן, אם אפשר עדיפה על זו של דרבי ההרס הראשון, עד כדי כך שגם היום הפרק השני הזה הוא שנחשב לטוב ביותר בסדרה כולה. בכל מקרה, על כנפי ההתלהבות להצלחה,בשנת 1999 Psygnosis הוציאה את Destruction Derby 64 בעזרת Looking Glass Studios ו-THQ, גרסה טובה יותר מבחינה גרפית וטכנית של המקבילה לפלייסטיישן עבור Nintendo 64, עם יותר מכוניות ותשומת לב רבה יותר לפרטים בכל הנוגע לנזק למכוניות.
תחילתה של הירידה
אמנם נראה היה שהסדרה עשתה את הדרך של הצלחה מתמשכת לאורך זמן, אבל מאחורי הקלעים היו רגעים של מהומה. Reflections, למעשה, שעבד על משחק בשם Thunder Truck Rally תחת התווית Psygnosis, וככל הנראה כבר שרטט משהו לפרק השלישי של Destruction Derby,החל לפלרטט עם GT Interactive Software, חברה המקושרת ל-GoodTimes Entertainment, חברה המתמחה בהפקת וידאו ביתית. איתו רצו קבוצת המפתחים לנטוש את האגף המגן של המוציא לאור הבריטי ולשנות אזור כדי לנסות דרכים חדשות. וכך זה קרה כמה חודשים לאחר מכן.
עם פרידת יוצריה, שלימים ייקחו את השם של Reflections Interactive ואשר עם ההוצאה החדשה תיתן חיים לזכיינית דרייבר, החליטה פסיגנוסיס להפקיד את הפיתוח של Destruction Derby Raw בידי סטודיו 33, קבוצה שעד אז "התייחדה", כביכול, על משחק מירוצים גרוע בשם Newman Haas Racing ועל פרק הגון של פורמולה 1, דווקא המהדורה לעונת 1999, לעומת זאת, למרבה הצער זה היה בהחלט נמוך מהצפוי: המשחק, שיצא בשנת 2000 בפלייסטיישן, יכול למעשה להתפאר במספר לא מבוטל של מעגלים, הרבה מכוניות יפות וגרפיקה מעל הממוצע לתקופה ובעיקר עבור החומרה הזמינה, אבל זה היה באופן בולט במה שהיה צריך להיות הלב הפועם שלו, כלומר יכולת המשחק. במובן הזה נראה שהכותרת לא עבדה בכלל: הפיזיקה הייתה לא מציאותית, מודל הנהיגה היה נוקשה בצורה אבסורדית וקשה לשלוט בו אפילו כדי לבצע את הפעולות הפשוטות ביותר, כאשר רבים מהתמרונים לא נראו "חופשיים" ונראה שנקבע על ידי קבצים בינאריים ספציפיים. ואם למשחק נהיגה חסרה תחושה מסוימת עם הפקדים ועם המכוניות הנוהגות, זה הסוף.לכן, Destruction Derby Raw הוכיח את עצמו כפלופ אמיתי עבור Psygnosis,שבינתיים, עקב ארגון מחדש פנימי בסוני, פורק למעשה ושולב באולפן החדש של סוני ליברפול (SCE Liverpool Studio). כמה שנים מאוחר יותר, סוני Computer Entertainment Europe חשבה שהגיע הזמן לנקות אבק מהזיכיון, הפעם להעביר אותו לפלייסטיישן 2, ולהפקיד אותו, למרות הכל, עדיין בידי סטודיו 33. הכותר התחיל עם אלף שאיפות, כולל זו להיות הכותר הראשון של המונולית עם תכונות משחק מקוונות.תחת הכותרת של Destruction Derby: Arenas, המוצר הגיע למדפי השווקים באירופה ובצפון אמריקה בין ינואר לאפריל 2004, אך זכה מיד למבקרים ומעריצים בעיקר בשל סגנון משחק לא מציאותי וטון מצויר כללי. כך, גם בעקבות מכירות גרועות, החליטה ההוצאה שהגיעה העת לשים קץ לסדרת הרס דרבי. סוף שכעת נראה סופי, אבל מי יודע, אולי יום אחד הוא יהפוך ל"זמני", בתנאי שלטעמם של הגיימרים של היום עדיין יש מקום להפקה מסוג זה.
